חודש: ינואר 2015

אנשים רבים שמתעניינים בטיפול פסיכולוגי נרתעים מהתדמית שדבקה בו כתהליך ארוך שנמשך שנים וכ"חפירה" אינסופית. האמת היא שטיפול פסיכולוגי יכול להיות קצר או ארוך, וזאת בהתאם למטרות, לצרכים ולנסיבות.

טיפול ארוך נדרש כאשר הבעיות מהן המטופל סובל נוגעות למבנה האישיות ולתפיסות מגובשות, או כאשר הוא מעוניין בתהליך מעמיק של התבוננות ושינוי פנימי. הוא מתאים מאוד לאנשים שיש בהם סקרנות והם מבקשים לדעת את עצמם. תהליך מסוג זה לא ניתן לקיים בזמן קצר, אלא בתוך מסע ממושך וסבלני.

טיפול קצר מועד, לעומת זאת, אפשרי כאשר הבעיה ממוקדת, כשהמטופל אינו מעוניין בחקירה מעמיקה של עולמו, וכשאין יומרה לשינוי פנימי מעמיק.

חשוב לציין שטיפול קצר אינו מסתכם במפגש או שניים, אלא נמשך לרוב מספר חודשים שבהם מקיימים פגישה או שתיים מדי שבוע. זאת מפני שגם אם הבעיה ממוקדת, לרוב אין לה פתרון קסם. טיפול פסיכולוגי קצר אינו מוותר על בירור והבנה של מה שמטריד, כדי שאפשר יהיה לנסח ולהאיר משהו באופן מועיל.

אפשר להגיע לטיפול פסיכולוגי מוזל בשתי דרכים עיקריות: דרך חברות הביטוח, כולל קופות חולים וביטוחים פרטיים או קבוצתיים, או בפנייה ישירה למטפל עצמאי. סטודנטים יכולים לפנות לשירותים הפסיכולוגיים של המוסד בו הם לומדים, שרובם מציעים טיפולים במחירים מוזלים לתקופה מוגבלת.

לטיפול דרך חברות הביטוח לרבות קופות החולים ישנו יתרון כשמדובר בטיפול קצר מועד, מכיוון שהן מסבסדות כמות מוגבלת
של מפגשים. ואולם, לטיפול דרך חברות הביטוח שלושה חסרונות שכדאי לקחת בחשבון:

1. אם תרצו להמשיך את הטיפול מעבר לכמות המפגשים שהביטוח מסבסד סביר שתתבקשו לשלם מחיר מלא, שלעתים קרובות עומד על 350-450 ש"ח לפגישה.
2. חברות הביטוח מגבילות את הטיפול למטפלים שנמצאים ברשימותיהם. מדובר תמיד במטפלים מוסמכים, אך חברות הביטוח לא מתעניינות בכל היבט שמעבר לרישוי המקצועי.
3. טיפול דרך חברות הביטוח נרשם ומדווח לחברת הביטוח. הדיווח אינו על תוכן השיחות ועל הבעיות שנדונות בו, אך מי שמעוניין שעצם הגעתו לטיפול תישמר בדיסקרטיות, רצוי לו לבחור במטפל עצמאי.

היתרונות של פנייה למטפל עצמאי ברורים: היצע המטפלים גדול, אין הגבלה על משך ותדירות המפגשים, ומובטחת דיסקרטיות מלאה.

בפנייה למטפל פרטי אפשר לשאול על מחיר הטיפול ולהתעניין באפשרות לטיפול מוזל. מטפלים רבים נותנים שירות מוזל לסטודנטים ולאנשים שמכל סיבה שהיא מחפשים טיפול איכותי שלא יהווה עבורם נטל כלכלי גדול מדי.

