התמודדות עם אובדן
מהלך חייו של כל אדם מזמן אובדנים רבים. למעשה, כל שינוי במצב משפחתי, במקום עבודה או מגורים, במצב הבריאותי או בגיל כרוך בהתמודדות עם אובדנים. על אף שלעתים קרובות אנשים יודעים מה הם צפויים לאבד, התגובה הרגשית לאובדן כמעט תמיד מפתיעה בעוצמתה, באופייה ובמהלכה. למשל, אדם שמצפה לגירושים קלים עלול להיווכח שאשתו חסרה לו יותר מכפי מששיער. ואילו אדם שסבור שלא יוכל לחיות ללא אשתו עשוי לגלות לאחר מותה כוחות מפתיעים של הסתגלות והתחדשות.
מותו של אדם קרוב (בן-זוג, הורה, בן או בת, אח או חבר קרוב) הוא מהאובדנים הקשים ביותר. אובדן כזה, בין אם הוא צפוי מראש ובין אם פתאומי, מעורר תהליך מכאיב ומורכב של אֵבֶל.
מה קורה בזמן אֵבֶל?
למרות שישנם מאפיינים שכיחים בתגובת אֵבֶל, זהו תהליך מאוד אינדיבידואלי. משכו, עוצמתו ואופיו משתנים מאדם לאדם. אנשים שונים זה מזה באופן בו הם מבטאים (או לא מבטאים) את אבלם, ובאופן בו הם חווים אותו. למעשה אין צורה של אֵבֶל שהיא טובה או מוצלחת לכולם, ושהיא עדיפה בבירור על פני אחרות. יוצאת מכלל זה ההבחנה הקריטית בין אבל תקין לאבל מורכב או פתולוגי. בעוד שאֵבֶל תקין מוביל להתאוששות, אֵבֶל מורכב מכוון לשקיעה בשכול.
אִבֶל תקין ואֵבֶל מורכב
באֵבֶל תקין מתקיימת תנועה בין מיקוד באובדן לתהליכי שיקום. למשל, תנועה בין צער, געגועים וכמיהה לבן-זוג שנפטר לבין חזרה לתחביבים, לקשרים קרובים ולתפקוד תקין בבית ובעבודה. ככל שעובר הזמן תהליכי השיקום נעשים שכיחים וממושכים יותר, עד לחזרה לשגרה מאוזנת. עם החזרה לשגרה, האובדן לא נעלם ולא מוכחש. הוא נוכח בחיים מבלי לשבש או לשתק את מהלכם. פרויד הניח שהחזרה לחיים פעילים ומאוזנים מתאפשרת רק כאשר מתקיים עיבוד של האבל. העיבוד נעשה באמצעות דיבור, יצירה, חלימה, ודרכי ביטוי אחרות. עיבוד מוצלח של אֵבֶל מאופיין בהתפתחות: המחשבות מגוונות, הדיבור על המת משתנה, הזיכרונות נעשים פחות מייסרים, היצירות והפעילויות מבטאות מגוון רגשי, והאובדן נחווה כדינאמי.
אֵבֶל מורכב, להבדיל, לא מוביל לשיקום אלא לסבל קיצוני וממושך. אנשים שמצויים באבל עמוק מתקשים לחזור לחיים פעילים ולתפקוד אפקטיבי חודשים ואף שנים לאחר אובדן יקירם.
אבחנה של הפרעת אבל מורכב מתאפשרת לאחר יותר משנה מיום האובדן, כאשר שלושה או יותר מהבאים מתקיים באופן מייסר או בעוצמה שפוגעת בתפקוד היום-יומי:
- זיכרונות ודימויים פולשניים הנקשרים לאדם שנפטר
- התפרצויות תכופות של רגשות מייסרים עזים
- כמיהה אינטנסיבית לאדם שאבד
- בדידות ותחושת ריקנות
- התרחקות מאנשים, מקומות או פעילויות שמזכירות את האובדן
- קשיי שינה
- אובדן עניין בעבודה, בחיי החברה והמשפחה ובפעילויות פנאי. יכול להתבטא בהיעדרויות וחוסר עניין בעבודה, בהזנחת טיפול בילדים, נכדים או הורים, בהתרחקות מחברים ועוד.
טיפול במצב של אבל מורכב
במצב של אבל קיצוני וממושך, תהליכים של התפתחות נעצרים ונכנעים לתהליכים של הרס. הטיפול, יוצא מנקודת הנחה שבתוך הסבל ישנם גם כוחות ומשאלות של חיים. שהאדם האָבֵל אמנם אינו מצליח להתרחק מיקירו או יקירתו, אך הוא רוצה למצוא אפשרות לנִפרדוּת. הטיפול ינסה לסייע לעיבוד המחשבות, הזיכרונות והמשאלות, וליצירת אפשרויות חדשות.
ד"ר הדס הרמתי מטפלת בהורים ואחים שכולים שזכאים לטיפול דרך משרד הביטחון, אגף משפחות והנצחה.
לקריאה נוספת:
