חודש: ינואר 2015

  • דיכאון – מה עושים איתו?

    ראשית כדאי לבדוק אם באמת מדובר בדיכאון. מצב רוח רע אינו דיכאון. "באסה" או אכזבה אינה דיכאון. דיכאון הוא מצב מתמשך של מחשבות עגומות ועצב עמוק, שאינם משתפרים בעקבות אירועים שבעבר היו משמחים. דיכאון קשה מלווה בתחושה מתמשכת ששום דבר לא מהנה ואין תקווה לשינוי. לרוב יש ירידה משמעותית באנרגיה ובמוטיבציה. לעתים קרובות יופיעו שינויים משמעותיים בשינה ואכילה וירידה בחשק המיני. עשויות להופיע גם מחשבות אובדניות, כגון רצון למות ואף בירור ותכנון דרכים להתאבדות.

    לפי התיאור לעיל אני בדיכאון. יש מה לעשות?
    בהחלט. החדשות הטובות הן שאתם מחפשים עזרה. זהו סימן לתקווה ולמוטיבציה. בעבר, כשהרגשתם רע, וודאי נעזרתם בחברים, בילויים או תחביבים. אם כל אלו לא עוזרים כיום, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. העזרה יכולה להיות תרופתית ו/או נפשית. עזרה תרופתית מתבססת לרוב על תרופות שמשפיעות על ספיגת הורמון בשם סרוטונין. היא יעילה אבל מוגבלת להיבט הכימי של הדיכאון. עזרה נפשית מתבצעת בעיקר בשיחות שמכוונות לחיזוק נפשי ולהרחבת היכולת לחיים פעילים ויצירתיים.

    האם דחוף לפנות לעזרה מקצועית?
    כאמור, אם אפשר לצאת מהדיכאון בעזרת חברים, בני משפחה, תחביבים או דרך שגרת החיים – מה טוב. ואולם, אם כל אלו אינם עוזרים חשוב ודחוף לפנות לעזרה מקצועית. הדחיפות נובעת מכך שבהיעדר טיפול, הדיכאון עלול להחמיר ולהגיע למצבים קשים ואף מסוכנים.

  • איך לעזור לחבר בדיכאון

    חבר שלי בדיכאון
    האמנם? ראשית כדאי לבדוק האם החבר אכן בדיכאון. לצורך כך תוכלו להיעזר בכמה שאלות בסיסיות: האם הדכדוך מתמשך מעבר לשבועיים? האם החבר הפסיק ליהנות מדברים שאהב בעבר? האם חלו שינויים משמעותיים בשינה ובאכילה? האם אבד החשק המיני? האם עולות מחשבות אובדניות? האם השהות עימו מכבידה עליכם? האם הניסיונות לעודד אתו מייאשים אתכם? אם התשובות לכמה מהשאלות לעיל חיוביות יתכן שהחבר סובל מדיכאון.
    grafity_1
    איך לעזור לחבר בדיכאון?
    נתחיל במה לא לעשות: לא לנזוף, לא להוכיח לו שהוא טועה, לא להגיד לו כמה התנהגותו מגוחכת או להפציר בו להתגבר. חברכם ממילא נוזף בעצמו ומאוכזב מעצמו, ואין טעם להוסיף על סבלו. גם הסברים רציונאליים לרוב לא יעזרו. במקום זאת, נסו להיות איתו, במידה הרצויה לו, ולהראות לו שלמרות הקושי הוא אהוב ויקר לכם מאוד.

    האם להפנות חבר בדיכאון לעזרה מקצועית?
    אם מדובר בדיכאון מתמשך, חשוב מאוד להפנות לטיפול מקצועי. אמרו לחברכם שסבלו אינו הכרחי. אמרו לו שבהיעדר טיפול הדיכאון עלול להתדרדר למצב חמור. עזרו לחברכם בהשגת שם וטלפון של איש מקצוע טוב. תוכלו להפנות אותו לפסיכיאטר להתייעצות על טיפול רפואי, ולפסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני לטיפול נפשי (פסיכותרפיה). אפשר להתחיל עם טיפול נפשי, ולהניח שמטפל טוב ישקול עם חברכם הפניה לפסיכיאטר במקרה הצורך.

