טיפול פסיכולוגי לאנשים עם כאבים כרוניים

כאב כרוני מוגדר ככאב שנמשך לפחות שלושה חודשים, ומתקיים מעבר למהלך הרגיל של מחלה או פציעה.  לפעמים הכאב מופיע בעקבות פציעה או מחלה פעילה, אך עם הזמן הוא אינו נחלש או אף מתחזק. לפעמים הוא מופיע ללא מחלה או פגיעה ידועה. הכאב מקושר לפגיעה קיימת או פוטנציאלית ברקמות הגוף ומוסבר ככזה (למשל: כאב ברקה). כאב כרוני עלול להימשך חודשים ואף שנים ללא גורם רפואי ידוע וללא תגובה מספקת לטיפולים רפואיים.

במערב, שיעור האנשים הבוגרים שסובלים מכאב כרוני במהלך חייהם מגיע עד ל-37%. השכיחות משתנה במחקרים שונים, שהממוצע ביניהם עומד על כ-15%. כאב כרוני מתקיים במחלות ותסמונות רבות, ביניהן פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז, כאבי ראש ומחלות הנקשרות לרקה, כאבי גב, מחלות בדרכי העיכול ועוד.

בעבר, ההתייחסות לכאבים כרוניים התמקדה בהיבטים הפיסיים בלבד. ההנחה הבסיסית הייתה שאם הגורם הפיסי יסולק, כי אז גם הקשיים הפסיכולוגיים והחברתיים שנקשרים אליו ייעלמו. כיום ברור כי לא ניתן לפצל בין הכאב הפיסי והנפשי, וכי התייחסות שמתמקדת בהקלה על כאבים פיסיים בלבד לעתים קרובות אינה מועילה.

איך חיים עם כאב כרוני?

אנשים שחיים עם מחלות מתמשכות או עם כאבים כרוניים נמצאים בסיכון יתר לפתח בעיות נוספות, ביניהן דיכאון וחרדה, הערכה עצמית נמוכה, מחשבות על מוות ופחדים בנוגע לעתיד. אנשים שסובלים מכאבים כרוניים עלולים לראות את גופם, ובהכללה את עצמם כפגומים. הם עלולים לפתח תלות מוגברת במטפלים (הורים, בני זוג, רופאים וכו') לקבלת תמיכה, להימנע או לצמצם השתתפות בפעילויות חברתיות, לחוות חוסר שליטה בעצמם ובאופן שבו אחרים רואים אותם, להתקשות בביטוי פחדים ורגשות אחרים ביחס למצבם, לחוש מבודדים ולעבור אשפוזים וטיפולים שמגבירים את המודעות למוות ולפגיעות הגוף והנפש.

זאת ועוד, בנוסף על הסבל שנגרם מהכאבים עצמם, אנשים עלולים לסבול מהפחדים והחרדות שמתעוררים סביב כאבים אלו. למשל, עלול להתעורר פחד שמא הכאב הבא יהיה בלתי נסבל או יתפרץ בסיטואציה מלחיצה בלימודים, בעבודה או במקום שאין בו עזרה נגישה (כמו טיול). פחדים אלו יכולים להוביל להתנהגויות מניעה כמו הימנעות מטיולים, מבילויים חברתיים או מפעילות גופנית, וליצור מצוקה נגזרת של בדידות וצמצום החיים. בדרך זו האדם סובל לא רק מהכאבים עצמם, אלא במידה ניכרת מהפחדים והחרדות שמתעוררים ומהימנעויות רבות.

כאב כרוני, דיכאון ולחץ נפשי

כרבע מהמטופלים בכאב כרוני עומדים בקריטריונים לאבחון דיכאון קליני. רבים מהם אינם מגיעים לטיפול פסיכולוגי ומקבלים טיפול רפואי שלעתים מתייחס לכאב הפיסי בלבד ולא למצבם הנפשי.

