חודש: ינואר 2015

  • סימפטומים של לחץ נפשי

    לחצים ומתחים יוצרים סימפטומים. הסימפטומים יכולים להיות מטרידים ומכאיבים, אך חשוב לזכור שהם עצמם אינם הבעיה. ממש כמו שחום אינו בעיה, אלא הוא כרוז שמודיע על בעיה אורגנית, כך גם סימפטומים של לחץ: הם בסך הכל אמצעי שמודיע על קיום בעיה שיוצרת לחץ נפשי.
    הסימפטומים יכולים להיות גופניים, חברתיים או נפשיים, והם כה רבים ומגוונים, עד שאפשר לכל היותר לתת דוגמאות מעטות מתוכם:

    סימפטומים גופניים שכיחים: 
    נגעים בעור, הפרעות במערכת העיכול, הפרעות בלחץ הדם, כאבים פיסיים כולל מיגרנות, כאבי גפיים, גב ובטן, אימפוטנציה או בעיות אחרות בתפקוד המיני, קשיי שינה, בחילות, סחרחורות, עייפות, טיקים ועוד.

    סימפטומים חברתיים ונפשיים שכיחים:לחץ נפשי

    עצבנות, נדודי שינה, עודף או חוסר תיאבון, חרדה, דיכאון, התנהגות אובססיבית, פגיעה בזיכרון, בעיות חוזרות ונשנות ביחסים, ירידה בחשק המיני, כסיסת ציפורניים, תלישת שיער, ביעותי לילה, התקפי זעם, התמכרויות, בעיות חברתיות, תפקוד לקוי בעבודה או במשפחה ועוד.

    סימפטומים מטבעם נוטים לבלבל. מפתה לחשוב שאם הסימפטום יעלם, הסבל ייפסק. ואולם, לעתים קרובות כאשר מתגברים על סימפטום אחד מופיע סימפטום אחר. שהרי אם מטפלים רק בסימפטום ולא בבעיה שמייצרת אותו, הבעיה "מוצאת"  דרכים יצירתיות, ולפעמים חמורות יותר, להודיע על קיומה ולדרוש את פתרונה.
    לכן, טיפול נפשי מעמיק אינו מסתפק בסילוק הסימפטומים, אלא חותר למגע עם הקונפליקטים והלחצים שעומדים בבסיסם.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

     

  • התמודדות עם לחץ

    לחץ נפשי נוצר כאשר הפרט חש שהוא נתון לדרישות פנימיות או חיצוניות שחורגות מסך המשאבים העומדים לרשותו. קל להמחיש זאת במצבים של דרישות חיצוניות שחורגות מיכולות עיבוד המידע. בזמן נהיגה, עבודה או מבחן מיון קורה שהמערכת המנטלית לא מצליחה להתמודד עם גודש המידע שיש לעבדו בזמן קצר. במצבים כאלו, ככל שהמשימות נתפסות כמשפיעות על שלומו הנפשי או הפיסי של הפרט, כך יתפתח לחץ נפשי.

    מה גורם ללחץ נפשי?

    לא תמיד יודעים. בשונה מבעלי חיים, שנכנסים ללחץ רק לנוכח איום מוחשי וקונקרטי כמו הופעת טורף, האדם מייצר לעצמו גם מתחים וקונפליקטים בלתי מוחשיים. היכולת לכך נובעת מהשימוש בשפה מילולית. השפה מאפשרת לאדם לחשוב על העבר, לתכנן את העתיד, להיות מודע לעצמו ולהיות השופט והתליין של עצמו.התמודדות עם לחץ

    המודעות העצמית היא ברכה וקללה גם יחד. היא המקור ליצירה, למידה וקשר, ולחוויות היפות והמרגשות ביותר, אך היא גם המקור למתח, חרדה, דיכאון והפרעות רבות אחרות.

    איך לחץ נפשי משפיע?