  • טיפול בהיפוכונדריה

    היפוכונדריה היא הפרעת חרדה שמאופיינת בדאגות מתמשכות ומאוד מטרידות באשר למצב הבריאותי. דאגה לבריאות וערנות לפגיעה בבריאות היא עניין טבעי ושכיח, ולפעמים גם מועיל. למשל, היא עשויה להניע לשמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית ובדיקות תקופתיות חשובות. ואולם, יתרונות אלו נעלמים כאשר הדאגה לבריאות מאבדת פרופורציות והופכת לחרדה קשה. חרדה קשה ממחלות מובילה לצמצום החיים, לפגיעה במערכות יחסים ולעתים קרובות לנסיגה בתפקודים מרכזיים בבית ובעבודה.

    יצויין כי היפוכונדריה היא מונח שהוצא מהגירסה העדכנית של הלקסיקון הפסיכיאטרי (DSM-5), ולמעשה פוצל לשתי אבחנות: אחת כוללת עיסוק אינטנסיבי בסימפטום או סימפטומים סומאטיים שפוגעים באופן משמעותי בחיי היום-יום (כאבים בגפיים, נגעים בעור, מיגרנות, עייפות, בעיות עיכול ועוד) והשנייה מתקיימת ללא סימפטומים סומאטיים משמעותיים.

    מה מוביל להיפוכונדריה?טיפול בהיפוכונדריה

    גישות שונות מציעות הסברים ודגשים שונים לחרדות קשות הנוגעות לבריאות. הבולטות ביניהן היא הגישה הקוגניטיבית, המודל הבינאישי והגישה הפסיכו-דינאמית.

    הגישה הקוגניטיבית מתמקדת ברגישות יתר לאותות גופניים ובפרשנות קטסטרופאלית של סימנים גופניים ונפשיים. הגוף מתנהל כמערכת דינאמית שעוברת שינויים רבים בכל זמן נתון. בעוד מרבית האנשים נוטים להתעלם משינויים אלו או לייחס להם משמעויות נסבלות, אנשים שסובלים מחרדת בריאות מעניקים להם משמעויות קיצוניות של פוטנציאל לאסון.

    המודל הבינאישי מתאר חרדות בריאות כתהליך שמתרחש בתוך יחסים. המודל מצביע על כך שמרבית האנשים שסובלים מחרדות בריאות חווים בתוך יחסים חוסר ביטחון, תלות ופחד עז מדחייה. חרדה ממחלות מניעה אותם לבקש טיפול, הרגעה ונחמה מצד יקיריהם. ואולם, כאן נוצרת דינאמיקה מעגלית: החרדה לרוב אינה מתקבלת באהדה, אלא בביטול וחוסר סבלנות. יחס זה מגביר את תחושות הזרות, הניכור וחוסר האמון (תחושה שלאחרים לא אכפת), ואלו דוחפות להחמרת החרדה והעיסוק במחלות, וחוזר חלילה.

    איך מטפלים בהיפוכונדריה?

    הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בהגמשת העמדות והאמונות הגלויות שנוגעות למחלות, ובאימוץ תפיסות גמישות יותר כלפי אותות גופניים. לעומת זאת הטיפול במודל הבינאישי או בגישה פסיכו-דינאמית מתייחס למחשבות מורכבות יותר שמתקיימות מתחת לפני השטח במעין ג'יבריש פנימי. הוא ישאף לנסח חלק מהמחשבות הללו כדי שאפשר יהיה לשאת ולעבד אותן, ובדרך זו לסייע להפחתת העיסוק בדאגות מוגזמות.

