שנה: 2015

חרדה קיומית היא אימת מוות. זוהי חרדה מכְּליה, והיא בלתי נסבלת וכמעט תמיד בלתי מודעת. כשהיא פורצת במלואה למודע התוצאה היא ערעור נורא של מבני החשיבה.

איך מתגוננים מפני חרדה קיומית?

כל אדם שאינו פסיכוטי נעזר במנגנוני הגנה להדחקת החרדה הקיומית, ובחיי היום-יום הוא מתנהל כאילו חרדה זו אינה קיימת. דרכי ההתגוננות מפני החרדה מאוד מגוונות, ונעות על הרצף שבין התגוננות אפקטיבית שתומכת בבניית חיים טובים ומספקים לבין התגוננות בעייתית שפוגעת בניהול החיים.

התמודדות עם חרדה קיומית

דרך בסיסית להתמודדות עם חרדה קיומית היא יצירת חוויות פנימיות של התמזגות עם משהו גדול וחזק. בראשית החיים זוהי התמזגות עם האֵם. בשבועות הראשונים לחיי התינוק האם והתינוק ממוזגים זה בזה. מכיוון שהאם לרוב מצוידת ביכולות חשיבה די בשלות, היא חושבת גם עבור תינוקה, ומלמדת אותו בהדרגה לחשוב לעצמו.

גם אנשים בוגרים מתמודדים עם חרדות קיומיות באמצעות התמזגות עם משהו גדול מהם עצמם. למשל התמזגות עם האֵל, עם רעיונות, ערכים ואידיאולוגיות, עם מנהיג, ארגון, אהוב או אהובה, ולעתים קרובות עם יצירה.

חוויות של התמזגות יכולות להשתלב בחיים תקינים ובריאים. למשל בטקסים חברתיים כמו ימי זיכרון, תפילה, הלוויה או הופעה מוסיקלית משובחת אנשים חווים התעלות, הידבקות רגשית והתמזגות חברתית ורוחנית. כשאדם מקיים חיים נפשיים אוטונומיים ויכולת תקינה לנפרדות, רגעים של התמזגות והתעלות יכולים להיות עבורו מעשירים, מרגשים ומחזקים.

ואולם, אם לא נבנתה יכולת מספקת לאוטונומיה ונפרדות, עלולים להתפתח דפוסים מעוותים של התמודדות עם חרדה קיומית. דפוסים אלו נעים בין כיווץ וצמצום של העצמי (למשל בדיכאון, אנורקסיה והפרעות אובססיביות) ועד התרחבות מטרידה ולפעמים אלימה (בנרקיסיזם, פסיכופתיה, מגלומניה וכו').

במצבים אלו נפגעת היכולת לזרימה הדדית, דו-כיוונית, בין פנים לחוץ. הפרט לא מזין ולא ניזון מהעולם החיצוני אלא הוא מצטמק לכדי נקודה קפואה או משתלט ומשעבד את סביבתו אליו. שתי הצורות הללו כרוכות בסבל רב, ואת שתיהן חיוני לשנות לטובת חיים מאפשרים, משמעותיים ומאוזנים יותר. טיפול פסיכולוגי שמאפשר עיבוד של מחשבות ורגשות שנגזרות מחרדה קיומית עשוי לתמוך בשינוי מסוג זה.

• לקריאה נוספת על חרדת מוות
• לקריאה נוספת על פחד מהמוות

פחד מהמוות הוא פחד מתהליך ההזדקנות, הגסיסה או המוות. בניגוד לחרדת מוות ולחרדה קיומית שמתייחסות לרעיון ההשמדה, פחד ממוות מתייחס לתהליך הקונקרטי והאישי של מעבר מחיים אל מוות. הוא נובע מכך שהחיים והמוות אינם עולים בקנה אחד, ואנחנו לא יכולים לתפוס במלואו את מצב המוות.