    מרבית האנשים מתמודדים בהצלחה עם לחץ נפשי חולף. ואולם, לחץ מתמשך הוא סיפור שונה לגמרי. הוא שוחק בצורה אכזרית את המערכות הביולוגיות והמנטליות ומזמן פגיעות למחלות פיסיות ונפשיות. מכיוון שלחץ ממושך פוגע במערכת החיסונית, הוא מעלה מאוד את הסיכון למחלות רבות, וביניהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, טרשת נפוצה, מחלות בדרכי העיכול, מחלות עור, סרטן ועוד. זאת בנוסף לסיכונים להפרעות ומחלות נפשיות, ולפגיעה נרחבת באיכות החיים.

    איך מתמודדים עם לחץ?

    כאמור, לחץ מתמשך מסכן את הבריאות הפיסית והנפשית, ולכן אחת המשימות החשובות היא מיתון של לחצים וביסוס תנאים לרוגע נפשי. קל יחסית להתמודד עם לחץ שמקורו ידוע. למשל, אם המרחק בין מקום העבודה לבית מטיל עומס, אפשר להתמודד עימו ע"י שינוי מקום מגורים, מיקום העבודה או ערוצי התחבורה. ואולם, כאשר מקור המתח הוא פנימי, לא תמיד יודעים מהו. חלק מהקונפליקטים הנפשיים פשוט אינם נגישים למודעות. טיפול נפשי (פסיכותרפיה) דינאמי מסייע בהרחבת הנגישות אל מקורות המתח הנפשי ובבניית מרחב פתוח יותר לפתרון בעיות ולניהול חיים בריאים.

  • איך מתמודדים עם פרידה

    התמודדות עם פרידה היא נושא מרכזי בחייו של כל אדם. מרכזיותה נובעת מכך שהאדם מטבעו נוטה להיקשר. הוא מתקשר לאנשים, מקומות, רעיונות, מנהגים, חפצים ולמעשה לכל היבט פעיל בחייו. התקשרות היא כה חזקה עד שקשה להיפרד גם ממה וממי שרוצים להיפרד ממנו.

    ולמרות זאת, אנחנו מתמודדים עם פרידות כל הזמן. החיים בחברה המודרנית מאופיינים בגודש בלתי נתפס של שינויים ומעברים שמשמעותם אין-ספור פרידות. יש להניח שלא חיפשתם מידע על פרידות מסוג זה, שמתרחשות כל הזמן, אלא על פרידה מסוימת וקשה במיוחד. וזהו סימן חיובי לכך שגם בתוך התוהו ובוהו המודרני ליבכם לא נעשה גס בהתקשרות (לרוב לאדם מסוים) ולכאבי הפרידה ממנו.

    אז למה כל כך קשה להיפרד?
    כשאנחנו נקשרים לאדם אחר, אנחנו מושקעים בקשר עימו. זוהי מושקעות של העצמי, ולכן כל פרידה היא לא רק וויתור על האחר, אלא וויתור על חלקי העצמי שהיו מושקעים בו ומזוהים עימו. זהו וויתור קשה, שלא בכדי זכה במנהגי האבלות לביטוי "קריעה". כשנפרדים מאדם קרוב נקרעים נימי הנפש שהזינו את הקשר וניזונו ממנו. לכן הכאב כה חד,איך מתמודדים עם פרידה ולכן הוא מורגש ככאב פיסי ממש (הוא אכן פיסי! הביטוי "כאב לב" אינו מטפורה אלא תיאור מהימן של שלל הכאבים הפיסיים שנחווים בעקבות פרידה).

    הקשר לא היה טוב ורציתי להיפרד. זה מקל?
    לפעמים כן. אך לפעמים אנחנו נדהמים להיווכח עד כמה פרידה מקשר רע יכולה להיות קשה. חשוב להבין שגם אם הקשר היה בעייתי, הייתם מושקעים בו. לעתים קרובות קשר בעייתי גובה השקעה נפשית לא פחות אינטנסיבית מקשר טוב. לכן קשה לוותר על אויבים, על הורים מזניחים ואפילו על פרטנרים לא אנושיים שמסבים סבל רב.