טיפול נפשי או בשמו הלועזי פסיכותרפיה, מתאים למגוון רחב של אנשים ומצבים. עם זאת, ישנם קריטריונים בסיסיים שיכולים להצביע על מידת התאמה:

• תלונה כלשהי – קושי שהפרט מתמודד עימו בתקופת הפנייה, ולעתים קרובות גם שנים רבות לפניה. למשל: אני לא מצליחה לבנות יחסים זוגיים טובים; בתקופה האחרונה שום דבר לא טוב לי ; רוב הזמן אני במתח; יש לי פחדים שמשתלטים לי על החיים וכו'. התלונה יכולה להיות כללית או ספציפית, ולהתייחס למסגרת אחת (כמו עבודה) או למסגרות רבות. יצויין כי ישנם אנשים שלא מגיעים לטיפול מתוך מצוקה, אלא מתוך רצון להתפתח מבחינה אישית ומקצועית. עם זאת, מאחר וטיפול הוא תהליך שתובע משאבים רבים (כספיים, נפשיים ומשאבי זמן), מרבית האנשים מגיעים אליו כדי לשפר תחומים כלשהם בחייהם.
• אחריות על הבעיה – הבנה שהבעיה אינה רק תוצאה של גורמים חיצוניים. למשל היחסים הזוגיים המעורערים אינם רק באשמת בן או בת הזוג, ומאוד סביר שגם לפרט יש בכך חלק כלשהו. הבנה זו מתבססת לעתים קרובות על כך שהאדם מבחין בדפוסים חוזרים ונשנים בחייו. למשל: רוב מערכות היחסים שלו מאופיינות במאבקי כוח. או: הוא אינו מצליח לחוות רגשות כלפי אנשים. כשמבחינים בדפוס זוהי נקודת מוצא טובה לטיפול.
• סקרנות – רצון להכיר ולדעת עוד על עצמי ועל עולמי. בטיפול נפשי, אחת החוויות המרכזיות היא הרחבת העצמי. הרחבה זו נקראת מודעות עצמית או הכרת עצמי, ואחת מתוצאותיה היא הגדלה אפשרויות החשיבה והפעולה.

כל טיפול טוב מוביל לשינוי שהפרט משיג בעמדותיו, ביחסיו ובחוויותיו. למשל, אישה שיחסיה עם בעלה היו תלותיים מגלה אפשרויות ליחסים עצמאיים ומאוזנים יותר. אב שיחסיו עם ילדיו מלחיצים מוצא עצמו מרפה ומפתח עימם קשר חופשי ופתוח יותר. צעיר שמתלבט בנוגע ללימודיו, מגבש הבנה טובה יותר על בחירותיו.

מטופלים רבים שואלים מה עדיף. להיכנס לטיפול נפשי שתוצאותיו אינן מובטחות מראש או לפנות לטיפול תרופתי שתוצאותיו קרובות וגלויות יותר?

כל הטיפולים התרופתיים מתבססים על כך שמצוקות רבות נקשרות לתהליכים כימיים במוח. למשל דיכאון וחרדה קשורים בין השאר לרמות נמוכות של סרוטונין. היתרון בטיפולים אלו נוגע לכך שהשפעתם מהירה יחסית (לרוב בתוך שבועות אחדים) וגלויה לעין.  לדוגמה, אדם שסובל מדיכאון ואינו מצליח ליהנות מדבר, עשוי בתוך כחודש לחוות שיפור משמעותי. יתר על כן, מרבית התרופות המוצעות כיום אינן ממכרות, אינן משנות את האישיות ואינן פוגעות בחיוניות כפי שתרופות פסיכיאטריות פגעו בעבר. אמנם לעתים קרובות יש להן תופעות לוואי, אך במקרה זה מנסים תרופה דומה אחרת עד שמגיעים לפתרון המיטבי.

ואולם, הטיפול התרופתי מוגבל משתי בחינות מרכזיות:

1. הוא לא מטפל בשורשי הבעיה אלא בסימפטומים, וליתר דיוק בתהליכים הכימיים שנקשרים לסימפטומים. בהנחה שהבעיה נובעת ממקורות שאינם רק כימיים, התרופות אינן מציעות פיתרון מספק.
2. רק לחלק מהבעיות ניתן לתת מענה תרופתי. אפשר להציע טיפול תרופתי לדיכאון, חרדה ולמצבים פסיכוטיים (במצבים פסיכוטיים הטיפול התרופתי הוא בגדר הכרח). אך אין כיום טיפול תרופתי למשברים, התלבטויות, למרבית הבעיות שמקורן אישיותי, להפרעות אכילה ולשורה ארוכה של בעיות נוספות.

