טיפול בחרדת נטישה
חרדת נטישה מתבטאת בעיסוק מוגזם בסכנה של דחייה, בעיקר מבני זוג ודמויות קרובות אחרות. החרדה יכולה להופיע בצורות שונות, כגון: תביעה לקשר טוטאלי (אינטנסיבי ועמוק), קושי לשאת אוטונומיה וצורך עז להיצמד, קינאה אובססיבית, פירוש של התנהגויות רבות כסימן לדחייה, תחושה מתמשכת שלאחרים יותר טוב בלעדיי ועוד. הפרדוקס הוא שההתנהגויות הללו עלולות בסופו של דבר באמת לפגוע בקשרים ולהביא לסיומם, וכך דווקא מי שנזקק לקשר בכל מאודו פועל באופן המביא לדחייתו.
ממה חרדת נטישה נובעת?
ככלל, האדם הוא ייצור חברתי במשמעות העמוקה ביותר של הביטוי. הוא אינו יכול לשרוד פיסית ונפשית במנותק מאחרים. לא בכדי הענישה החברתית הקשה ביותר היא נידוי, ויעיד על כך כל ילד שחווה שעה של חרם בכיתה ויישא את זכרונה לכל ימי חייו. החרדה האוניברסאלית מדחייה היא כלי רב עוצמה לשליטה חברתית. זהו "הסידור" שדואג לכך שאנשים ינהגו בהתאם לנורמות חברתיות ולא יאיימו על הקיום הקבוצתי. כך במשפחה, בזוגיות ובחברה הרחבה.
מכאן שכל אדם בריא בנפשו חרד מנטישה. ואולם, יש אנשים שאצלם עיסוק זה אינטנסיבי במיוחד. אנשים אלו לא ביססו מודל פנימי של ביטחון בעצמי וביחסים, והם רואים קשרים קרובים כמשאב קיומי שהם עלולים בכל רגע לאבדו.
באופן פרדוקסאלי, אפשר לראות גם אנשים הנמנעים מקשרים קרובים כסובלים מחרדת נטישה. במקרים רבים מדובר בהקדמת תרופה למכה, כאשר הימנעות מקשר היא תעודת הביטוח האמינה ביותר מפני כאב הנטישה.
האם אפשר לטפל בחרדת נטישה?
בהחלט. טיפול נפשי מעצם טיבו מתקיים בתוך יחסים קרובים. מסגרת הטיפול מאפשרת יצירת יחסים שהם בו זמנית רחוקים ואינטימיים. בתוך כך נוצרת הזדמנות להתמודד עם חרדות, משאלות ומגננות שעולות בטיפול עצמו, ולחולל שינוי פנימי שישמש לוויסות יחסים בעולם שמחוץ לטיפול.