    מתי צריך עזרה בהתמודדות עם פרידה?
    כשהסבל נמשך יותר מדי זמן. פרק הזמן שנדרש לפרידה מאוד אינדיבידואלי, אבל כדאי לשים לב אם אנשים אומרים לכם שאתם מתאבלים זמן רב מדי. כשאתם חשים שאיבדתם את החשק והאנרגיה, כשאתם עסוקים במחשבות מעגליות שאינן מתפתחות (למשל איך יכול היה להיות אחרת), כשאתם מאשימים את עצמכם או מפתחים עוינות כלפי עצמכם. כשהקרובים לכם מאבדים סבלנות אליכם. במצבים אלו כדאי לפנות לעזרה נפשית, כדי לעצור את ההתדרדרות ולסלול דרך לצמיחה והתחדשות.

    למאמר על פרידה קשה מבן-זוג או בת-זוג לחצו כאן.

     תשובות לשאלות נוספות:

  • התמודדות עם גירושין

    גירושין הם תופעה שכיחה באוכלוסיה המערבית, ובקהילות רבות היא מאוד מקובלת. בשנת 2012 קרוב ל-11 אלף זוגות ישראליים התגרשו, ומספרים אלו עולים בהתמדה. ואולם, על אף שמדובר בתהליך שכיח ומקובל, הוא לעתים קרובות נחווה כטלטלה עזה וכמשבר קשה לחלק או לכל המעורבים בו.

    מי סובל מגירושים?
    ישנם שסבורים שכאב נפשי סביב גירושים הוא נחלתו של מי שננטש בלבד, ואילו הצד שיזם את התהליך נמצא במצב קל. לפעמים זה נכון, אך לרוב שני הצדדים מתמודדים עם קונפליקטים וכאבים, ושניהם נמצאים בתהליך שמטלטל את כל מערכות החיים.

    למה כל כך קשה להתגרש?התמודדות עם גירושים

    הסיבות כמובן אינדיבידואליות, וכל ניסיון לתארן יחטא בהכללה מאוד גסה. ובכל זאת ישנם כמה מאפיינים מוכרים ודי אוניברסאליים:

    1. גירושין הם תהליך של פירוק. פירוק הגנות חברתיות, משפחתיות, כלכליות ואחרות. גם אם היחסים היו קשים, מתסכלים או נעדרי רגש, בכל זאת להיות בעולם כזוג מקנה תחושת ביטחון. כעת, החזרה להֵיות יחידת-יחיד מעוררת לא מעט ספקות, שאלות וחששות.
    2. קשה להיפרד. מה שמוזר ולפעמים בלתי נתפס הוא שקשה להיפרד גם מקשר שלא צלח. ההיגיון אומר שקשה להיפרד מטוב וקל להיפרד מרע. ואולם, מחקרים רבים הראו תמונה הפוכה: מאוד קשה להרפות ממה שלא סופק. במובן זה החסר ממגנט בעוד הטוב מאפשר להשתחרר. זאת ועוד: מיליוני שנות אבולוציה בתנאי מחיה קשים עיצבו אדם נקשר, נצמד, שייך. אדם שנצמד בטוב וברע ושמגיב לפרידה בדיכאון וחרדה.
    3. קשה לשאת. בתקופת הגירושין תכונות והתנהגויות של הפרטנר, שבעבר ניתן היה לשאת, עלולות להיות מכאיבות באופן קיצוני. לדוגמה, תוקפנות או מרירות של הפרטנר, שבעבר אפשר היה לשאת, עלולות להכאיב באופן שנחווה כבלתי נסבל. עניין זה אינו נובע מכך שהפרטנר שינה את תכונותיו והתנהגויותיו, אלא מפני שההגנות שסייעו בעבר נחלשות, והמערכת הנפשית כולה נעשית פגיעה יותר.

    אלו הם מקצת הקשיים שמסבירים מדוע אנשים רבים חווים את גירושיהם כתקופה הקשה ביותר בחייהם. גירושים לעתים קרובות מתרחשים בתקופה של משבר או מעוררים משבר אישי ומשפחתי. זהו משבר שיכול להוביל להתדרדרות נפשית ומשפחתית או לבנייה מחודשת של אפשרויות ומשאבים. טבמצב זה, טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע למי שמעוניין לבלום התדרדרות ולהניע תהליך של התפתחות.