התרבות המערבית מעצימה את פחד המוות בכך שהיא מסתירה ומרחיקה אותו מהחיים: בבתי חולים ישנם מסדרונות צדדיים לסילוק גופות. חדרי מתים נמצאים במרתפים נסתרים. מתים אינם נקברים בחצר הבית כבעבר אלא בפאתי היישובים, ומחלות סופניות לעתים קרובות מוסתרות מחברים וקרובים ואפילו מהחולה עצמו. בתי אבות מרחיקים את הזקנים ממרקם החיים, ומוסדות לבעלי מוגבלויות מסתירים בפני הציבור את פגיעויות הגוף.

כשהמוות, ההזדקנות והחולי אינם מהווים חלק טבעי מנוף החיים, הם מעוררים פחדים וחרדות. מחקרים הראו שבתרבויות שמתייחסות למוות באופן גלוי ופתוח אנשים פחות פוחדים מהמוות, ממחלות ומהזדקנות, ואינם נרתעים מזקנים וממוגבלים.

איך מתגברים על פחד מהמוות?

מדברים עליו. עוסקים בו. נפגשים עימו בגלוי. חולים עשויים לחוות הקלה עצומה כאשר מדברים עימם על מותם הקרב ושואלים כיצד ניתן לעזור להם. ילדים פוחדים מהמוות פחות כאשר מדברים איתם על כך בכנות, כמובן בהתאם ליכולות ההבנה והבשלות שלהם. אנשים בוגרים ובריאים יכולים להתמודד עם פחד מהמוות כאשר הם מצליחים לנסח את מחשבותיהם, לקבל שיקוף לפחדיהם ולשוחח עליהם.

לפעמים קשה לדבר על מוות או על פחדי המוות עם חברים ובני משפחה, אך אפשר לעשות זאת עם איש מקצוע. טיפול פסיכולוגי מציע להפנות הקשבה עמוקה ורגישה לפחדי המוות ולחרדות שנגזרות מהם. אפשר לבנות בטיפול מעין מערכת עיכול לפחדים וחרדות, שתאפשר לחומרים הקשים ביותר להפוך לחומרים נסבלים ואף תורמים וחיוניים לחיים.

• לקריאה נוספת על חרדת מוות
• לקריאה נוספת על חרדה קיומית

חרדת מוות היא חרדה שנכפית על כל אדם מהרגע בו הוא נעשה מודע לעובדת מותו הבלתי נמנע ולמשך כל חייו. חרדה זו היא תוצר טבעי של מפגש טראומטי בין יצר החיים למודעות למוות ומפגש מכאיב לא פחות בין פנטזיות אומניפוטנטיות (אני חזק, ההורים שלי כל יכולים) להכרה במוגבלות ובחולשה הקיומית: אני לא יכול למנוע את מותי ואהוביי אינם יכולים להגן עליי מפני כל רע.  חרדת המוות היא אם כן מעין מס שאנו משלמים על היותנו חכמים ומודעים, ועל יכולתנו לדמיין מצבים עתידיים שחלקם מעוררים אימה.

איך חיים עם חרדת מוות?

תיאורית ניהול האימה (Terror Management Theory) טוענת שאנשים מתמודדים עם חרדת המוות בעיקר ע"י חיזוק הערכתם העצמית. מחקרים רבים ואלגנטיים הוכיחו שכאשר המודעות למוות גוברת, אנשים נאחזים בכל מה שיכול לחזק את הערכתם העצמית: אמונה וקיום מצוות, כוח, מעמד, כסף, יופי, הצטיינות בלימודים ובעבודה וכד'. המודעות למוות מובילה גם להקצנת עמדות פוליטיות ודתיות ולחוסר סובלנות לשונה. לאומנות, גזענות ושנאת זרים הן מהתוצרים הקשים של חרדת המוות. האדם שמחזיק עמדות גזעניות ושנאה לזר למעשה אומר לעצמו: אני יותר נעלה וחזק מהם, אני בלתי פגיע, ובאופן לא מודע: המוות ראוי להם ולא לי.

מה קורה כשאי אפשר להתגונן בפני חרדת המוות?

