חודש: ינואר 2015

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מושג המתאר אוסף של קשיים בהתנהלות אפקטיבית בחיי היום-יום. הקשיים מתייחסים לשלושה תחומים, ויכולים להתקיים בחלקם או בכולם:

1. קשיים בניהול קשב–  קושי להתחיל פעילות, לתכנן, להתארגן, להתרכז, להתמקד ולנהל זמן. נטייה לשכוח דברים ולדחות משימות.
2. היפראקטיביות – אי שקט, צורך בתנועה וחוסר סבלנות לפעילות רגועה.
3. אימפולסיביות – קושי להתאפק, לחכות ולהשהות תגובות.

איך הפרעת קשב וריכוז משפיעה?

הפרעת קשב וריכוז נקשרת לפגיעה בתחומי חיים רבים, כגון לימודים, עבודה, זוגיות, הורות, חיי חברה, ניהול אורח חיים בריא, ניהול כספי וכדומה. אלו עלולים ליצור תחושה של עצמי פגום, במיוחד כאשר ההפרעה אינה מאובחנת ואינה מוסברת. החוויה הבסיסית במקרים אלו היא של בלבול וחוסר אונים. וכפי שתיאר זאת אחד המתמודדים: "העולם האמיתי בלתי נתפס בעיני". אדם אחר, שהיה סטודנט מצטיין, סיפר שבילדותו המורים טענו שהוא אינו מתאמץ ולא מממש את הפוטנציאל. ואילו הוא הסתובב עם תחושה שהוא מאוד מתאמץ, אך אין לו פוטנציאל…

תחושות קשות אלו נקשרות לקשת רחבה של קשיים נפשיים, ובראשם דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות ושימוש בסמים ואלכוהול. שילוב של הפרעת קשב עם בעיות פסיכולוגיות נרחבות הוא תופעה מאוד נפוצה ולעתים קרובות בלתי מאובחנת.

 איך מטפלים בהפרעת קשב וריכוז?

 כאשר בעיות קשב וריכוז אינן יוצרות מצוקה, מובן שאין צורך לטפל. מצב זה מתרחש, למשל, כאשר הנטיות הפעלתניות מובילות לביסוס אורח חיים שבו יש להן יתרונות משמעותיים. למשל עבודה בחוץ, פעילות גופנית וכו'.

ואולם, כאשר תחומי החיים תובעים ריכוז, התמדה, ארגון ושליטה עצמית גבוהה, כאשר הפרט חי עם תחושת פגימות או כאשר לבעיות המוזכרות מצטרפים קשיים פסיכולוגיים אחרים, כדאי לנסות להיעזר בטיפול נפשי, ולעתים גם בטיפול תרופתי.

התמודדות עם בעיות קשב וריכוז היא תהליך מאתגר, שעשוי להיות יצירתי ומשמעותי ולהוביל לניהול חיים פעילים ויצירתיים.

דימוי עצמי נמוך הוא מצב שבו אדם מצפה לתוצאות ירודות בתחומים שמשפיעים על קבלה ושייכות חברתית. מדובר בתחומים שהחברה מגדירה כמרכזיים להערכה וקבלה, והם שונים מתרבות אחת לשנייה. כל חברה מגדירה מהם היעדים שמימושם יחזק את הדימוי העצמי ואי מימושם יחליש אותו.

מה משפיע על דימוי עצמי?

כאמור, מקור אחד של השפעה הוא מידת ההצלחה במימוש סטנדרטים שהחברה מוקירה. ואולם, לעתים קרובות אנחנו רואים אנשים שנחשבים מאוד מצליחים בעיני החברה, ולמרות זאת הדימוי העצמי שלהם נמוך ומייסר. אלו הם אנשים שלמרות הצלחתם המוכחת חווים עצמם כחסרי ערך ושוקעים לדיכאון וחרדה. רק לאחרונה התבשרנו על התאבדותו של הקומיקאי רובין ווילאמס. לוויליאמס היה כישרון אדיר ומוניטין נדיר, ולמרות זאת הוא חש עצמו חסר ערך ונואש. אנשים רבים נושאים בתוכם תחושות חוסר ערך שאינן קשורות לביצועיהם האובייקטיביים, אלא לשיפוט פנימי נוקשה ומחמיר.

