חודש: ינואר 2015

אלימות בין בני זוג יכולה לשאת צורות רבות. הסיווג הבסיסי ביותר מבחין בין אלימות פיסית (מינית ולא מינית) לאלימות נפשית. אלימות נפשית יכולה להתבטא בקללות, השפלות, איומים, ויחסי שליטה שבחלק מהמקרים יוצרים אווירת טרור.

למה אנשים נשארים בתוך מערכת יחסים אלימות?

מסיבות רבות שרק שלוש מתוכן יצוינו כאן: חוסר מודעות, הערכה עצמית נמוכה והזדהות עם התוקפנות.

1. חוסר מודעות – אנשים רבים נמצאים בתוך מערכות יחסים פוגעניות מתוך כהות חושים וללא מודעות לעוצמת סבלם. כהות חושים וניתוק רגשי נוצרים כהגנה הישרדותית מפני מציאות פנימית וחיצונית קשה. במקרים כאלה נשמע משפטים כמו: "ידעתי שהנישואים לא טובים, אבל הייתי כל-כך עסוקה בילדים ובמרוץ בין הבית
   והעבודה, שלא התעסקתי בזה". או: "ידעתי שבכל נישואים יש בעיות, ולא חשבתי שאצלנו זה משהו מיוחד".
2. הערכה עצמית נמוכה – אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה מאמינים שהם ראויים ליחס שלילי ומדכא מצד אחרים. יחס כזה אמנם אינו נעים להם, אך הוא מאשר את מה שהם חשים כלפי עצמם, וככזה הוא נראה להם מתקבל על הדעת. בעומק ליבם הם חשים שאינם ראויים ליחס טוב יותר. וכפי שביטאה זאת מטופלת שסבלה שנים רבות מיחס משפיל: "תמיד הרגשתי את עצמי אפס לעומתו".
3. הזדהות עם התוקפנות – זוהי הזדהות לא מודעת. אנשים רבים אינם מרשים לעצמם לבטא תוקפנות, אך נשארים במגע קרוב עם אנשים תוקפניים. בצורה זו הם משמרים קשר כלשהו עם תוקפנות מבלי שייאלצו להכיר בה כחלק מעצמם. ברגע שיוכלו לקבל את התוקפנות שבתוכם, לא יזדקקו לכך שאחרים יבטאו אותה עבורם.

טיפול באלימות בין בני זוג

טיפול פרטני יכול להינתן לכל מי שחי במערכת יחסים אלימה בתפקיד התוקף, הקורבן או בשני התפקידים גם יחד. הטיפול ישאף לפיתוח מודעות עצמית, שכוללת זיהוי רגשות ומחשבות והבעתם בדרך אפקטיבית. יכולות אלו יצמצמו את השימוש בתקשורת פוגענית ויאפשרו בנייה של הערכה עצמית חיובית ויחסים זוגיים יותר בשלים.

לקריאה נוספת:

• אלימות נגד נשים
• אלימות מילולית בין בני זוג
• התעללות נפשית בזוגיות
• אלימות כלפי ילדים

זוגות רבים מתארים דפוס מתמשך של התעללות רגשית בתוך הזוגיות. בערך במחצית מהמקרים מדובר בפגיעות הדדיות, גם אם לא במטבע זהה, מצד שני בני הזוג. במחצית השנייה אחד מבני הזוג מפעיל באופן עקבי אלימות נפשית כלפי השני, מה שמייצר לכאורה חלוקת תפקידים בין תוקף לקורבן. למה לכאורה? מכיוון שהתבוננות יותר מעמיקה במערכת היחסים תראה שהקורבן אינו רק פאסיבי, אלא מקיים עם התוקף יחסים מכאיבים וחידתיים. שניהם לא באמת מבינים מדוע הם מקיימים מערכת כזו והאם הם מסוגלים להשתחרר מהתפקידים שנטלו על עצמם בתוכה, ולכן שניהם כלואים בה.

למה יש התעללות נפשית בזוגיות?