כל אמצעי ההתגוננות בפני חרדת המוות הם צורות של הונאה עצמית. הרי כסף, הצלחה ויופי לא באמת מחסנים מישהו מפני מותו שלו ומותם של כל יקיריו. אמונה דתית או אידיאולוגית, לכידות חברתית וחיי אהבה מציעים נחמה, אך לא באמת מונעים הזדקנות, מחלות ומוות. במוקדם או במאוחר, האשליות הללו מתמוססות בפני המציאות. לפעמים חרדת המוות מזדחלת בהדרגה, ולפעמים היא מתפרצת בעקבות אירועים כגון קמט חדש בעור, כישלון כלשהו בעבודה, פרידה, תאונה, בעיה בריאותית קטנה או גדולה, תביעה משפטית או אובדן כספי, יום הולדת קרב או פריצה לבית. כל מה שממחיש פגיעוּת יכול לעורר תגובות חרדה שהן לכאורה בלתי פרופורציונאליות, אך למעשה חושפות ומבטאות את חרדת המוות.

צריך לטפל בחרדת מוות?

טיפול חיוני במצבים שבהם חרדת המוות קשה מדי וגורמת סבל רב. כאשר מופיעים סימפטומים גופניים לא מוסברים (כאבי בטן או גפיים, כאבי ראש, נגעים בעור, חולשה, עייפות, מחלות של דרכי העיכול ועוד), דכדוך מתמשך, טקסים מתישים, נדודי שינה, מחשבות מטרידות או כל תופעה שפוגעת באופן משמעותי ומתמשך באיכות החיים, אפשר ל בחשוב עליהם כביטוי לחרדה בלתי נסבלת. טיפול אמנם לא יבטל את הפגיעוּת והמוות עצמו, אך הוא עשוי לסייע למי שסובל מחרדה להתמודד עם פגיעותו בדרכים אחרות, ולשפר את תפקודו ואת איכות חייו.

לקריאה נוספת

•  פחד מהמוות
• חרדה קיומית

חרדות קשות משתלטות על החיים במידה שפוגעת באופן קיצוני בתפקודים בסיסיים של ניהול החיים הפרטיים, המשפחתיים, החברתיים או המקצועיים. במצבים אלו נראה התנהלות שמשועבדת לחרדות, מקיימת את החרדות ואף מגדילה אותן.

אלו חרדות קשות ישנן?

ישנם סוגים רבים של חרדות. למשל, בהפרעת חרדה מוכללת יש דאגות מוגזמות שפוגעות בחשיבה, בתפיסה ובהתנהגות. חרדה חברתית מאופיינת בפחדים משתקים מפני מבוכה בציבור וביקורת מצד אחרים, עד כדי צמצום דרסטי במגעים ובקשרים חברתיים. באנורקסיה נראה חרדה נוראה מפני עלייה במשקל ומחשבות לא מציאותיות לגבי מראה הגוף והגורמים לעלייה במשקל. בחרדת נטישה הדאגה מפרידה מובילה להיצמדות ותלות מוגזמת באנשים קרובים, ולאובדן היכולת ליהנות מפרטיות ועצמאות. בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית ישנן מחשבות חוזרות ופולשניות ו/או טקסים שמוכרחים לבצע אינספור פעמים עד כדי תחושה של השתגעות. במצבים כאלה כל פעולה פשוטה כגון יציאה מהבית עלולה להפוך לפרוייקט מתיש, והחיים משועבדים לחוקים מחמירים. התקפי חרדה הם התפרצויות פתאומיות של חרדה נוראה ומשתקת, שבמהלכן ישנם סימפטומים גופניים קשים שלעתים נדמים כהתקפי לב, על אף שאין בפועל בעיה כלשהי בלב. אגורופוביה היא חרדה קשה מפני יציאה למקומות ציבוריים, ומגיעה לפעמים עד לקיצוניות של הסתגרות מוחלטת בבית, ובהפרעת דחק פוסט-טראומטית ישנה השתלטות של חוויה מבעיתה קודמת על החשיבה ועל היכולת לרוגע ואיזון נפשי.