למה דימוי עצמי נמוך נקשר לבעיות נפשיות?

מפני שהוא מהווה מעין נביא זעם פנימי. כשם שחזאי מזג אוויר מודיעים לנו מראש על צפי למזג אויר מעיק, כך הדימוי העצמי "מודיע" על צפי לעתיד פרטי עגום. אדם בעל דימוי עצמי נמוך רואה עצמו כבלתי כשיר להתמודדות עם אתגרים פנימיים ומציאותיים. מכיוון שמדובר בתפיסות מוצקות לגבי העתיד, הן עלולות להוביל לחוסר אונים וייאוש, ומכאן לדיכאון, לחרדות ומצוקות אחרות.

טיפול בקשיים הנובעים מדימוי עצמי נמוך מתבסס על שיחות שמגרות ומאתגרות את התפיסות הקיימות. מדובר בתהליך שמטרתו לאפשר פיתוח ראייה מורכבת יותר לגבי העצמי והעולם והתנהלות גמישה ביחס ליעדים אישיים וחברתיים.

ביטחון עצמי הוא עמדה כלפי העצמי, שנקשרת לבריאות נפשית ופיסית, שביעות רצון מהחיים, הצלחה וחוויות טובות נוספות. החיים המודרניים יוצרים בהקשר זה פרדוקס. הם מציבים את הביטחון העצמי (וערכים אינדיבידואליסטים נוספים) כיעד מרכזי, ובו בזמן יוצרים תנאים שפוגעים והורסים אותו: תחרותיות, ניכור, ירידה בביטחון תעסוקתי וכלכלי, החלשת הקהילה והמשפחה המורחבת, אלו הן רק מקצת מהדוגמאות לתופעות חברתיות שפוגעות בביטחון העצמי ומגבירות חרדה ודיכאון.

איך נראה ביטחון עצמי נמוך?
הוא מתבטא באופנים שונים שנראים לפעמים מנוגדים: וויתור, השלמה וייאוש, עיסוק מוגזם בריגושים והנאות, התמכרויות, נרקיסיזם (שהוא הערכה עצמית מגלומנית), הצטרפות לכתות ולמסגרות קיצוניות אחרות ועוד. הצורות המגוונות הן לרוב אותה גברת בשינוי אדרת: כולן נוצרו בתגובה לפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי, וכולן מנציחות פגיעה זו ואף מגדילות אותה.

איך לשפר ביטחון עצמי?
חיזוק הביטחון העצמי אינו מושג באמצעות תחפושות (במקרה הנרקסיסטי), בריחה (התמכרויות), השלמה או אורח חיים קיצוני. הוא מתעצב בתהליך מתמשך של התפתחות מציאותית ואותנטית. תהליך זה מתבסס על יצירת מגע בין שאיפות ונטיות אותנטיות, תוכניות והתנהגויות. אנשים רבים אינם זוכרים מתי בחרו משהו מתוך רצון פנימי. מתי חשו נלהבים וסקרנים. מתי נהנו ממשחק יצירתי. היכולת לשקם ולבנות תהליכים אלו אינה נמצאת בסיסמאות ובסדנאות בזק, אלא בתוך קשר אנושי שמתקיימים בו חקירה, הכרה ומגע רגשי.

הערכה עצמית מורכבת ממחשבות ותחושות שיש לאדם בנוגע לעצמו. אנשים נוטים להעריך כל דבר על ציר שבין טוב ורע, וכך הם עושים גם בנוגע לעצמם. העניין הרב שיש בהערכה עצמית נובע מהשפעתה על בחירותיהם של אנשים בכל תחומי החיים. בחירות אישיות, חברתיות ומקצועיות מושפעות באופן המובהק ביותר מהערכה עצמית ודימוי עצמי.