מסיבות רבות ומורכבות. חשוב להבין שיחסים קרובים לעולם אינם מושתתים על אהבה בלבד. למעשה, בכל מערכת יחסים משמעותית מתקיימים בו זמנית אהבה ועוינות. כך בין הורים לילדים, כך בין אחים וחברים, וכך בין בני זוג. העוינות נובעת מכך שביחסים קרובים כל אחד משקף לשני תכנים ש"אינם קלים לצפייה". כמו-כן, ככל שהיחסים קרובים כך גדל הכאב ששני הצדדים יכולים לגרום אחד לשני. חשבו כמה קל לאדם שכמעט אינכם מכירים להכאיב לכם: דחייה לאחר דייט או ראיון עבודה, הערה פוגעת ברחוב או בכביש, זלזול מצד לקוח וכו'. אם זרים גמורים יכולים לפגוע בנו באופ
ן מאוד מכאיב, קל וחומר אנשים קרובים ואהובים.

הפגיעוּת שבתוך יחסים קרובים בהכרח מעוררת פחדים, חרדות ולחצים נוספים. אנשים שפיתחו במהלך חייהם כישורי התמודדות אפקטיביים לרוב יוכלו לזהות את הלחצים הללו ולהגיב אליהם בדרכים מתונות. לעומתם אלו שלא ביססו כישורי התמודדות מספקים עלולים להגיב ללחצים בתוקפנות ולפעמים בתוקפנות קשה כלפי עצמם וכלפי בן או בת זוגם.

איך מטפלים בהתעללות נפשית בזוגיות?

בטיפול זוגי או פרטני. טיפול זוגי מטפל בזוג ולא בפרט. הוא מאפשר לבני הזוג לברר את המתחים שביניהם בנוכחות גורם שלישי, ולפתח מנגנוני תקשורת יעילים יותר. כאמור, הוא מתמקד  בהתפתחות זוגית ולא אישית. אם אין פיתוח של כישורי התמודדות אישיים, קל לחזור וליפול לדפוסים הבעייתיים של תוקפנוּת וקורבנוּת.

טיפול פרטני, לעומת זאת, מתמקד בפרט וביחסים הנוצרים בתוך הטיפול. בטיפולים מוצלחים ההתפתחות האישית תוביל לנטישת התפקידים הבעייתיים בקשר הזוגי ולביסוסן של עמדות חדשות בתוך מערכת היחסים.

לקריאה נוספת:

• אלימות כלפי נשים
• מאפייני אישיות של בן-זוג מתעלל
• אלימות בין בני זוג
• אלימות מילולית בין בני זוג
• אלימות מילולית
• אלימות כלפי ילדים

קנאה רומנטית היא רגש מכאיב שמתעורר במצבים אמיתיים או מדומיינים של בגידה או של קשר מתחרה. זהו רגש טבעי ושכיח, והוא מזכיר קנאה של ילד באח הנתפס כמתחרה על אהבת הוריו. המשותף לשני המצבים שמפרידים ביניהם עשרות שנים, הוא תחרות על אהבה ושאיפה לבלעדיות בליבו של האהוב.

צריך לטפל בקנאה?
לרוב לא. קנאה היא רגש נורמאלי לחלוטין. פרויד טען שכל אדם מקנא, ומי שלא מכיר רגש זה הדחיק את הקנאה באופן כה מאסיבי, עד שהיא פועלת (ומשפיעה) רק בלא מודע. ואולם, ישנם מצבים בהם הקנאה חורגת מהגבול הסביר. למשל כשהיא אובססיבית, מלווה בהתפרצויות תכופות או מוגזמות, כאשר העיסוק בקנאה אינו מבוסס על חשדות מציאותיים וכאשר הקנאה פוגעת ברווחה הנפשית ומעכירה את היחסים.

איך מטפלים בקנאה?
גישות שונות הציעו הסברים שונים לקנאה, ובהתאם לכך פיתחו אפשרויות שונות לטיפול בה. למשל, הגישה הדינאמית מדגישה גורמים לא מודעים שמקורם בכאב שנחווה בעבר, לרוב בשנות הילדות. הטיפול בגישה זו מבוסס על "נטרול" הגורמים לקנאה ע"י העלאתם למודעות. הגישה המערכתית מדגישה את המנגנונים הזוגיים שמפעילים ומשמרים קנאה, והיא מציעה טיפול זוגי בדפוסים ששני בני הזוג שותפים להם. הגישה ההתנהגותית טוענת שקנאה היא רגש נלמד, שאפשר לנטרל באמצעות התנהגויות נוגדות. נראה שכל גישה מדגישה היבטים מסוימים ומחמיצה אחרים, והמשותף להן הוא בטענה שקנאה מוגזמת אינה ביטוי לאהבה אלא לבעיה שאפשר ורצוי לטפל בה. המרת קנאה אובססיבית בקנאה "רגילה" היא צעד חשוב באיכות החיים של הפרט, הזוג והמשפחה.