    שאלות נוספות על היפוכונדריה ופחד ממחלות:

  • חרדת בריאות

    כולם יודעים שהחיים הם עניין שברירי, ושבכל רגע משהו יכול לזעזע ולהסיט אותם ממסלולם. כולם יודעים שהחיים יכולים להיפסק בכל עת וללא הודעה מוקדמת. ואולם, רוב האנשים למדו להעביר הבנה זו לירכתי התודעה ולחיות כאילו המחר מובטח ומוחלט. זהו שקר עצמי חשוב, שמאפשר לאנשים לריב או להתעצבן על שטויות, ליזום משימות לטווח ארוך, לחסוך, לקוות, לתכנן אפשרויות חדשות, ובקיצור – לחיות חיים פעילים ואפקטיביים.

    האמנם כולם מצליחים "לשכוח" את שבריריות החיים? מסתבר שלא. אנשים רבים שרויים בחרדה מתמשכת וקיצונית מפני מחלות ובעיות בריאות. עבורם, שבריריות החיים אינה רעיון עמום אלא ידיעה פנימית משתקת.

    מהי חרדת בריאות?

    אדם עם חרדת בריאות עסוק באופן אינטנסיבי באפשרות שהוא לוקה בהווה או ילקה בעתיד במחלה חמורה. החרדה יכולה להתייחס למחלה אחת מסוימת (למשל סרטן השד) או למשפחות נרחבות של מחלות (כמו סרטן בכלל), והיא נמשכת גם כשבדיקות רפואיות מעלות ממצאים תקינים. ככל שהעיסוק בחרדת הבריאות גובר, כך הוא כרוך בהשקעת זמן, בעוגמות נפש ובפגיעה בתפקודי חיים חיוניים. שיעור ניכר מהאנשים שסובלים מחרדת בריאות מפסיקים לעבוד או ללמוד, לנהל את תפקודיחרדת בריאות הבית והמשפחה וליהנות מפנאי ומחיי חברה.

    שני סוגים של חרדת בריאות

    חרדת בריאות יכולה להתבטא בשתי צורות עיקריות: מחפשי רפואה לעומת נמנעי רפואה:

    1. מחפשים עסוקים בכל מה שעשוי להקל על דאגתם ולשפר את בריאותם, והם לרוב חרדים מכך שמחלה קשה כבר מקננת בגופם. הם מרבים לעבור בדיקות רפואיות, ליטול תוספי תזונה ותרופות ולחפש עזרה ונחמה מצד אנשי מקצוע, חברים וקרובים.
    2. נמנעים, לעומת זאת, מנסים להתרחק מכל מה שנקשר לאבחון וטיפול רפואי. לרוב הם חרדים ממחלה קשה שתפרוץ בעתיד ומתנהגים כאנשים שנמצאים במנוסה מתמשכת מבשורה מרה. הם נמנעים מבדיקות תקופתיות, מתרומת דם (שמא יתגלה משהו בדמם), ולעתים מביקורי חולים ומחשיפה כלשהי לחולי.

    שתי הצורות של חרדת הבריאות משבשות באופן חמור את האיזון הנפשי ואת היכולת ליהנות מחיים טובים. בשתי הצורות החיים נעשים משועבדים להתנהגויות של לחימה או בריחה ולמחירים הפיסיולוגיים, הנפשיים והחברתיים של חיים תחת אימה. שתיהן רווחות בקרב צעירים ומבוגרים, ובשני המינים. בהיעדר טיפול, חרדת הבריאות נוטה להתפתח למצב כרוני עמיד.

    טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע להקלת החרדה ולהשבת איכות החיים שהשתבשה. לקריאה על אפשרויות הטיפול בחרדת בריאות לחצו כאן.

  • פחד ממחלות

    פחד ממחלות עשוי להתבטא במגוון צורות וחומרות. בצורה הקלה ביותר מדובר בפחד שעשוי להתעורר בעקבות חוויה כלשהי ולחלוף מעצמו. החוויה יכולה להיות סימפטום מדאיג או ידיעה על גילוי מחלה קשה באדם מוכר. פחד כזה אינו עניין נעים, אך הוא טבעי ונסבל, והשפעתו על החיים מתונה.

