מהם הסימנים למשבר אישי?
לעתים קרובות, אנשים אינם מודעים לכך שהם עוברים משבר אישי, אלא רק כשהם שרויים עמוק בתוך המשבר או בהתבוננות בדיעבד לאחר שהמשבר חלף. קורה שהסביבה הקרובה מבחינה שמשהו קורה, אך האדם עצמו אינו מודע לכך.
הנה כמה סימנים שכיחים למשבר נפשי. בכל מצב משברי יכולים להופיע חלק מהתסמינים, והם מסמנים משבר רק אם חלו בהם שינויים משמעותיים ביחס לעבר:
- שינויים מתמשכים במצב הרוח ובאנרגיה, כולל עייפות, עצב, עצבנות, רגישות מוגברת, בכי ועוד
- שינויים משמעותיים בהרגלי השינה והאכילה: עודף או חוסר תיאבון, שינה מוגברת או חוסר שינה
- שינויים משמעותיים בהתנהלות החברתית, המשפחתית או התעסוקתית. למשל, "התפטרות" קיצונית מתפקידים משפחתיים או חברתיים שקוימו בעבר, חוסר חשק לעשות דברים שנקשרים לתפקודי חברה ומשפחה ועוד.
- עיסוק אינטנסיבי במחשבות על טעם החיים, על הזוגיות, ההורות וכו'. העיסוק בשאלות אלו נעשה מטריד ומעורר מועקה
- רצון לפרק מסגרות ו"לצאת לחופשי". למשל להתגרש, להתפטר מהעבודה, למצוא עיסוקים חדשים או לדלל מאוד קשרים עם חברות וחברים
- שתייה מופרזת או שימוש מוגבר בסמים קלים או בתרופות
- השקעה ניכרת בפעילויות שמהוות מפלט מהתמודדות. למשל יציאות מוגברות ותכופות מהבית, פיתוח עיסוק שמאפשר ניתוק מהסביבה, התאהבויות ובגידות, קניות אינטנסיביות וכו'
- מחשבות של הפחתת ערך והאשמה עצמית. למשל, אישה שמאשימה את עצמה בהיותה אֵם לא טובה, בכך שהשפיעה לרעה על ילדיה או הוריה, בכך שהיא לא עושה שום דבר כמו שצריך, שלא הגיעה לכלום בחייה ועוד.
- כאבים ומיחושים שאינם מוסברים ככאלו שנובעים מבעיה אורגנית
שינויים אלו אינם רגעיים, ואינם מתרחשים בסמוך להופעת ווסת, לשינוי אקלים או לתופעות חולפות אחרות. השינויים שצוינו אינם מעידים בהכרח על משבר אישי, והם יכולים לנבוע מבעיות בריאותיות. לכן, בכל מקרה של ספק כדאי לשלול תחילה הסברים אורגניים.