לחץ נפשי, שלפעמים כולל חרדה ודיכאון, מתקשר לכאבים כרוניים בשלושה אופנים:

1. לחץ נפשי כגורם לכאבים ומחלות – מחלות כרוניות רבות פורצות על רקע של לחץ נפשי מתמשך, וכפי הנראה מחלות רבות מתפתחות כתוצאה מפוטנציאל ביולוגי שמתממש במצבים של לחץ פסיכולוגי.
2. לחץ נפשי כתוצאה מכאבים ומחלות – כאמור, התמודדות עם כאבים מתמשכים ועם מחלות כרוניות מייצר לחצים נפשיים רבים, וביניהם חרדה, דיכאון, בדידות, חוסר אונים, חוסר שליטה, הערכה עצמית נמוכה ועוד.
3. לחץ נפשי כמקשה על החלמה מכאבים כרוניים – מחקרים מראים כי כאשר כאבים כרוניים מלווים בלחצים נפשיים כגון דיכאון, דכדוך או חרדה, סיכויי ההחלמה יורדים, וההתמודדות עם הכאבים קשה יותר. עזרה נפשית נדרשת לא רק להקלה על הלחץ הנפשי אלא גם לסיוע בתהליך ההתמודדות ולהגברת סיכויי ההחלמה.

כאב כרוני כתופעה מורכבת

כאב הוא חוויה מורכבת, שמושפעת מסוגים שונים של מידע. חווית הכאב כוללת שני מרכיבים: מרכיב חישתי ומרכיב רגשי. המרכיב החישתי הוא המידע שמועבר מהחושים אל המוח, ומודיע על קיום הכאב ומיקומו.  המרכיב הרגשי הוא זה שמודיע על סבל, כלומר זה ש"אחראי" על חווית המצוקה. מדובר במרכיבים שנקשרים לאזורים שונים במוח. אפשר, למשל, להסיר מהמוח את האזורים שנקשרים למרכיב הרגשי, ואז אנשים אומרים שיש כאב אך הוא אינו מטריד אותם. כמו-כן פגיעה באזורי עיבוד החישה משבשת את היכולת למקם את הכאב, כלומר להגיד איפה כואב, למרות שתחושת הכאב קיימת. במלים אחרות, אדם יכול לסבול מכאב שהוא אינו יכול למקמו, והוא יכול לחוש כאב מבלי לסבול ממנו.

הבחנה חשובה נוספת היא בין תחושת הכאב לבין תפיסת הכאב. בחוויית הכאב מעורבים לא רק החושים אלא גם פרשנות של הפרט למידע שהוא מקבל מהחושים. החושים שולחים אותות, והמוח יכול לפרש אותם כמסוכנים, כמאיימים או כזניחים. ובמלים אחרות, חווית הכאב מושפעת לא רק מעוצמת הפגיעה ברקמות אלא גם מההתייחסות אל הפגיעה. לכן, חוקרים ורופאים  מגדירים כאב כעמדה שיכולה להשתנות לא רק בהתערבות רפואית, אלא גם באמצעות שינויים בחשיבה, בתפיסה וברגש.

מרכיב התפיסה מתבטא באופן מאוד חזק בניסויי פלאסבו. פלאסבו היא תרופת דמה. אין בה חומר פעיל אלא סוכר או חומר נייטראלי אחר. בניסויים רפואיים נהוג להשוות את השפעת התרופה האמיתית (הפעילה) להשפעת תרופת הדמה (ללא חומר פעיל), ולעתים קרובות מתברר שתרופת הדמה משפיעה על הבריאות לא פחות מהתרופה הפעילה. למה? מכיוון שהאמונה שקיבלנו חומר רפואי משפיעה על תפיסת הכאב ועל הפירוש שניתן לאותות שמגיעים מהחושים. אפקט הפלסבו מתבטא במלוא עוצמתו כאשר נותנים לאדם חומר שמגביר את הכאב אך אומרים לו שזוהי תרופה שמדכאת כאב. בניסויים אלו מתברר שכמעט תמיד הנפש מנצחת את הגוף, ובמלים אחרות: האמונה משפיעה יותר מהחומר הכימי, ותחושת הכאב נחלשת.