מתי הערכה עצמית מפתחת?
תמיד. לאורך כל החיים. אמנם התשתית מתעצבת בינקות ובילדות, אך מחקרים מראים שהערכה עצמית עשויה להשתנות בכל גיל. בממוצע בלבד, היא נוטה להיות גבוהה יחסית בילדות, לרדת משמעתית בגיל ההתבגרות, לעלות בבגרות ולרדת שוב לעת זקנה.

מה משפיע על ההערכה העצמית?
להערכה עצמית שני מרכיבים: רגשי והערכתי. המרכיב הרגשי מתבטא באהבה ודחייה כלפי עצמי, והוא מושפע בעיקר מחוויות של אהבה וקבלה חברתית. לעומת זאת המרכיב ההערכתי מתבטא בהערכת יכולות ומסוגלות, והוא מושפע במיוחד מחוויות של התמודדויות מוצלחות וכושלות עם אתגרים. מבין שני המרכיבים, המרכיב הרגשי הוא הדומיננטי ביותר בחוויית הפרט, ובפרט ביכולת לחוות סיפוק והנאה מחייו ומבחירותיו.

האם טיפול עוזר לחיזוק ההערכה העצמית?
טיפול נפשי עשוי לעזור במגוון דרכים. הוא מאפשר לאדם להכיר את עצמו במסגרת מוגנת. במסגרת זו נרקמים יחסים מיוחדים ועדינים, שעשויים לפתוח צוהר לשינוי פנימי מיטיב.

ביטחון עצמי, הידוע גם בשם הערכה עצמית, משקף את יכולתו של האדם לסמוך על עצמו ולחוש עצמו ראוי לאהבה ולהערכה. ביטחון עצמי נבנה בשנות החיים הראשונות, ומושפע בעיקר מחוויות של אהבה, קבלה, והצלחה בהתמודדות עם אתגרים מותאמים. ואולם, הוא ממשיך להתפתח לאור חוויות מסוג זה לאורך כל החיים.

למה ביטחון עצמי הוא עניין חשוב?

מפני שהערכה עצמית חיובית ואמיתית נקשרת ליחסי אנוש טובים, ליכולת לבנות ולשמר קשרים חברתיים טובים, להעז, ליזום, לחקור ולממש שאיפות אותנטיות. לעומת זאת הערכה עצמית נמוכה נקשרת להתנהלות נוקשה, מערכות יחסים לקויות, ביקורת עצמית מופרזת, דיכאון וחרדה. בפשטות, הערכה עצמית נקשרת לרווחה נפשית ובריאות נפשית ומכאן חשיבותה הרבה.

איך מחזקים את הביטחון העצמי?
החברה המערבית המודרנית עוסקת באופן אינטנסיבי (ואפילו אובססיבי) בהערכה עצמית וביטחון עצמי, והיא מציעה שפע של פתרונות קסם לבעיות בהערכה העצמית. פתרונות אלו מוצעים בסדנאות אסרטיביות, ספרי הדרכה, הרצאות ושלל אמצעים נוספים, רובם כוזבים ומטעים. לצערנו, אין פתרונות קסם אמיתיים לשינוי עמוק בדימוי ובתפיסות העצמי. שיפור ממשי בתפיסות אלו מתאפשר מתוך חוויות מצטברות של מסוגלות ובמסגרת יחסים מיטיבים מתמשכים. הפרדוקס הוא שדווקא מי שזקוק ליחסים אלו יותר מכל מתקשה לקיימם. טיפול נפשי מוצלח (פסיכותרפיה או פסיכואנליזה) עשוי לסייע בנקודה זו, מפני שהוא מספק מסגרת בטוחה, תומכת ומתמשכת לשינוי פנימי אמיתי.

מריחואנה, שמופקת מצמח הקנאביס, היא סם שמשמש מזה 4,000 שנה למטרות רפואיות ודתיות. ב-50 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשימוש במריחואנה ע"י בני נוער וצעירים ברוב מדינות העולם, וכיום זהו הסם שהשימוש בו עולה על השימוש בכל הסמים הלא חוקיים גם יחד. שכיחות השימוש במריחואנה הובילה לאיסוף ופרסום של מידע רב אודות השפעותיה על בעלי חיים ואנשים. מאמר זה מבחין בין שימוש חיובי ושלילי במריחואנה, ומסביר מתי כדאי לפנות לטיפול בתחום זה.