בכל הדוגמאות לעיל מדובר בחרדות קשות מפני שהן משבשות באופן קיצוני את ניהול החיים. הן מובילות לעתים קרובות למגבלות קשות על התפקוד האישי, התעסוקתי והחברתי. הן פוגעות גם ביחסים החברתיים והמשפחתיים בשני אופנים: באופן ישיר מכיוון שהחרדות מביאות להסתגרות והצטמצמות, ובאופן עקיף מפני שהאנשים הקרובים ביותר סובלים מעומס רגשי, ולעתים קרובות משחיקה נפשית שמובילה לדילול או לסיום היחסים. ממש כפי שמדברים על עישון עקיף באדם שחי בסביבה של מעשנים ונושם את שאריות הניקוטין, כך גם יש חרדה עקיפה שמקורה ביחסים קרובים עם אדם שסובל מחרדה קשה.

טיפול בחרדות קשות

טיפול בחרדות קשות לפעמים מתחיל כשהמטופל כמעט נואש ממצבו. המילה "כמעט" מציינת שעצם הפנייה לטיפול מעידה שישנה תקווה, אפילו אם מועטה ובלתי יציבה. תחושת הייאוש או ההשתגעות נובעת מכך שהמטופל לא מצליח למצוא את ההגיון במצבו, ולא יכול לתפוס איך הגיע לרמות כאלו של סבל ואובדן שליטה על חייו.

טיפול בחרדות קשות מחייב הגעה סדירה לשיחות, לפחות פעם בשבוע ולעתים קרובות יותר מכך. זוהי מחויבות לא פשוטה, מכיוון שהחרדות עצמן עלולות להקשות על ההגעה למפגשים. ואולם, אם מצליחים ליצור מסגרת יציבה ובטוחה, נוצר בהדרגה קשר שמאפשר למטופל להעז ולבחון את עולמו הפנימי והחברתי. ככל שעולם זה הולך ונפרש, כך נוצרות אפשרויות לשינויים בדפוסי החשיבה וההתנהגות ונבנה החופש לשחרור מחרדות מצמיתות.

לקריאה נוספת:

לקריאה נוספת:

• טיפול בפוביות
• טיפול בפוסט-טראומה
• פחד ממחלות

פחד וחרדה הן שתי תופעות שכל אדם מתנסה בהן במינונים משתנים לאורך החיים. למרות הדמיון בין פחד לחרדה, מדובר בתופעות די שונות.

פחד מתעורר לנוכח סכנה מיידית וספציפית. למשל מכונית מתקרבת, מבחן, ידיעה על מחלה קשה, פיטורים או אדם שנראה מוזר. מבחינה פיסיולוגית הפחד מופעל במערכת הלימבית, ובפרט באמיגדלה שמגיבה באופן אוטומטי וללא צורך במודעות לאותות סכנה. זוהי מערכת פרימיטיבית שבעלי חיים רבים מצויידים בה, ולכן תגובות פחד אינן ייחודיות לאדם אלא משותפות לכל היונקים והזוחלים.

לעומת זאת חרדה נקשרת לחשיבה ולתודעה ולכן אופיינית בעיקר לבני אדם, שמצוידים ביכולות חשיבה מפותחות. חרדה אינה פועלת נוכח איום ספציפי, אלא מתוך מחשבות (מודעות ולא מודעות) שמעוררות מתחים עזים ולעתים בלתי נסבלים. מבחינה פיסיולוגית רואים את פעילותה באזורים בקליפת המוח שנקשרים לחשיבה גבוהה ושהתפתחו בתהליכים אבולוציוניים מתקדמים, במיוחד במוח האנושי.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

למה אנשים סובלים מחרדה?