    חרדות בריאות וחולי

    בניגוד לפחד חולף, חרדות הנוגעות למחלות עלולות להיות עיקשות ומתמשכות ולשבש את החיים באופן ניכר. השיבוש נובע משתלטנותן של המחשבות, הדאגות וההתנהגויות סביב בעיות הבריאות
    . אנשים שסובלים מחרדות בריאות נעשים משועבדים לחיפוש וגילוי סימפטומים, פניות חוזרות ונשנות לרופאים, חיפוש כל בדל מידע על המחלות וניסיונות נואשים פחד ממחלותלהירגע. במקרים רבים אנשים שסובלים מחרדות הנוגעות לבריאות מתעקשים על בדיקות רפואיות מיותרות שבחלקן אף מזיקות. העיסוק המתמשך בבעיות בריאות יוצר שחיקה נפשית ופיסית, פגיעה בתפקודים חיוניים בעבודה ובבית, ולעתים קרובות פגיעה במערכות יחסים חשובות.

    אלו חרדות בריאות ישנן?

    שלוש חרדות הבריאות המוכרות כיום הן היפוכונדריה (על אף שהוצאה מ- DSM-5), הפרעת סומטיזציה וחרדת מחלות. המשותף לכולן הוא עיסוק מוגזם בדאגות הנוגעות לבריאות, שמתמשך על-פני חצי שנה לפחות ויוצר מצוקה משמעותית. במקרים רבים מתלוות לחרדות אלו בעיות נוספות כגון כאבים כרוניים, תסמונת המעי הרגיז, עייפות כרונית, חרדה, דיכאון קליני ועוד. אלו הם שילובים שמקשים על ההחלמה, ולכן חשוב לטפל בחרדות אלו מוקדם ככל האפשר.

    לקריאה נוספת על פחד ממחלות:

  • חרדה קיומית

    חרדה קיומית היא אימת מוות. זוהי חרדה מכְּליה, והיא בלתי נסבלת וכמעט תמיד בלתי מודעת. כשהיא פורצת במלואה למודע התוצאה היא ערעור נורא של מבני החשיבה.

    איך מתגוננים מפני חרדה קיומית?

    כל אדם שאינו פסיכוטי נעזר במנגנוני הגנה להדחקת החרדה הקיומית, ובחיי היום-יום הוא מתנהל כאילו חרדה זו אינה קיימת. דרכי ההתגוננות מפני החרדה מאוד מגוונות, ונעות על הרצף שבין התגוננות אפקטיבית שתומכת בבניית חיים טובים ומספקים לבין התגוננות בעייתית שפוגעת בניהול החיים.

    התמודדות עם חרדה קיומית

    דרך בסיסית להתמודדות עם חרדה קיומית היא יצירת חוויות פנימיות של התמזגות עם משהו גדול וחזק. בראשית החיים זוהי התמזגות עם האֵם. בשבועות הראשונים לחיי התינוק האם והתינוק ממוזגים זה בזה. מכיוון שהאם לרוב מצוידת ביכולות חשיבה די בשלות, היא חושבת גם עבור תינוקה, ומלמדת אותו בהדרגה לחשוב לעצמו.

    גם אנשים בוגרים מתמודדים עם חרדות קיומיות באמצעות התמזגות עם משהו גדול מהם עצמם. למשל התמזגות עם האֵל, עם רעיונות, ערכים ואידיאולוגיות, עם מנהיג, ארגון, אהוב או אהובה, ולעתים קרובות עם יצירה.חרדה קיומית

    חוויות של התמזגות יכולות להשתלב בחיים תקינים ובריאים. למשל בטקסים חברתיים כמו ימי זיכרון, תפילה, הלוויה או הופעה מוסיקלית משובחת אנשים חווים התעלות, הידבקות רגשית והתמזגות חברתית ורוחנית. כשאדם מקיים חיים נפשיים אוטונומיים ויכולת תקינה לנפרדות, רגעים של התמזגות והתעלות יכולים להיות עבורו מעשירים, מרגשים ומחזקים.