קנאה רומנטית היא תופעה אוניברסאלית שקיימת בכל התרבויות. העניין שהיא מעוררת נובע מהסבל שהיא גורמת הן למקנא והן לבן או בת-זוגו. קינאה עזה מקושרת לדיכאון, מחשבות אובדניות, אלימות, בעיות ומשברים בזוגיות  וגירושים, ובמקרים קיצוניים לרצח ולהתאבדות.

מה גורם לקנאה רומנטית?
קינאה רומנטית היא תמיד תגובה לאיום אמיתי או דמיוני. מדובר בתגובה מורכבת, שמושפעת משילוב של נטייה מוקדמת עם אירועים או מצבים מעוררים (טריגרים). הנטייה המוקדמת נובעת מגורמים גנטיים, תרבותיים, ומחוויות קודמות.

קינאה זה דבר שלילי?
לא בהכרח. זהו רגש טבעי שמתעורר בנו אל מול קשר מתחרה, אמיתי או דמיוני. ישנם שטוענים שקנאה במינון סביר מעודדת פיתוח מנגנונים לשמירת הזוגיות. הבעיה מתחילה במצבים של קנאה אובססיבית או קיצונית. קנאה אובססיבית עלולה להרוס קשרים, או להוביל לסוג של צינוק נפשי, כאשר סצינות קנאה דנות את בן או בת הזוג לחיים של פחד ומגננה.

איך מטפלים בקנאה?
הגישה הדינאמית מתמקדת בכוחות הלא מודעים שעומדים בבסיס הקנאה ומבקשת "לנטרל" אותם באמצעות הנגשתם למודעות בדיבור. גישה זו עוזרת לנו להבין תופעות שלכאורה אינן הגיוניות. למשל מדוע אדם מקנא בבן-זוג נאמן, או מדוע אנשים נשארים לאורך זמן עם בן-זוג בוגדני. הטיפול הדינאמי מסייע למי שסובל מקנאה (בין אם הוא המקנא או מושא הקנאה) להשתחרר ממוקד הסבל ולפתח יכולת ליחסים זוגיים בשלים ובריאים יותר.

אנשים רבים פונים לטיפול על רקע של קושי במציאת קשר זוגי או בשמירתו. הם אומרים: "עברו שנים מאז שהיה לי קשר רציני" או: "כל קשר שאני נכנסת אליו, מסתיים לאחר זמן קצר" או: "אני מבין שמשהו בי חוסם קשר בריא". טענות אלו אינן קשורות לכמות ההיכרויות הזמינות, והן אופייניות לצעירים ומבוגרים, נשים (קצת יותר) וגברים.

למה קשה לבנות זוגיות?
ישנם מקורות רבים לקשיים בבניית זוגיות, ומובן שאין
נוסחה אוניברסאלית. למרות זאת, במקרים רבים הקשיים נקשרים למושג הנקרא "סגנון התקשרות". זהו מודל מופנם של יחסים, שמשפיע על היכולת והנכונות להיות באינטימיות. מודל זה מתגבש בשנות החיים הראשונות, בעיקר מתוך אופי הקשר שבין התינוק להוריו, אך הוא עשוי להשתנות במהלך כל החיים. ההבחנה הבסיסית היא בין אנשים שפיתחו ביטחון ביחסים, והם מפתחים בקלות קשרים הדדיים וקרובים, לבין אנשים שעבורם יחסים הם אזור מאוד לא בטוח. אלו מתפצלים לשתי קבוצות: אלו הנמנעים מקירבה ואינטימיות ואלו הנאבקים עליהן. כלומר, חוויה בסיסית של חוסר ביטחון וחוסר אמון מובילה לוויתור על קירבה (הזאב הבודד) או לעיסוק אובססיבי באהבה (חרדת נטישה).