     תשובות לשאלות נוספות:

  • משבר גיל 40 אצל נשים

    משבר גיל 40 הוא מושג שמתייחס לקשת רחבה של שינויים רגשיים והתנהגותיים שמתרחשים לרוב בין הגילאים 35 ל-50 ונמשכים בין שלוש לעשר שנים. שינויים אלו מתעוררים בתקופה שבה האדם נעשה מודע יותר מבעבר לסופיות החיים ומאמֵץ שינוי בפרספקטיבת הזמן. המבט, שהיה מופנה עד כה לעבר (איך חייתי, מה השגתי) מופנה כעת לעתיד (איך לחיות בזמן שנותר). פערים בין המצוי לרצוי נעשים מכאיבים יותר, שכן בגיל צעיר הכל נראה אפשרי, ואילו כעת ישנן מגבלות שמוכתבות ע"י מחויבויות משפחתיות, חברתיות וכלכליות. התרחשויות אלו מניעות לחשיבה מחודשת על החיים, וזו עלולה לעורר מתח וחרדה.

    נשים במשבר אמצע החייםמשבר גיל 40 אצל נשים
    משבר אמצע החיים מיוחס לרוב לגברים, שרבים מהם עוצרים ומתבוננים בחייהם לראשונה בגיל זה. נשים, בהכללה גסה, נוטות יותר מגברים לרפלקציה מגיל צעיר, והן מגיבות לשינויים המתוארים בצורה מתונה יחסית. עם זאת, ישנם מאפיינים ייחודיים למשברים נשיים בתקופה זו. בנשים מודגשת המנופאוזה (תקופה שלפני, תוך כדי ולאחר הפסקת המחזור), שמקושרת למצבי רוח ולפריצה של בעיות בריאותיות. לפעמים נלווית למנופאוזה פגיעה בתפקודי בלוטת התריס, שעלולה להשפיע על פריצת דיכאון ו/או חרדה (במקרה של שינוי משמעותי במצב הרוח בגילאי 40+ מומלץ לבקש מרופא משפחה בדיקה של תפקודי בלוטת התריס). אל אלו עשויים להצטרף ירידה ברמת האטרקטיביות ו/או במיניות, שינויי תפקיד עקב התבגרות הילדים ויציאתם מהבית, ודאגה בו זמנית לצעירי המשפחה ולהורים המזדקנים.

    בנשים רבות תקופת אמצע החיים מאופיינת בהתבוננות מחודשת ביחסים עם בן הזוג, הילדים וההורים וכן ביחסים החברתיים. התבוננות זו מעוררת שאלות רבות. למשל: האם היחסים הזוגיים מספקים? מה הייתי רוצה לשנות? מה הייתי רוצה לעשות ביחסיי עם הוריי בשנים המעטות שנותרו לנו יחד? איך אתמודד עם שינויים ביחסי עם הילדים שגדלו? כבר אינני מעורבת בחייהם בעבר, אינני יודעת מה קורה להם כשהם סגורים בחדרם או מבלים מחוץ לבית, והתנהלותם נראית לי לעתים מאיימת או בלתי מובנת. לפעמים, התבגרות הילדים מעלה שאלות בנוגע ליחסים הזוגיים, שעד עתה היו ספוגים ב"פרוייקט" גידול הילדים. האם עדיין נותר בהם חיבור זוגי? שאלות דומות עשויות לעלות גם בנוגע לחיי החברה, ובעיקר לטיבם של היחסים עם חברות וקרובות משפחה.

    משבר אמצע החיים לעתים קרובות מושפע ממותו של אחדמשבר גיל ה-40 ההורים או של שניהם. התייתמות מאם או מאב עשויה לפתוח שאלות ותחושות שנותרו סגורות כל עוד ההורים היו בחיים. האֵבֶל עצמו מציף לפעמים במחשבות ורגשות בלתי צפויים בעוצמתם או בטבעם. ישנם אנשים שרק לאחר מות הוריהם מסוגלים להתחיל להתמודד עם שאלות, עם רגשות ועם מחשבות שנוגעות ליחסים עמם. מדובר בעניינים שאינם נשארים תחומים לקשר עם ההורים, אלא נוטים להשליך על המערכת הנפשית ועל מערכות היחסים בכללן.