אפשר להתמכר למריחואנה?

אפשר אבל קשה. מרבית המשתמשים במריחואנה אינם מכורים ולא יפתחו התמכרות למריחואנה במהלך חייהם. רק מיעוט מקרב המשתמשים הכרוניים במריחואנה מפתחים תלות בסם. התלות מתבטאת בקושי להפסיק את השימוש, בעיסוק אינטנסיבי מדי בהשגת הסם ובשימוש בו, בהזנחת תחומי חיים אחרים ובתופעות פיסיות ונפשיות קשות בעת ניתוק מהסם. במצבים אלו רצוי להתחיל בתהליך של גמילה ממריחואנה.

השפעת המריחואנה

קודם כל לחדשות הטובות: למרבה השמחה במריחואנה אין תמותה ממנת יתר. הכמות הנדרשת כדי למות באופן ישיר ממריחואנה כה גדולה, עד שהיא אינה רלוונטית לדיון.

לרוב השפעת המריחואנה מתחילה כחצי שעה לאחר השימוש, ונמשכת כשעה עד שעתיים. בדרך-כלל מדובר בהשפעה נעימה, מרגיעה ומשחררת. בזמן ההשפעה חשוב להימנע מנהיגה, כי נהיגה תחת השפעת מריחואנה מגדילה פי 2-3 את הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים.

השפעות המריחואנה תלויות במידה רבה בגורמי רקע לשימוש. הבדל קריטי נמצא בין אנשים שעבורם השימוש מריחואנה הוא אמצעי להתמודדות עם מצוקה נפשית לבין אלו שמשתמשים בה שלא מתוך מצוקה אלא לכייף, ליצירת אוירה טובה באירועים חברתיים או להתנסות בחוויות חדשות.

כאשר השימוש במריחואנה נובע מדיכאון או חרדה או מצוקה נפשית אחרת, הוא עלול להוביל להחמרת המצוקה ולפיתוח תלות בסם. הצרה היא שבזמן השפעת החומר אנשים חווים הקלה ניכרת, אך לאחר זמן מה הקסם פג והמצוקה חוזרת. בהיעדר טיפול במצב הנפשי עצמו עלולים להתפתח ייאוש, בדידות והתמכרות למריחואנה.

 כאשר השימוש אינו נובע ממצוקה אלא מסקרנות, רצון ליהנות או לחמם אירועים חברתיים, ההשפעות עשויות להיות יותר חיוביות ופחות מזיקות. לרשימה מפורטת יותר של השפעות המריחואנה לחצו כאן.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

כשהמריחואנה משמשת לשיכוך דיכאון או חרדה; כשהשימוש מתחיל בגיל ההתבגרות או מתמשך מגיל ההתבגרות לאורך שנים רבות; כאשר מתפתחת תלות במריחואנה וכשהיא נעשית לעניין מרכזי שפוגע בתחומי חיים אחרים. במצבים אלו מומלץ לנסות להיגמל מתלות במריחואנה ולפתח דרכים טובות יותר להתמודדות ולהשגת רגיעה.

שימוש בקנאביס רפואי יכול לסייע לאנשים שסובלים מסרטן ומתופעות לוואי של טיפולים כימותרפיים, מאיידס, מחלות נוירולוגיות שונות (אפילפסיה, טרשת נפוצה, אלצהיימר ועוד), מחלות דרכי העיכול, טורט ופוסט-טראומה.

מחקר עדכני שנערך בקרב סטודנטים מצא רמות נמוכות יחסית של דיכאון ורמות גבוהות של רווחה נפשית בקרב משתמשים במריחואנה רגילה ביחס לאלו שלא השתמשו במריחואנה. ממצאים אלו ואחרים מצביעים על פוטנציאל מיטיב של שימוש חופשי במריחואנה בקרב בוגרים בלבד.

השפעות שליליות של שימוש בקנאביס

ההשפעות השליליות שנמצאו מתחלקות להשפעות אקוטיות, כרוניות, והשפעות של שימוש במריחואנה בהיריון על תינוקות וילדים.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

1. השפעות אקוטיות– כוללות בעיקר חרדה ופאניקה, לרוב בקרב משתמשים חדשים, סימפטומים פסיכוטיים בנטילת כמות גדולה ומעורבות מוגברת בתאונות בנהיגה תחת השפעת הקנאביס.
2. השפעות כרוניות– כולן תוצאות של שימוש מתמשך במריחואנה. ביניהן התמכרות (בעשירית מהמשתמשים הכבדים), פגיעה בדרכי הנשימה, הפרעות פסיכוטיות בעיקר בקרב אלו שיש במשפחתם הפרעות פסיכוטיות ובמשתמשים כבדים, פגיעות בחשיבה ובזיכרון, ירידה באנרגיה ובפעילות,  רוגזנות, דיכאון קליני, מאניה, מחשבות אובדניות, ניסיונות אובדניים ותמותה מהתאבדויות, סרטן ריאות וסרטן בדרכי הנשימה.
3. השפעות של עישון בהיריון – לא נמצא סיכון מוגבר למומים בתינוקות. עם זאת, שימוש בקנאביס בהיריון נקשר למשקל נמוך של הילוד ולעיכובים התפתחותיים בינקות, שנעלמים בהמשך. בגיל 12 לא נמצאו הבדלים במנת המשכל  בין ילדים שנולדו לאימהות מעשנות לאחרים, אך נמצאו הישגים נמוכים יחסית ביכולות חשיבה מורכבות יותר כגון ארגון התפיסה ותכנון. יש לסייג את הממצאים בהיעדר בקרה של המחקרים על משתנים אחרים כגון שימוש האימהות בחומרים נוספים, איכות הטיפול ההורי וגורמים גנטיים.

לסיכום, לקנאביס השפעות רפואיות מאוד מבורכות, והשימוש בו הולך ונעשה נפוץ לרווחתם של החולים. אין היום גורמים רפואיים רציניים שמפקפקים בתועלתו של שימוש מבוקר בקנאביס רפואי ובשיפור שהוא מאפשר באיכות חייהם של חולים רבים.

לגבי עישון קנאביס רגיל הממצאים מעורבים, ונראה כי גורמים רבים משפיעים על תוצאותיו. ישנם אנשים ששימוש בקנאביס מעשיר את חייהם ומגביר את יכולתם ליהנות מחוויות חיים. מנגד, ישנם אנשים שהשימוש בקנאביס נקשר להתדרדרות במצבם הפיסי, הרגשי והמנטאלי.

אם השימוש בקנאביס מושפע מחרדה חברתית, חרדה כללית או דיכאון, הוא עלול להיות בעייתי, ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי במקורות המצוקה. כמו-כן מומלץ לפנות לטיפול בכל מקרה של חשש לפיתוח תלות בקנאביס.

התמכרות לאהבה, שנקראת גם אהבה אובססיבית או כפייתית, מתארת מצב בו אדם שרוי לאורך זמן בחשיבה רומנטית אובססיבית על אדם אחר. במצב תקין אהבה רומנטית מתפתחת בשלבים, כאשר אחד השלבים הראשונים הוא ההתאהבות. התאהבות היא מצב של השתוקקות אינטנסיבית לקירבה עם אדם מסוים. בשלב זה הרצון הדומיננטי הוא להתאחד עם האהוב. התרחקות ממנו גורמת סבל, ואנשים מאוהבים מוכנים להרחיק לכת עבור כל מפגש עימו. ראיית האהוב אינה מציאותית אלא נושאת אופי פנטזיונרי, תוך האדרה ואידיאליזציה של האהוב, והקניית כוחות כבירים לקשר עימו. זהו מצב שמבחינה הורמונאלית מדמה נטילת קוקאין למרות שאין קוקאין.