    ואולם, אם לא נבנתה יכולת מספקת לאוטונומיה ונפרדות, עלולים להתפתח דפוסים מעוותים של התמודדות עם חרדה קיומית. דפוסים אלו נעים בין כיווץ וצמצום של העצמי (למשל בדיכאון, אנורקסיה והפרעות אובססיביות) ועד התרחבות מטרידה ולפעמים אלימה (בנרקיסיזם, פסיכופתיה, מגלומניה וכו').

    במצבים אלו נפגעת היכולת לזרימה הדדית, דו-כיוונית, בין פנים לחוץ. הפרט לא מזין ולא ניזון מהעולם החיצוני אלא הוא מצטמק לכדי נקודה קפואה או משתלט ומשעבד את סביבתו אליו. שתי הצורות הללו כרוכות בסבל רב, ואת שתיהן חיוני לשנות לטובת חיים מאפשרים, משמעותיים ומאוזנים יותר. טיפול פסיכולוגי שמאפשר עיבוד של מחשבות ורגשות שנגזרות מחרדה קיומית עשוי לתמוך בשינוי מסוג זה.

  • פחד מהמוות

    פחד מהמוות הוא פחד מתהליך ההזדקנות, הגסיסה או המוות. בניגוד לחרדת מוות ולחרדה קיומית שמתייחסות לרעיון ההשמדה, פחד ממוות מתייחס לתהליך הקונקרטי והאישי של מעבר מחיים אל מוות. הוא נובע מכך שהחיים והמוות אינם עולים בקנה אחד, ואנחנו לא יכולים לתפוס במלואו את מצב המוות.

    התרבות המערבית מעצימה את פחד המוות בכך שהיא מסתירה ומרחיקה אותו מהחיים: בבתי חולים ישנם מסדרונות צדדיים לסילוק גופות. חדרי מתים נמצאים במרתפים נסתרים. מתים אינם נקברים בחצר הבית כבעבר אלא בפאתי היישובים, ומחלות סופניות לעתים קרובות מוסתרות מחברים וקרובים ואפילו מהחולה עצמו. בתי אבות מרחיקים את הזקנים ממרקם החיים, ומוסדות לבעלי מוגבלויות מסתירים בפני הציבור את פגיעויות הגוף.פחד מהמוות

    כשהמוות, ההזדקנות והחולי אינם מהווים חלק טבעי מנוף החיים, הם מעוררים פחדים וחרדות. מחקרים הראו שבתרבויות שמתייחסות למוות באופן גלוי ופתוח אנשים פחות פוחדים מהמוות, ממחלות ומהזדקנות, ואינם נרתעים מזקנים וממוגבלים.

    איך מתגברים על פחד מהמוות?

    מדברים עליו. עוסקים בו. נפגשים עימו בגלוי. חולים עשויים לחוות הקלה עצומה כאשר מדברים עימם על מותם הקרב ושואלים כיצד ניתן לעזור להם. ילדים פוחדים מהמוות פחות כאשר מדברים איתם על כך בכנות, כמובן בהתאם ליכולות ההבנה והבשלות שלהם. אנשים בוגרים ובריאים יכולים להתמודד עם פחד מהמוות כאשר הם מצליחים לנסח את מחשבותיהם, לקבל שיקוף לפחדיהם ולשוחח עליהם.

    לפעמים קשה לדבר על מוות או על פחדי המוות עם חברים ובני משפחה, אך אפשר לעשות זאת עם איש מקצוע. טיפול פסיכולוגי מציע להפנות הקשבה עמוקה ורגישה לפחדי המוות ולחרדות שנגזרות מהם. אפשר לבנות בטיפול מעין מערכת עיכול לפחדים וחרדות, שתאפשר לחומרים הקשים ביותר להפוך לחומרים נסבלים ואף תורמים וחיוניים לחיים.