    משבר או הזדמנות?
    גם וגם. החדשות הטובות הן שברוב המקרים משבר אמצע החיים מהווה מנוף לשינויים מבורכים באישיות ובאורח החיים. עם זאת מדובר בתקופת מעבר, ודרכם של מעברים שהם מעוררים לחץ נפשי ומועקה. אם את מרגישה פגיעה וחווה מתח, הלך רוח פסימי או חרדה, כדאי להיעזר בטיפול פסיכולוגי שיסייע לך להיעזר במשבר לסלילת אפשרויות לחיים משמעותיים ומספקים.

     שאלות נוספות על משבר אמצע החיים:

     

  • משבר גיל 40 אצל גברים

    משבר גיל 40, הידוע גם כמשבר אמצע החיים, הוא מושג המתאר מצב רגשי פגיע הנלווה להכרה במגבלות הזמן ובכך שמחצית החיים מאחור. זוהי מודעות כואבת, שמעוררת אנשים לבחון שאלות על עברם, עתידם, וחייהם בהווה. שאלות אילו אינן פשוטות, והעיסוק בהן עלול לעורר מצוקה רגשית.

    למה משבר?
    כאמור, בין גיל 35 ל-50 אנשים נעשים ערים יותר לסופיות החיים. מודעות זו לא מחייבת כניסה למשבר, אך לפעמים זה מה שקורה. המשבר הוא תוצאה של ערנות גוברת לפער בין משאלות ומטרות לבין תמונת המציאות. זאת בזמן שחלק מהאפשרויות שהיו פתוחות בעבר  נראות סגורות, ודברים שנראו בעבר מבטיחים (למשל הקמת משפחה וטיפוח זוגיות) מציבים קשיים ותסכולים ( למשל עייפות ומתיחות).משבר גיל 40 אצל גברים

    מה מיוחד במשבר גיל 40 בגברים?
    המצב המשברי נוצר, כאמור, בעקבות התבוננות פנימית והכרה במגבלות המציאות. בהכללה גסה, נשים נוטות מטבען לשיקוף עצמי, והן רגילות להתמודד עם התסכולים הנובעים מכך. לעומת זאת אצל גברים רבים זוהי הפעם הראשונה שהם עוצרים וחושבים על חייהם. שאלות כמו: "לאן אני רץ?"; "מה שווים ההישגים שביססתי?" ועוד,  מעוררות אי נוחות וצורך בשינוי דחוף.

    עניין נוסף שעלול להיעשות רגיש בשלב זה של החיים נוגע לסימנים ראשונים של התבגרות והזדקנות. סימנים אלו יכולים להיות קמטים חדשים, הופעתה של כרס, הקרחה, ירידה בכושר הגופני ו/או המיני ומחלות חדשות. סימנים נוספים יכולים להיות פיטורים ממקום עבודה על רקע (לא מוצהר) של גיל, ירידה במעמד בעבודה עקב כניסת צעירים, התיישנות מקצועית, תחושה של ירידה באטרקטיביות המינית או אפילו הערה אקראית מצד אדם זר שנקשרת באופן ישיר או עקיף לגיל.

    סימנים אלו עשויים לאיים על אשליית הנעורים הנצחיים והיעדר הפגיעוּת. מדובר באשליות לא מודעות, שכן באופן רציונאלי ברור לכל כי ההזדקנות היא תהליך בלתי נמנע שאיש אינו חומק ממנה בעודו חי. ואולם, ידיעה רציונאלית זו מתקיימת במקביל לפנטזיה שדוחה כל אפשרות לפגיעוּת והזדקנות וכרוכה בהכחשת המציאות. סימנים ראשונים של הזדקנות יכולים להיחוות כמתקפה מכאיבה של המציאות על ההגנות הנרקיסיסטיות ועל אשליות של כוח ועוצמה. חלק מהגברים מגיבים לכך ברגשות עזים (גם אם בלתי מודעים) של זעם, עלבון או חרדה, שמותקפים באמצעות שינויים קיצוניים ומהירים באורח החיים.

    משבר אמצע החיים הוא מצב בעייתי?
    כל משבר עשוי להוביל לבניית סדרי עדיפויות וערכים חדשים. שינויים אלו לרוב מבורכים, אך לפעמים הם נובעים מחרדה (מודעת ושאינה מודעת) ומהתמודדות לא בשלה. בכל מצב בו נראה ששיקול הדעת נפגע, שמתקבלות החלטות קיצוניות ומהירות ושמתעוררים סימנים לחרדה או דיכאון מומלץ ביותר לפנות לטיפול.

    שאלות נוספות על משבר אמצע החיים:

  • התמודדות עם משבר בזוגיות

    משבר בזוגיות הוא תופעה מאוד נפוצה. המונח "משבר" אומר שלא מדובר במתחים או מריבות רגילות, אלא במצב שתובע התארגנות מחדש. משבר בזוגיות יכול להיווצר בפתאומיות, עקב אירוע כלשהו (למשל בגידה או חילוקי דעות בנושא מהותי), והוא יכול להיות תוצאה של תהליך ממושך של התרחקות או התדרדרות. משבר בזוגיות הוא גורם שכיח למדי לפנייה לטיפול זוגי או פרטני.

    כדאי לפנות לטיפול זוגי או פרטני?התמודדות עם משבר בזוגיות

    במצבי משבר בזוגיות, עולה לעתים קרובות השאלה האם כדאי לפנות לטיפול בזוג או ביחיד. זוהי שאלה חשובה, מכיוון שמדובר בשני אופני עבודה נבדלים.

    טיפול זוגי– בטיפול זוגי המטפל יושב עם שני בני הזוג בניסיון לעבודה משותפת
    על הבעיות. טיפול כזה מתמקד בתקשורת בין בני הזוג ובליבון משותף של אזורי הקונפליקט. הוא עשוי לסייע לבני הזוג למצוא את דרכם לשקם את הזוגיות או לפרק אותה.

    טיפול פרטני–  לעתים קרובות הבעיות והמשברים בזוגיות מהווים טריגר לפנייה לטיפול אישי. למשל כאשר אחד מבני הזוג רוצה לברר לעצמו באיזו מידה הוא מעוניין בהמשך הקשר; כשהוא מבקש לבחון לעצמו נושאים כלשהם מבלי לשתף בשלב זה את בן או בת זוגו; כשהבעיות בקשר יוצרות משבר אישי או מציפות קונפליקט אישי; כשרק אחד מבני הזוג מעוניין בטיפול, והשני אינו מוכן לכך. בכל המקרים הללו אפשר וכדאי לפנות לטיפול אישי שנקרא גם טיפול פרטני.

    לפעמים, המצב המשברי מוביל לניסיון נואש לנסות הכל, ואז נראה פניה בו זמנית לטיפול זוגי ולטיפול פרטני. בעיני עדיף להתחיל באחד משניהם ולהיות מושקעים בו. מעבר מטיפול זוגי לטיפול פרטני או להיפך תמיד אפשרי, אך לא כדאי להתחיל בבת אחת עם שניהם.

     

  • התמודדות עם משבר

    משבר הוא מצב של מצוקה עזה שנחווית כחסרת תקווה. חשוב להבדיל בין משבר לבין לחצי חיים אחרים. להבדיל מלחץ שאינו מאיים על החיים, משבר כרוך בתחושה שמשהו השתבש באופן מכריע וחסר תקנה. המצב נראה כה קשה, עד כי כל מה שסייע בעבר להתמודדות עם קשיים ולניהול חיים תקינים אינו מועיל.

    מה גורם למשבר? 
    גורמים רבים ומגוונים. לפעמים משבר נובע מאירוע חריף כגון גירושים, בגידה או מחלה, ולפעמים מדובר בגורמים שלכאורה הם פחות משמעותיים, כמו מעבר דירה. כמוהתמודדות עם משבר-כן משבר יכול להיות פתאומי או להיווצר מתהליך הדרגתי של דלדול נפשי שהגיע למצב קריטי. משבר יכול לנבוע גם מאירועים חיוביים כגון התעשרות, לידה, או קידום בעבודה.  הגורמים כאמור מגוונים, והמכנה המשותף הוא  משבר אמונה בעצמי ובמשענות שאפשרו בעבר ניהול חיים תקינים.