התאהבות היא מצב מיוחד ומופלא, וטוב לחוות אותו לזמן מה. במרבית המקרים, הוא חולף מעצמו בתוך מספר שבועות או חודשים, ומפנה את מקומו לראייה מציאותית יותר של האדם האהוב ושל היחסים עימו. ראייה זו עשויה להוביל לפירוק הקשר או להתפתחותו לכדי קשר זוגי מציאותי ובשל.

התמכרות לאהבה היא מצב של קיבעון ארוך טווח בשלב ההתאהבות. מחקרים עדכניים הוכיחו שמבחינה הורמונאלית, ישנם (מעט) אנשים שנשארים מאוהבים במשך שנים ארוכות, ולעתים לכל חייהם. לפעמים אין בכך רע. ואולם, אם המחשבות על האהוב וההתנהלות סביבו משתלטות על החיים ופוגעות בתפקודים חיוניים זהו מצב התמכרותי ופוגעני.

למה התמכרות לאהבה?

כי התהליך שמתקיים מאוד דומה להתמכרויות אחרות. מדובר בתסמינים שחלקם משותפים לכל התמכרות. למשל:

• צורך הולך וגובר בפעילות על מנת להפיק את הריגוש וההנאה
• קושי להפסיק את ההתנהגות האובססיבית גם כשמכירים בנזקים שהיא מביאה.
• הזנחת תפקודי חיים בעבודה, במשפחה ובפעילות פנאי
• התנהגויות של פגיעה עצמית בניסיונות ליצור ולשמר קירבה לאהוב

כמו בכל התמכרות, חשוב ביותר למצוא דרך לעצור את המעגל שבהדרגה פוגע בכל היבטי החיים ובמיוחד ביכולת ליהנות מיחסים מיטיבים, הדדיים ומאוזנים.

• לקריאה נוספת:
• אהבה אובססיבית
• טיפול במצב של אהבה אובססיבית

כל אובססיה מנסה להדוף דיכאון או חרדה באמצעות חשיבה חזרתית. זהו מנגנון שמכווץ את החשיבה למנטרה או מספר מנטרות. המנטרה יכולה לעסוק בפחד מזיהומים, ממוות, או מגרימת נזק לאחר. היא יכולה להתייחס לקניות, למין, לזהות מינית, לאכילה או לכל עניין שהוא. המשותף לכל המנטרות הוא חשיבה סגורה שאינה מתפתחת.

באהבה אובססיבית החשיבה החזרתית היא סביב גבר או אישה שכלפיהם יש רגשות רומנטיים. המנטרות האופייניות הן של אהבה טוטאלית. למשל: "בלעדיו חיי אינם חיים"; "היא המלאך המושיע שלי"; "אף פעם לא אוכל לאהוב מישהו אחר"; "רק איתו אוכל להיות מאושרת" וכיוצא בזה.

מי מפתח אהבה אובססיבית?

אהבה אובססיבית מתפתחת מתוך שילוב בין נטיות גנטיות, מסרים סביבתיים וגורמים אישיותיים. הנטיות הגנטיות אינן ניתנות לשינוי, ולכן לא נעסוק בהן כאן. המסרים הסביבתיים מועברים דרך אמצעי המדיה השונים, שמשדרים תמונות קיצוניות ואידיאליסטיות על אהבה. למשל, בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה מוצגת לעתים קרובות אהבה טוטאלית, זוהרת ומרגשת באופן קיצוני.

הגורמים האישיותיים מתרכזים במודלים של יחסים שהופנמו בגיל צעיר ואשר נקראים סגנון התקשרות. כל תינוק חייב לדבוק במי שמטפל בו ואוהב אותו. לרוב מדובר בהורים. במצבים תקינים התינוק חווה טיפול הורי מותאם לצרכיו ומפתח ביטחון ביחסים. במצבים שאינם תקינים התינוק חש שאין מי שנענה לצרכיו, ומפתח תמונה פנימית לפיה יחסים הם מקור לתסכול וכאב. במקרים אלו הוא בוחר באחת משתי דרכים: ריחוק מיחסים או מאבק נואש ליחסים מספקים. אלו האחרונים כמהים לקשר אך רגישים מאוד לאותות של דחייה, והם אלו שעשויים לפתח אהבה אובססיבית.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