איך טיפול עוזר בהקמת זוגיות?
טיפול עוזר דרך שינוי הדרגתי של מודל ההתקשרות. בטיפול טוב נוצרת בהדרגה חוויה של אמון ופתיחות, ונרכשים כלים להתמודדות עם קשיים שעולים בתוך הקשר הטיפולי. למשל, כאשר עולה כעס בטיפול, המטפל והמטופל מזהים אותו ומתמודדים עימו. התפתחות מודל של ביטחון בקשר מוכללת בהמשך ליכולת להתנסות בקשרי אהבה מיטיבים ומציאותיים.

אהבה היא חוויה מוזרה. כולם כמהים לה, ורבים מתקשים וסובלים בעטייה. חוקרים רבים ניסו להגדיר אהבה. אחד המוכרים והמשפיעים ביותר בתחום הוא סטרנברג, שהגדיר ב-1987 משולש אהבה, שמורכב משלושה קודקודים: אינטימיות, תשוקה והחלטה/מחויבות:

• אינטימיות מתייחסת לרגשות של קירבה. למשל היכולת לתמוך בבן הזוג ולקבל ממנו תמיכה.
• תשוקה מתייחסת לכמיהה לאיחוד עם בן הזוג, והיא כוללת מיניות וצרכים עזים נוספים (הערכה עצמית, מימוש עצמי וכו')
• החלטה / מחויבות כוללת שני היבטים: החלטה לאהוב אדם מסוים בטווח המיידי, ומחויבות לשמר את הקשר לאורך זמן. לפעמים רק אחד ההיבטים מתקיים בקשר, ללא השני.

איזו אהבה יש לי?
סטרנברג מציע להתבונן בעוצמת האהבה ובאופייה. האופי נקבע ע"י המשקל היחסי של כל אחד מקודקודי המשולש. למשל, כשיש רק אינטימיות, ללא מחויבות ותשוקה, זוהי חיבה. כשיש אינטימיות ומחויבות בלבד זוהי רעות מהסוג שקיים לפעמים בנישואים שנותרו ללא תשוקה גופנית. כשיש תשוקה ומחויבות זוהי אהבה "טפשית" נוסח הוליווד, שבה בני הזוג מתאהבים בסערה וממהרים להינשא, מבלי שפיתחו בסיס של קירבה.

מגוון צורות האהבה נובע מכך שבכל קשר יש צרוף שונה של שלושת המרכיבים, וגם השוואות בלתי נמנעות בין משולשים רבים: המשולש שלו מול המשולש שלה, המשולש שלה מול המשולש האידיאלי בעיניה ועוד. ולעולם אנו מתנהלים בפערים ובזיווגים של אופני האהבה השונים.

מותר האדם על הבהמה בשפה. האדם הוא כנראה הייצור היחיד בפלנטה שלנו שמשתמש בשפה מילולית. יכולת זו הביאה לאוצרות התרבות והמדע המרשימים ביותר, אך היא גם זו שהובילה למחוזות אפלים ואלימים. כישורי השפה של האדם מקנים לו יכולת לפגיעה ואף להתעללות נפשית מתמשכת. בעוד שפגיעות שנגרמות מאלימות פיסית נראות לעין, הפגיעה הנפשית שקופה. אפשר לחיות עימה תקופות ארוכות מאוד מבלי שתתגלה לעין חיצונית ומבלי שייעשה דבר מה להפסקתה.

היכן מתרחשת אלימות מילולית?

היא מתמשכת מתקיימת כמעט בכל מסגרת שבה יש לאנשים כוח על אחרים: הורים כלפי ילדים, מנהלים כלפי עובדים, מפקדים כלפי פקודים, מנחים ומרצים כלפי סטודנטים, מאמנים כלפי ספורטאים, מטפלים כלפי חוסים, בין בני זוג ועוד. בכל המסגרות הללו ישנם אנשים שמפנים תוקפנות כלפי מי שתלוי בהם פיסית או נפשית. בחלק מהמקרים ישנו גם קורבן שבאופן לא מודע מזין את האלימות כלפיו או לפחות מאפשר אותה.

איך מפסיקים אלימות מילולית?

בצד התוקף, האלימות תופסק כשהוא יוכל לבטא את תוקפנותו בדרכים מוצלחות יותר. למשל בספורט, ביצירה, בצפייה בסרטי פעולה וכו'. תיעול האלימות לאפיקים טובים נקרא עידון, ומרבית האנשים מוצאים דרכים מהנות ולא הרסניות לעידון תוקפנות.