  • חרדת מוות

    חרדת מוות היא חרדה שנכפית על כל אדם מהרגע בו הוא נעשה מודע לעובדת מותו הבלתי נמנע ולמשך כל חייו. חרדה זו היא תוצר טבעי של מפגש טראומטי בין יצר החיים למודעות למוות ומפגש מכאיב לא פחות בין פנטזיות אומניפוטנטיות (אני חזק, ההורים שלי כל יכולים) להכרה במוגבלות ובחולשה הקיומית: אני לא יכול למנוע את מותי ואהוביי אינם יכולים להגן עליי מפני כל רע.  חרדת המוות היא אם כן מעין מס שאנו משלמים על היותנו חכמים ומודעים, ועל יכולתנו לדמיין מצבים עתידיים שחלקם מעוררים אימה.

    איך חיים עם חרדת מוות?

    תיאורית ניהול האימה (Terror Management Theory) טוענת שאנשים מתמודדים עם חרדת המוות בעיקר ע"י חיזוק הערכתם העצמית. מחקרים רבים ואלגנטיים הוכיחו שכאשר המודעות למוות גוברת, אנשים נאחזים בכל מה שיכול לחזק את הערכתם העצמית: אמונה וקיום מצוות, כוח, מעמד, כסף, יופי, הצטיינות בלימודים ובעבודה וכד'. המודעות למוות מובילה גם להקצנת עמדות פוליטיות ודתיות ולחוסר סובלנות לשונה. לאומנות, גזענות ושנאת זרים הן מהתוצרים הקשים של חרדת המוות. האדם שמחזיק עמדות גזעניות ושנאה לזר למעשה אומר לעצמו: אני יותר נעלה וחזק מהם, אני בלתי פגיע, ובאופן לא מודע: המוות ראוי להם ולא לי.חרדת מוות

    מה קורה כשאי אפשר להתגונן בפני חרדת המוות?

    כל אמצעי ההתגוננות בפני חרדת המוות הם צורות של הונאה עצמית. הרי כסף, הצלחה ויופי לא באמת מחסנים מישהו מפני מותו שלו ומותם של כל יקיריו. אמונה דתית או אידיאולוגית, לכידות חברתית וחיי אהבה מציעים נחמה, אך לא באמת מונעים הזדקנות, מחלות ומוות. במוקדם או במאוחר, האשליות הללו מתמוססות בפני המציאות. לפעמים חרדת המוות מזדחלת בהדרגה, ולפעמים היא מתפרצת בעקבות אירועים כגון קמט חדש בעור, כישלון כלשהו בעבודה, פרידה, תאונה, בעיה בריאותית קטנה או גדולה, תביעה משפטית או אובדן כספי, יום הולדת קרב או פריצה לבית. כל מה שממחיש פגיעוּת יכול לעורר תגובות חרדה שהן לכאורה בלתי פרופורציונאליות, אך למעשה חושפות ומבטאות את חרדת המוות.

    צריך לטפל בחרדת מוות?

    טיפול חיוני במצבים שבהם חרדת המוות קשה מדי וגורמת סבל רב. כאשר מופיעים סימפטומים גופניים לא מוסברים (כאבי בטן או גפיים, כאבי ראש, נגעים בעור, חולשה, עייפות, מחלות של דרכי העיכול ועוד), דכדוך מתמשך, טקסים מתישים, נדודי שינה, מחשבות מטרידות או כל תופעה שפוגעת באופן משמעותי ומתמשך באיכות החיים, אפשר ל בחשוב עליהם כביטוי לחרדה בלתי נסבלת. טיפול אמנם לא יבטל את הפגיעוּת והמוות עצמו, אך הוא עשוי לסייע למי שסובל מחרדה להתמודד עם פגיעותו בדרכים אחרות, ולשפר את תפקודו ואת איכות חייו.

    לקריאה נוספת

  • טיפול בחרדות קשות

    חרדות קשות משתלטות על החיים במידה שפוגעת באופן קיצוני בתפקודים בסיסיים של ניהול החיים הפרטיים, המשפחתיים, החברתיים או המקצועיים. במצבים אלו נראה התנהלות שמשועבדת לחרדות, מקיימת את החרדות ואף מגדילה אותן.