    אפשר לצאת ממשבר?
    בהחלט. אדם ששרוי במשבר חש עצמו באפילה, והוא אינו רואה מעבר למשבר דבר. למרבה המזל, לרוב הייאוש אינו טוטאלי. במצבים הקשים ביותר בכל זאת יש סדק כלשהו, שדרכו ניתן להושיט יד. לפעמים זוהי יד של חבר או בן משפחה. אך לעתים במצב כזה טוב לפנות לאיש מקצוע בתחום הפסיכותרפיה, שיסייע למצוא במשבר אפשרויות לצמיחה וגדילה.

    לקריאה נוספת:

     

  • אלקסיתימיה

    אלקסיתימיה היא לקות שמאופיינת בקושי משמעותי בזיהוי וביטוי מילולי של רגשות. אנשים עם אלקסיתימיה מתקשים בהבחנה בין רגשות לבין תחושות גופניות (למשל בין כעס לכאב ראש), בניסוח רגשותיהם במלים, בשימוש בדמיון, בהתבוננות עצמית ובאמפתיה כלפי אחרים.

    ממה נוצרת אלקסיתימיה?

    אלקסיתימיה יכולה להתפתח כמנגנון הגנה מפני מצוקה נפשית או כתוצאה מפגיעות אורגניות. הסוג הראשון הוא של הפרעת אישיות שמתפתחת בתגובה לטראומות, הזנחה או התעללות בילדות. ילדים שסובלים מטיפול הורי לקוי או מטראומות קשות אחרות עשויים להתמודד עם מצבם באמצעות ניתוק רגשי שמתפתח בהמשך ללקות בזיהוי ועיבוד רגשי. תגובה דומה לטראומות יכולה להתפתח גם בבגרות.

    מקור נוסף לאלקסיתימיה הוא אורגני. המקור האורגני יכול להיות גנטי (ואכן נמצאה מוטציה גנטית שנפוצה באלקסיתימיה) או פגיעת ראש במבנים המוחיים שמעורבים בעיבוד רגשות. כאשר מקורה של האלקסיתימיה אורגני, היא עמידה יחסית בפני טיפול.

    איך אלקסיתימיה משפיעה על החיים?

    בצורות רבות, וביניהן בעיות ביחסים, דיכאון, חרדה, סומטיזציה, אובדנות, הפרעות אכילה ושימוש מופרז בסמים, אלכוהול וניקוטין. להלן תיאור קצר של חלק מהבעיות הללו:

    1. בעיות ביחסים ודיכאון – רגשות הם מנוע חשוב לניהול אישי וחברתי. תקשורת על רגשות מאפשרת אלקסיתימיהלאנשים להשתלב בחברה וליצור יחסים קרובים. למשל, פחד ועצב מניעים אנשים לבקש עזרה זה מזה. כעס מניע ליישוב סכסוכים. גם קינאה, בושה ואהבה הם רגשות חברתיים. קושי בזיהוי ובתקשורת על רגשות מוביל לרוב ליחסים דלים וכתוצאה מכך לחיי בדידות וניכור, שנקשרים לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, התמכרויות ובעיות נוספות.
    2. מחלות סומטיות – מדובר בסימפטומים פיסיולוגיים שאינם מוסברים בממצאים רפואיים. למשל בעיות עיכול או נגעים בעור שאין להם הסבר אורגני. כאשר אנשים אינם מבטאים את רגשותיהם במלים, הם מבטאים אותם בגוף, וכך במקום "אני כועס" או "אני פוחד" מופיעים כאבי ראש או בטן, בחילות, פצעי עור או סימפטומים מטרידים אחרים.
    3. סמים ואלכוהול – אנשים נוהגים להתמודד עם מצוקות בעזרת חברים, דמיון, משחק, תחביבים ועוד. אנשים עם אלקסיתימיה אינם מצליחים להיעזר בטקטיקות אלו, ולעתים קרובות בוחרים בשימוש בחומרים להשגת ניתוק מהמציאות או שחרור חברתי.

    טיפול באלקסיתימיה

    טיפול באלקסיתימיה מתמקד בזיהוי, ניסוח ועיבוד של רגשות. מדובר בטיפול מתמשך בלבד. ואולם, כאשר הטיפול מצליח מושג שיפור מאוד משמעותי ביחסים חברתיים וזוגיים, בדיכאון, התמכרויות, סומטיזציה והפרעות אחרות.

     

  • הפרעת אישיות סכיזואידית

    הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת בדפוס מתמשך מגיל צעיר של ריחוק מקשרים חברתיים וביטוי דל של רגשות בחברת אנשים. רבים קושרים הפרעה זו לסכיזופרניה, מכיוון ששתי ההפרעות חולקות גורמים וסימנים משותפים. ואולם, אישיות סכיזואידית אינה פסיכוטית. החוויה אינה של ניתוק מהמציאות אלא של זרות והיעדר שייכות.

    איך מתפתחת אישיות סכיזואידית?

    ישנה הסכמה נרחבת על כך שמדובר בהגנה על העצמי. צרוף של גורמים בפרט ובסביבתו יצר בגיל מאוד צעיר חוויות חוזרות ונשנות של יחסים מכאיבים, והתבססה תפיסה לפיה אחרים מסוגלים להיות רעים או בלתי מספקים, וקירבה אליהם היא מסוכנת ובלתי נסבלת. הפיתרון שפותח הוא הסתגרות בעולם הפנימי והתרחקות מאחרים.

    מה מרגיש אדם בעל אישיות סכיזואידית?הפרעת אישיות סכיזואידית

    לפי עדויות של אנשים סכיזואידים, הם אינם יכולים ליהנות מיחסים עם אחרים ומעדיפים פעולות שאינן כרוכות בקשרים. הם חשים שעולמם הפנימי כה חריג, עד כי לא ניתן להסבירו לאחרים. אחרים עשויים לתייג אותם כאדישים, אך האמת היא שעולמם הפנימי סוער וכאוב. הם לעתים קרובות חווים הצפה רגשית של חרדות, דיכאון, אשמה ובושה. האשמה היא על כך שהם שונים כל כך, אינם מתאימים לעולם ה"רגיל", ולעתים קרובות מתקשים לשלוט בדחפים. חלקם מרגישים שקופים, וחשים שאחרים קוראים באופן בלתי נסבל את מחשבותיהם. כל מצב ששולף אותם מעולמם הפנימי מעורר אימה, ולכן הם עלולים להגיב בקיצוניות לאירועים בלתי צפויים ולדרישה להשתלב במסגרות חברתיות (לימודים, משפחה ועבודה). החשש מפני תגובה לא מקובלת מגבירה את הסתגרותם והתרחקותם ויוצרת נטל כבד שניתן לברוח ממנו רק לתוך בועה פנימית שמופרדת מהעולם החיצוני.

    איך אפשר לעזור לאדם בעל אישיות סכיזואידית?

    אישיות סכיזואידית נחשבת ליציבה, ולרוב השאיפה לשנותה אינה מועילה, ובוודאי לא בטווח קצר. ואולם, ניתן להקל במידה ניכרת על חייו של אדם סכיזואידי, אם מקבלים את אופיו הייחודי מבלי לבקר, לשפוט ולנסות "לתקן" אותו, ומבלי לדרוש ממנו לתפקד ולהשתלב בחיים החברתיים כמו אחרים.

    אנשים סכיזואידים חשים בנוח באווירה רגועה, בלתי פורמאלית וסבלנית לטעויות ולהתנהגויות חריגות. ככל שסביבתם תהיה רגועה וסבלנית כך הם יוכלו לנסות להביע את רגשותיהם ולהיעזר באחרים.

    טיפול עשוי להועיל אם הוא מהווה סביבה רגועה, לא שיפוטית ובטוחה, ואם הוא מסייע לאדם הסכיזואידי להביע את עצמו, להבין מה קורה לו ולהרגיע את המאבק המתמשך בעולמו הפנימי והחיצוני.

Back to top button
דילוג לתוכן