להתגבר על קנאה
קנאה רומנטית היא רגש מכאיב שמתעורר במצבים אמיתיים או מדומיינים של בגידה או של קשר מתחרה. זהו רגש טבעי ושכיח, והוא מזכיר קנאה של ילד באח הנתפס כמתחרה על אהבת הוריו. המשותף לשני המצבים שמפרידים ביניהם עשרות שנים, הוא תחרות על אהבה ושאיפה לבלעדיות בליבו של האהוב.
צריך לטפל בקנאה?
לרוב לא. קנאה היא רגש נורמאלי לחלוטין. פרויד טען שכל אדם מקנא, ומי שלא מכיר רגש זה הדחיק את הקנאה באופן כה מאסיבי, עד שהיא פועלת (ומשפיעה) רק בלא מודע. ואולם, ישנם מצבים בהם הקנאה חורגת מהגבול הסביר. למשל כשהיא אובססיבית, מלווה בהתפרצויות תכופות או מוגזמות, כאשר העיסוק בקנאה אינו מבוסס על חשדות מציאותיים וכאשר הקנאה פוגעת ברווחה הנפשית ומעכירה את היחסים.
איך מטפלים בקנאה?
גישות שונות הציעו הסברים שונים לקנאה, ובהתאם לכך פיתחו אפשרויות שונות לטיפול בה. למשל, הגישה הדינאמית מדגישה גורמים לא מודעים שמקורם בכאב שנחווה בעבר, לרוב בשנות הילדות. הטיפול בגישה זו מבוסס על "נטרול" הגורמים לקנאה ע"י העלאתם למודעות. הגישה המערכתית מדגישה את המנגנונים הזוגיים שמפעילים ומשמרים קנאה, והיא מציעה טיפול זוגי בדפוסים ששני בני הזוג שותפים להם. הגישה ההתנהגותית טוענת שקנאה היא רגש נלמד, שאפשר לנטרל באמצעות התנהגויות נוגדות. נראה שכל גישה מדגישה היבטים מסוימים ומחמיצה אחרים, והמשותף להן הוא בטענה שקנאה מוגזמת אינה ביטוי לאהבה אלא לבעיה שאפשר ורצוי לטפל בה. המרת קנאה אובססיבית בקנאה "רגילה" היא צעד חשוב באיכות החיים של הפרט, הזוג והמשפחה.