מניעה וטיפול באהבה אובססיבית

אמצעי מניעה חשוב הוא הסברה, בעיקר לבני נוער שחשופים למדיה שמציגה תמונות מעוותות של יחסים. חשוב, למשל, להסביר שטלנובלות מציגות קריקטורות של יחסים, וש"אהבה בימי כולרה" הוא ספר נפלא, אך גיבורו הוא אדם בודד שאינו יכול לממש יחסים מציאותיים. אפשר גם להסביר שקינאה אובססיבית אינה ביטוי לאהבה אלא לחרדה, ושאהבה בריאה מפגישה בין שני אנשים נפרדים ואוטונומיים.

טיפול מסייע לבניית מרחב פנימי שמאפשר חופש רב יותר לחשיבה, לרגש ולכינון יחסים בריאים ומיטיבים. טיפול מוצלח עשוי להניח תשתית ליחסים בשלים ומאוזנים בכל מעגלי החיים, ובכלל זאת גם בחיי האהבה.

לקריאה נוספת:

• אהבה אובססיבית
• התמכרות לאהבה

האם אתה מוצא עצמך מתקשה להתנתק מקשר רומנטי שגורם לך בעיקר סבל? האם את נופלת שוב ושוב ליחסים מאמללים? האם חיי האהבה שלך נראים בעיני אחרים לא בריאים? האם מחשבות על גבר או אישה פוגעות באופן מתמשך בתפקוד שלך בתחומי חיים שונים? האם יש בקשרי האהבה שלך קינאה אובססיבית? האם הבטחת לעצמך בעבר שלא להתאהב שוב? אם התשובה לחלק מהשאלות הללו חיובית, יתכן שמדובר במאפיינים של אהבה אובססיבית.

מהי אהבה אובססיבית?

לאהבה אובססיבית ישנם כינויים שונים: אהבה חולנית, התמכרות לאהבה, אהבה עיוורת ועוד. כל המונחים הללו מתארים קשרים רומנטיים שאינם בשלים. אהבה בשלה היא קשר אהבה דינאמי, שבו שני בני הזוג יכולים להיעזר זה בזה, להעניק אחד לשני וליצור סביבה שמעודדת צמיחה והתפתחות. קשר כזה נחווה כמאפשר ומהנה. לעומת זאת קשר רומנטי לא בשל מאופיין לעתים קרובות ביחסים מכאיבים שכלולים בהם לפחות חלק מהמאפיינים הבאים: מאבקי כוח, שליטה ובעלות, אחיזה בפרטנר גם כשהקשר עימו מאמלל, חוסר ביטחון, חרדה, מחשבות אובססיביות ותחושה של תלות מוגזמת.

האם במצב של אהבה אובססיבית כדאי לפנות לטיפול?

כן, וזאת משתי סיבות עיקריות:

ראשית, אהבה אובססיבית עלולה לגרום לנזקים מיידיים, נפשיים, חברתיים ופיסיים, ממש כמו כל התמכרות אחרת. במצב אובססיבי אנשים מוכנים לשלם מחירים מרחיקי לכת כדי להיות עם האהוב, גם כשאלו פוגעים בכבודם העצמי, ביחסיהם עם אחרים, במצבם הכלכלי, החברתי והמשפחתי ובשאריות ביטחונם.
שנית, לרוב מדובר בדפוס בעייתי של יחסים, שמקורו בייצוגים בעייתיים של העצמי, של אחרים ושל יחסים. זהו דפוס בעל שורשים חזקים, ולכן קשה מאוד לשנותו. לכן בהיעדר טיפול אדם עלול להיחלץ ממערכת יחסים גרועה ולמצוא עצמו שוב ושוב במערכות דומות. טיפול עשוי לסייע בהתוויית תשתית בריאה יותר ליחסים, וזוהי תשתית חיונית בכל מערכות החיים.

לקריאה נוספת:

• טיפול במצב של אהבה אובססיבית
• התמכרות לאהבה