נכונות להפסקת אלימות מתהווה גם כאשר הצד התוקפן נוכח שהוא משלם על התנהגותו מחירים כבדים מדי. הבעיה היא שקורבנות אלימות נוטים לעתים קרובות לשדר מסרים כפולים, למחול, להתחרט, לדבוק בקיים ולהימנע מצעדים חד-משמעיים כלפי מי שמתעלל בהם, ובכך הם תורמים להנצחת האלימות.

טיפול נפשי יכול לסייע לשני הצדדים שנתונים במעגל האלימות. הן התוקף והן הקורבן זקוקים למרחב נפשי שיאפשר שינוי אמיתי ומתמשך בדימוי העצמי ובהתנהלות בתוך יחסים. שניהם זקוקים לכוחות נפשיים שיאפשרו להם להמיר את האלימות לכבוד עצמי וליחסים בריאים.

לקריאה נוספת:

• אלימות כלפי נשים
• אלימות בין בני זוג
• אלימות מילולית בין בני זוג
• התעללות נפשית בזוגיות
• אלימות כלפי ילדים

אלימות מילולית בין בני זוג היא תבנית חוזרת ונשנית של פגיעה מילולית שלרוב מכוונת להשפיל ולהכאיב. היא נוצרת מתוך מפגש בין יכולת ומוטיבציה (לא תמיד מודעת) לפגיעה.

היכולת לפגיעה נפשית בין בני זוג

היכולת לפגוע נובעת מכמה גורמים, ובראשם הקירבה בין בני הזוג. ככל שאנשים קרובים ומספקים צרכים חיוניים זה אצל זה, כך גדלה היכולת שלהם לפגוע אחד בשני. בני זוג מכירים באופן מופלא את ה"כפתורים" שלחיצה עליהם פוגעת בבטן הרכה של הצד השני. ברור שלחיצה על אותם כפתורים על-ידי אנשים אחרים עשויה להיראות לגמרי אחרת. הסיבה לכך טמונה במטענים, ברגישויות בטקסים והניואנסים הייחודיים שמתקיימים בין בני הזוג.

גורם נוסף של יכולת הוא פערי סטאטוס בין בני הזוג. ככל שהפער גדל, ואחד מבני הזוג נמצא בנחיתות לעומת האחר כך עולה הפוטנציאל להתעללות רגשית בו. פער כזה מתקיים, למשל, כאשר ישנה תלות כלכלית של צד אחד בשני, או כאשר שמכל סיבה שהיא בני הזוג רואים באחד מהם כצד החלש במערכת היחסים.

 מניעים לאלימות נפשית בין בני הזוג

המניעים מתקיימים בצורות רבות ושונות, והמשותף לכולן הוא מיכל פנימי רעוע (ולכן פגיע) בשני בני הזוג. לפחות צד אחד אינו יכול לשאת את מצוקותיו הנפשיות, והוא שופך אותן על הצד השני. ואולם, גם הצד השני חסר כוחות נפשיים שיאפשרו לו לבלום את האלימות או להתרחק ממנה, וכך שניהם מזינים את האלימות וסובלים ממנה. חשוב להבין שלמרות שצד אחד עשוי להיראות כאלים והשני כקורבן, שניהם סובלים מהאלימות ושניהם קורבנותיה. שניהם רואים בעצמם ובבן זוגם פחי אשפה, או בניסוחה של מטופלת נבונה: "בישלנו סיר מלא בחרא".

איך מפסיקים אלימות נפשית?

אלימות נפשית נפסקת כשצד אחד אינו מוכן להמשיך בדפוסים הקיימים. הצרה היא שדפוסים אלו מושרשים היטב, הן בדימוי העצמי והן ביחסים הזוגיים, ולכן מדובר בשינוי שמאוד קשה ליישמו בעקביות. טיפול נפשי עשוי לעזור כשהוא מניע לשינוי פנימי משמעותי בעמדות כלפי העצמי וכלפי הזולת. עצם הפנייה לטיפול מבשרת על כך, ובשילוב עם עבודה טיפולית טובה אפשר לבנות מיכל נפשי איתן ולהוציא את האלימות מהיחסים הזוגיים והמשפחתיים.