אפקט הפלסבו אינו אומר שכאב הוא פסיכולוגי בלבד, אלא שניתן להשפיע על חווית הכאב דרך תהליכי עיבוד המידע שכוללים תשומת לב ופרשנות של המידע.

טיפול פסיכולוגי באנשים עם כאבים כרוניים

הכרת המרכיבים השונים של כאבים עוזרת לנו להבין את מקומו של הטיפול הפסיכולוגי באנשים עם כאבים כרוניים. כאב כרוני לעתים קרובות מלווה בתחושות של בידוד, חוסר יכולת, חוסר תקווה וקושי להשתמש בעזרה. מדובר בתהליכים שמובילים לעצב, ייאוש ודכדוך, ואלו משפיעים על תפיסת הכאב ועל ההתמודדות עימו.

סידני קורן מאוניברסיטת קולומביה מציעה טיפול באנשים שסובלים מכאב כרוני, שבו משולבות כמה גישות טיפוליות: הטיפול הפסיכו-דינאמי, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, והטיפול האקסיסטנציאליסטי. לטענתה, טיפול באנשים שסובלים מכאב כרוני חייב לזהות ולחקור את האופנים בהם הכאב פועל בתוך מערכות יחסים (בעיקר עם אחרים משמעותיים, אך לא רק), ולהבין כיצד התנהגויות של הימנעות (מרגשות קשים, מחרדות ומפעולות) משפיעות על יחסים.

בעבר, הטיפולים השכיחים ביותר עבור אנשים עם כאבים כרוניים היו CBT (טיפול התנהגותי-קוגניטיבי). ואולם, מחקרים מהעשור האחרון שבדקו יעילות של טיפולי CBT על מטופלים שסובלים מכאבים מעלים ש-CBT אינו מספיק
ואינו מביא לתוצאות הטובות ביותר. הסיבה לכך היא שכאבים כרוניים, כמו דיכאון וחרדה, מתקיימים בתוך הקשר של מערכות יחסים, וככאלו רצוי שגם הטיפול בהם יתקיים בהקשר של יחסים. טיפול פסיכודינאמי נותן את התנאים הטובים ביותר לחקירת "סיפורם" של כאבים ולפונקציות שלהם בתוך מערכות יחסים.

טיפול פסיכולוגי באנשים עם כאב כרוני ישאף לאפשר למטופל להכיר ולהבין את עצמו בתוך מסגרת של יחסים קרובים. הוא יסייע  לזהות את המשמעות של ביטוי הכאב או השתקתו בתוך יחסים קרובים. הטיפול יעניק תיקוף והבנה של התנסויות קודמות שנחוו בעבר כלא לגיטימיות. כאשר יש "בית קיבול" להבנה וקבלה של חוויות, מתאפשרת הרחבה של דימויי העצמי ושל אפשרויות שונות בתוך מערכות יחסים. בנוסף, טיפול מוצלח יאפשר לבטא ולעבד  חרדות קיומיות הנובעות מהבעיות הרפואיות או מהכאבים עצמם. ביטוי ועיבוד של חרדות בתוך הטיפול עשוי לחזק ולהעשיר את אופני ההתמודדות עם כאבים ועם אתגרי חיים אחרים.

בטיפול ניתנת אפשרות מיוחדת במינה לחקור את היחסים שבין מטפל למטופל, את המחשבות והרגשות שעולים, את האופן שבו הכאב משפיע על היחסים ומושפע מהם ולמעשה את כל מה שקורה בתוך ובין המפגשים. חקירה כזו מתאפשרת הודות למאפיינים המיוחדים לטיפול: מסגרת קבועה ויציבה, אמפתיה, כבוד עמוק והתייחסות למה שקורה בהווה, בתוך הטיפול עצמו, כאמצעי להבנת חוויות עבר ולעיצוב המשך החיים.

אולי יעניין אותך גם:

• הפרעת סומטיזציה
• מהי סומטיזציה? על כאבים שמבטאים מתח נפשי
• פחד ממחלות
• כאב פסיכוסומטי
• מחלות פסיכוסומטיות
• טיפול בהיפוכונדריה
• אלקסיתימיה