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים אינם מוסמכים לרשום תרופות. היחידים שמוסמכים לעשות זאת הם רופאים פסיכיאטריים ורופאי משפחה. ואולם, שימו לב לכך שבכל מרכז לבריאות הנפש ישנם לא רק רופאים אלא גם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים.

ההנחה היא שמעבר למכנה המשותף הידוע של עודף או חוסר בהורמון כזה או אחר, יש לכל אדם סיפור חיים אותו הוא חווה באופן מיוחד לו. להיבטים אלו פונה הטיפול הנפשי. לפעמים בשילוב עם טיפול תרופתי ולרוב ללא עזרה תרופתית.

האם אתם סובלים ממערכות יחסים לקויות? מחרדות, דיכאון או מצבי רוח? מירידה באיכות החיים? ממשברים, התלבטויות או תחושה עמומה שאינכם מממשים את יכולותיכם? המשותף לכל אלו ולמצבים רבים אחרים הוא מצוקה נפשית, שעבורה מוצע טיפול נפשי.

כשאדם סובל מבעיות פיסיות, הוא לרוב נעזר באיש מקצוע (רופא, אופטומטריסט וכו') לסילוק הבעיות ולשיפור איכות חייו. באופן זהה לחלוטין, כשאדם סובל מקושי חברתי-נפשי, הוא יכול להיעזר בטיפול נפשי.

ישנם אנשים הסבורים שטיפול נפשי מיועד "רק לפסיכים" או שהוא כל כך יקר, שרק עשירים יכולים להרשות אותו לעצמם. האמת היא לא בזה ולא בזה. רוב הפונים לטיפול נפשי הם אנשים נורמטיביים שמתמודדים עם קשיי החיים. גם המיתוס לפיו טיפול הוא לוקסוס לעשירים רחוק מהמציאות. ראשית, ישנם מטפלים שגובים מחירים גמישים, מתוך הרצון להנגיש את התהליך למי שנזקק לו. שנית, דווקא הימנעות מטיפול היא שכרוכה לעתים קרובות בעלויות כלכליות גבוהות.

מה עושים בטיפול נפשי?

כל סוגי הטיפול הנפשי (פסיכותרפיה) מבוססים על שיחות. ההבדלים בין סוגים שונים של טיפולים נוגע לתיאוריות המשמשות אותם ולפתרונות המוצעים. למשל, טיפול דינאמי פונה להיבטים לא מודעים של הנפש, בעוד שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מגביל את עצמו לחשיבה המודעת. ואולם אלו גם אלו נעזרים בשיחות. אתם נפגשים עם המטפל לשיחה קצובה בזמן וסדירה, במקום מיוחד המיועד לכך, ומדברים עימו על הבעיה שמעסיקה אתכם ועל כל מה שעולה בדעתכם.

תוכלו לומר: בשביל זה יש משפחה וחברים. נכון. גם משפחה וחברים הם מקורות תמיכה חשובים. אך ישנם הבדלים מאוד משמעותיים בין שיחה עם חבר לשיחה טיפולית. בקצרה, המטפל אינו מכיר את ההורים שלכם / הבוס בעבודה / בן הזוג או הילדים בבית. הוא אינו בא עם דעות מוקדמות ואינו מתיימר לדעת מה טוב עבורכם. יש לו ידע תיאורטי וניסיון מקצועי שמכוונים את הקשבתו לכם. הוא מחויב לעזרה לכם. מחויב להשתמש בכישוריו, ידיעותיו ורגישותו כדי לצאת איתכם למסע מיוחד במינו. מסע לתוך עצמכם, שבמהלכו תסללו את דרככם ופתרונותיכם שלכם לבעיות ולשאלות שמעסיקות אתכם.