פוסט טראומה
הפרעה פוסט-טראומטית מתבטאת בשיבוש חמור באיכות החיים ובתפקוד בעקבות חשיפה לאירועים טראומטיים. ישנם שני סוגים של הפרעות פוסט-טראומטית: רגילה ומורכבת.
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)
הפרעה זו מתפרצת כאמור לאחר חשיפה לאירוע מסכן חיים. מדובר בחשיפה ישירה ולא בכלי התקשורת. למשל מעורבות אישית בתאונת דרכים, לידה קשה, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית, שריפה, התקף חרדה, התקף לב וכדומה. אין הכרח שהאירוע יהיה קיצוני על-פי אמות מידה אובייקטיביות. די אם הוא היה מעורר אימה. פוסט טראומה לרוב מלווה בזיכרונות פולשניים של האירוע, בניסיונות להימנע מכל מה שיכול להזכיר את האירוע ובעוררות, דריכות וקושי להשיב רוגע. התוצאה של כל אלו יכולה להיות פגיעה חמורה בניהול החיים לאחר האירוע הטראומטי.
פוסט-טראומה מורכבת (Complex PTSD)
זוהי הפרעה שמתפתחת עקב חשיפה ממושכת, חוזרת ונשנית לאירועים פוגעניים. למשל התעללות נפשית, פיסית או מינית מתמשכת, הזנחה מתמשכת בילדות, רעב, בידוד מתמשך וכו'. ככל שהחשיפה לאירועים הללו התרחשה בגיל צעיר וככל שהם נגרמו ע"י אנשים קרובים כך גדל הסיכון לשיבושים חמורים במערכות החשיבה והרגש. פוסט-טראומה מורכבת מתבטאת בקשיים בוויסות רגשי וביחסים, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, דיכאון, נתקים בזיכרון ושחזורים תכופים של המצבים הפוגעניים. למשל, ילדה שנחשפה להתעללות מינית עלולה למצוא עצמה בבגרותה טרף קל להתעללות מינית חוזרת ונשנית.
את הסוג הראשון, של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ניתן לדמות להתמוטטות פתאומית של קומות בבניין, בעוד הסוג השני דומה יותר להריסה שיטתית של יסודות הבניין או לפגיעה ביכולת לכונן יסודות כאלו.
טיפול בהפרעה פוסט-טראומטית
טיפול בהפרעה פוסט-טראומטית משני הסוגים יתמקד בבנייה וחיזוק יכולות ההתמודדות. לא מדובר בשיכחת האירועים אלא בהענקת משמעות לחוויות ולהתמודדות עימן, ובשיקום הגנות חשובות שנפגעו.