    אלו חרדות קשות ישנן?

    ישנם סוגים רבים של חרדות. למשל, בהפרעת חרדה מוכללת יש דאגות מוגזמות שפוגעות בחשיבה, בתפיסה ובהתנהגות. חרדה חברתית מאופיינת בפחדים משתקים מפני מבוכה בציבור וביקורת מצד אחרים, עד כדי צמצום דרסטי במגעים ובקשרים חברתיים. באנורקסיה נראה חרדה נוראה מפני עלייה במשקל ומחשבות לא מציאותיות לגבי מראה הגוף והגורמים לעלייה במשקל. בחרדת נטישה הדאגה מפרידה מובילה להיצמדות ותלות מוגזמת באנשים קרובים, ולאובדן היכולת ליהנות מפרטיות ועצמאות. בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ישנן מחשבות חוזרות ופולשניות ו/או טקסים שמוכרחים לבצע אינספור פעמים עד כדי תחושה של השתגעות. במצבים כאלה כל פעולה פשוטה כגון יציאה מהבית עלולה להפוך לפרוייקט מתיש, והחיים משועבדים לחוקים מחמירים. התקפי חרדה הם התפרצויות פתאומיות של חרדה נוראה ומשתקת, שבמהלכן ישנם סימפטומים גופניים קשים שלעתים נדמים כהתקפי לב, על אף שאין בפועל בעיה כלשהי בלב. אגורופוביה היא חרדה קשה מפני יציאה למקומות ציבוריים, ומגיעה לפעמים עד לקיצוניות של הסתגרות מוחלטת בבית, ובהפרעת דחק פוסט-טראומטית ישנה השתלטות של חוויה מבעיתה קודמת על החשיבה ועל היכולת לרוגע ואיזון נפשי.טיפול בחרדות קשות

    בכל הדוגמאות לעיל מדובר בחרדות קשות מפני שהן משבשות באופן קיצוני את ניהול החיים. הן מובילות לעתים קרובות למגבלות קשות על התפקוד האישי, התעסוקתי והחברתי. הן פוגעות גם ביחסים החברתיים והמשפחתיים בשני אופנים: באופן ישיר מכיוון שהחרדות מביאות להסתגרות והצטמצמות, ובאופן עקיף מפני שהאנשים הקרובים ביותר סובלים מעומס רגשי, ולעתים קרובות משחיקה נפשית שמובילה לדילול או לסיום היחסים. ממש כפי שמדברים על עישון עקיף באדם שחי בסביבה של מעשנים ונושם את שאריות הניקוטין, כך גם יש חרדה עקיפה שמקורה ביחסים קרובים עם אדם שסובל מחרדה קשה.

    טיפול בחרדות קשות

    טיפול בחרדות קשות לפעמים מתחיל כשהמטופל כמעט נואש ממצבו. המילה "כמעט" מציינת שעצם הפנייה לטיפול מעידה שישנה תקווה, אפילו אם מועטה ובלתי יציבה. תחושת הייאוש או ההשתגעות נובעת מכך שהמטופל לא מצליח למצוא את ההגיון במצבו, ולא יכול לתפוס איך הגיע לרמות כאלו של סבל ואובדן שליטה על חייו.

    טיפול בחרדות קשות מחייב הגעה סדירה לשיחות, לפחות פעם בשבוע ולעתים קרובות יותר מכך. זוהי מחויבות לא פשוטה, מכיוון שהחרדות עצמן עלולות להקשות על ההגעה למפגשים. ואולם, אם מצליחים ליצור מסגרת יציבה ובטוחה, נוצר בהדרגה קשר שמאפשר למטופל להעז ולבחון את עולמו הפנימי והחברתי. ככל שעולם זה הולך ונפרש, כך נוצרות אפשרויות לשינויים בדפוסי החשיבה וההתנהגות ונבנה החופש לשחרור מחרדות מצמיתות.