 לקריאה נוספת:

• אלימות כלפי נשים
• אלימות בין בני זוג
• התעללות נפשית בזוגיות
• אלימות כלפי ילדים

התקף זעם הוא התפרצות שלוחת רסן על אנשים וחפצים. ההתקף לרוב פתאומי וקצר, ולאורך זמן ניתן להבחין בדפוסים קבועים של הופעתו והתנהלותו. לעתים קרובות ההתנהגות האימפולסיבית אופיינית רק להתקף הזעם, ובמצבים אחרים נראה אדם מאוזן, רציונאלי ונעים.

האם אפשר לשלוט בהתקפי זעם?

התקף זעם נראה כאי שפיות זמנית, ואנשים אומרים שאין להם שליטה על כך. ואולם, המציאות מראה שאין זה מדויק. מרבית האנשים שנוטים להתקפי זעם מגבילים אותם למסגרות מסוימות ונמנעים מהם באחרות. למשל, רק בבית ולא בעבודה, או רק עם העובדים ולא עם הממונה. הבחנות אלו מראות שלמעשה יש שליטה על התקפי הזעם, ובחירה היכן לאפשר אותם והיכן לא.

איך מפסיקים התקפי זעם?

התקפי זעם מעניקים סיפוק ולכן קשה לוותר עליהם. הסיפוק מביא לרגיעה לאחר ההתקף. הבעיה היא שלצד הסיפוק מתעוררים רגשות של מבוכה, אשמה ובושה. אדם בוגר ושקול חש נבוך ומושפל מהתנהגותו, וללא ספק חש צער על הסבל שהתנהגותו מסבה ליקיריו. התקפי הזעם ייפסקו כאשר לא יהיה עוד צורך בסיפוק שהם מעניקים. זהו תהליך שעשוי להתרחש באופן טבעי עם השנים, אך בינתיים ההתקפים פוגעים בהערכה העצמית ומרעילים את מערכות היחסים. טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע לשינוי בוויסות רגשי, בניהול העצמי וביכולת ליחסים יציבים ומיטיבים.

תשובות לשאלות נוספות על התפרצויות זעם:

• האם אפשר להפסיק התקפי זעם ללא טיפול פסיכולוגי?
• איזה טיפול פסיכולוגי מומלץ להתקפי זעם?
• למה התפרצויות הזעם הן על האנשים הקרובים לי ביותר?

לחץ הוא תופעה שכיחה שכולם מכירים, והוא לרוב נובע משינוי במצב פנימי או חיצוני. למשל שינוי במצב הבריאותי, בדרישות העבודה, במעמד המשפחתי ועוד. לחץ זמני אינו בהכרח דבר רע, ולחץ מתון עשוי אף להשפיע לטובה. עם זאת, לחץ מתמשך מהווה בעיה. במצבי לחץ, הגוף מגייס משאבים מוגבלים, ששימוש מופרז ומתמשך בהם עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בגוף ובנפש.

איך מפחיתים לחץ?
אורח החיים המודרני מזמן מצבי לחץ רבים שהם כמעט בלתי נמנעים. למשל לחצים כלכליים ותעסוקתיים. עם זאת, אפשר לצמצם את מצבי הלחץ אם מצליחים לתת מקום משמעותי לתחביבים, משפחה, ספורט והנאות אחרות, ואם משקיעים בפעילות שיש לה משמעות שמעבר לעצמי. למשל עשייה למען רעיון שמאמינים בו, תרומה כלשהי לחברה או עזרה לאחר.

איך מתמודדים עם לחץ?
לחץ מתמשך גורם באופן טבעי להסתגרות ולכיווץ החשיבה. הוא מצמצם את הזיכרון ומנגיש את האפשרויות השליליות ביותר. התמודדות יעילה עם לחץ מחייבת פריצה של השפעות אלו לכיוון ההפוך: שיתוף, התייעצות, פתיחה של החשיבה ונכונות לקבלת עזרה ותמיכה. לפעמים אנשים מופתעים לגלות שהם יכולים לבקש עזרה מיקיריהם או מאנשי מקצוע. ועוד יותר מכך: שהם יכולים להשתמש בעזרה חברית או מקצועית כדי לצאת מהמצוקה.
כדאי לזכור שלחץ מתמשך הוא אויב שקט וחסר רחמים של הבריאות הפיסית והנפשית. ככל הנראה אי אפשר לסלקו מהחיים, אך אפשר ורצוי לצמצמו ובכך לשפר באופן משמעותי את הרווחה הנפשית.