פחד מהמוות
פחד מהמוות הוא פחד מתהליך ההזדקנות, הגסיסה או המוות. בניגוד לחרדת מוות ולחרדה קיומית שמתייחסות לרעיון ההשמדה, פחד ממוות מתייחס לתהליך הקונקרטי והאישי של מעבר מחיים אל מוות. הוא נובע מכך שהחיים והמוות אינם עולים בקנה אחד, ואנחנו לא יכולים לתפוס במלואו את מצב המוות.
התרבות המערבית מעצימה את פחד המוות בכך שהיא מסתירה ומרחיקה אותו מהחיים: בבתי חולים ישנם מסדרונות צדדיים לסילוק גופות. חדרי מתים נמצאים במרתפים נסתרים. מתים אינם נקברים בחצר הבית כבעבר אלא בפאתי היישובים, ומחלות סופניות לעתים קרובות מוסתרות מחברים וקרובים ואפילו מהחולה עצמו. בתי אבות מרחיקים את הזקנים ממרקם החיים, ומוסדות לבעלי מוגבלויות מסתירים בפני הציבור את פגיעויות הגוף.
כשהמוות, ההזדקנות והחולי אינם מהווים חלק טבעי מנוף החיים, הם מעוררים פחדים וחרדות. מחקרים הראו שבתרבויות שמתייחסות למוות באופן גלוי ופתוח אנשים פחות פוחדים מהמוות, ממחלות ומהזדקנות, ואינם נרתעים מזקנים וממוגבלים.
איך מתגברים על פחד מהמוות?
מדברים עליו. עוסקים בו. נפגשים עימו בגלוי. חולים עשויים לחוות הקלה עצומה כאשר מדברים עימם על מותם הקרב ושואלים כיצד ניתן לעזור להם. ילדים פוחדים מהמוות פחות כאשר מדברים איתם על כך בכנות, כמובן בהתאם ליכולות ההבנה והבשלות שלהם. אנשים בוגרים ובריאים יכולים להתמודד עם פחד מהמוות כאשר הם מצליחים לנסח את מחשבותיהם, לקבל שיקוף לפחדיהם ולשוחח עליהם.
לפעמים קשה לדבר על מוות או על פחדי המוות עם חברים ובני משפחה, אך אפשר לעשות זאת עם איש מקצוע. טיפול פסיכולוגי מציע להפנות הקשבה עמוקה ורגישה לפחדי המוות ולחרדות שנגזרות מהם. אפשר לבנות בטיפול מעין מערכת עיכול לפחדים וחרדות, שתאפשר לחומרים הקשים ביותר להפוך לחומרים נסבלים ואף תורמים וחיוניים לחיים.