    לקריאה נוספת:

    לקריאה נוספת:

  • ההבדל בין פחד לחרדה

    פחד וחרדה הן שתי תופעות שכל אדם מתנסה בהן במינונים משתנים לאורך החיים. למרות הדמיון בין פחד לחרדה, מדובר בתופעות די שונות.

    פחד מתעורר לנוכח סכנה מיידית וספציפית. למשל מכונית מתקרבת, מבחן, ידיעה על מחלה קשה, פיטורים או אדם שנראה מוזר. מבחינה פיסיולוגית הפחד מופעל במערכת הלימבית, ובפרט באמיגדלה שמגיבה באופן אוטומטי וללא צורך במודעות לאותות סכנה. זוהי מערכת פרימיטיבית שבעלי חיים רבים מצויידים בה, ולכן תגובות פחד אינן ייחודיות לאדם אלא משותפות לכל היונקים והזוחלים.

    לעומת זאת חרדה נקשרת לחשיבה ולתודעה ולכן אופיינית בעיקר לבני אדם, שמצוידים ביכולות חשיבה מפותחות. חרדה אינה פועלת נוכח איום ספציפי, אלא מתוך מחשבות (מודעות ולא מודעות) שמעוררות מתחים עזים ולעתים בלתי נסבלים. מבחינה פיסיולוגית רואים את פעילותה באזורים בקליפת המוח שנקשרים לחשיבה גבוהה ושהתפתחו בתהליכים אבולוציוניים מתקדמים, במיוחד במוח האנושי.

    ההבדל בין פחד לחרדה

    להתייעצות ראשונית לחץ כאן

    למה אנשים סובלים מחרדה?

    בעידן המודרני, האדם נחשף פחות ופחות לגורמי סכנה מיידיים. בשונה מאבותינו, איננו מאוימים ע"י טורפים ולרוב גם לא ע"י שינויי אקלים קיצוניים. מצבים שבעבר היו מסכני חיים, כגון לידה, דלקות ומגיפות שונות, היום כמעט שאינם מהווים איום בעולם המערבי. לכן חוויות של פחד אמורות להיות נדירות יחסית לעבר. לעומת זאת שיעור החרדה נמצא בעליה מתמדת, ולכך ישנם הסברים רבים. נראה שחרדה היא אחד המחירים שאנו משלמים על חיי השפע המודרניים. אנשים שאינם עוסקים באופן פעיל באתגרי הישרדות, "פנויים" למחשבות ולקונפליקטים פנימיים שבעבר לא העסיקו את מרבית האנשים. זאת ועוד, החיים המודרניים אמנם הובילו לעלייה דרמטית באיכות ובמשך החיים, אך גם לעלייה מקבילה בניכור, בבדידות ובתחושות של אובדן דרך וחוסר תוחלת שתורמות לדיכאון וחרדה.

    האם צריך לטפל בפחדים וחרדות?

    לא בהכרח. לצורך המחשה נחשוב על משהו אחר לגמרי. ברפואה ידועה ההבחנה בין כולסטרול "רע" לכולסטרול "טוב". הכולסטרול ה"רע" הוא זה שמוביל כולסטרול מהכבד לשאר רקמות הגוף, בעוד הכולסטרול ה"טוב" מוביל את הכולסטרול בכיוון ההפוך: מרקמות הגוף לכבד.  טיפול נדרש ככל ששיעור הכולסטרול ה"רע" משתלט על שיעור הכולסטרול ה"טוב".

    אפשר לחשוב על חרדה באופן מאוד דומה, ולהבחין בין חרדה "רעה" וחרדה "טובה". החרדה ה"רעה" היא זו שמצמצמת ומשתקת את החיים, בעוד החרדה ה"טובה" מהווה מנוף להתפתחות ולחיים בעלי משמעות. טיפול נדרש כאשר החרדה המשתקת גוברת באופן ניכר על החרדה הבונה. במקרים אלו מטרתו להמיר את החרדה המשתקת באפשרויות מועילות ומהנות הרבה יותר.

    לקריאה נוספת:

     

Back to top button
דילוג לתוכן