בעידן המודרני, האדם נחשף פחות ופחות לגורמי סכנה מיידיים. בשונה מאבותינו, איננו מאוימים ע"י טורפים ולרוב גם לא ע"י שינויי אקלים קיצוניים. מצבים שבעבר היו מסכני חיים, כגון לידה, דלקות ומגיפות שונות, היום כמעט שאינם מהווים איום בעולם המערבי. לכן חוויות של פחד אמורות להיות נדירות יחסית לעבר. לעומת זאת שיעור החרדה נמצא בעליה מתמדת, ולכך ישנם הסברים רבים. נראה שחרדה היא אחד המחירים שאנו משלמים על חיי השפע המודרניים. אנשים שאינם עוסקים באופן פעיל באתגרי הישרדות, "פנויים" למחשבות ולקונפליקטים פנימיים שבעבר לא העסיקו את מרבית האנשים. זאת ועוד, החיים המודרניים אמנם הובילו לעלייה דרמטית באיכות ובמשך החיים, אך גם לעלייה מקבילה בניכור, בבדידות ובתחושות של אובדן דרך וחוסר תוחלת שתורמות לדיכאון וחרדה.

האם צריך לטפל בפחדים וחרדות?

לא בהכרח. לצורך המחשה נחשוב על משהו אחר לגמרי. ברפואה ידועה ההבחנה בין כולסטרול "רע" לכולסטרול "טוב". הכולסטרול ה"רע" הוא זה שמוביל כולסטרול מהכבד לשאר רקמות הגוף, בעוד הכולסטרול ה"טוב" מוביל את הכולסטרול בכיוון ההפוך: מרקמות הגוף לכבד.  טיפול נדרש ככל ששיעור הכולסטרול ה"רע" משתלט על שיעור הכולסטרול ה"טוב".

אפשר לחשוב על חרדה באופן מאוד דומה, ולהבחין בין חרדה "רעה" וחרדה "טובה". החרדה ה"רעה" היא זו שמצמצמת ומשתקת את החיים, בעוד החרדה ה"טובה" מהווה מנוף להתפתחות ולחיים בעלי משמעות. טיפול נדרש כאשר החרדה המשתקת גוברת באופן ניכר על החרדה הבונה. במקרים אלו מטרתו להמיר את החרדה המשתקת באפשרויות מועילות ומהנות הרבה יותר.

לקריאה נוספת:

• טיפול בחרדות קשות
• חרדה כללית

המונח "נפגעי חרדה" מוזכר באירועים שבהם אוכלוסיה אזרחית מעורבת בפעילות איבה או באסון טבע. למעשה, נפגעי חרדה ישנם גם בקרב חיילים לוחמים, אך החברה מכנה אותם "הלומי קרב". נפגעי חרדה והלומי קרב הם מונחים נרדפים לאזרחים וללוחמים, וספק אם בעידן הנוכחי האבחנה ביניהם לגיטימית. אלה ואלה אנשים שמעורבותם באירוע מסכן חיים מציפה אותם בחרדה שפוגעת באופן קריטי בחשיבתם ובהתנהלותם.

איך נעשים נפגעי חרדה?

כל אדם מתמודד עם חרדה, שמינונה משתנה בהתאם לנסיבות. ישנם אנשים שחשים חרדה בעיקר בקצוות של היום – כשהם מתעוררים או הולכים לישון. ישנם שחווים חרדה בעיקר כשהם מעורבים במריבה או עומדים לפני מבחן. הנסיבות משתנות מאדם לאדם, אך לכל מצבי החרדה ישנו מצע משותף. בכל המקרים מדובר בוואריאציה (מחופשת) של חרדת מוות. חרדת מוות מתקיימת בכל אדם מרגע שהוא נעשה מודע למותו הבלתי נמנע, כלומר מילדות. במצבים תקינים, אנשים מטשטשים את המודעות למותם באופן שמונע מהחרדה להשתלט עליהם. למשל, הם אינם חושבים באופן קונקרטי מדי על האפשרות שהיום או השבוע הם ימותו. למעשה הם חייבים לטשטש אפשרות זו על מנת להתנהל באורח סביר ואף ליהנות מפעילות יום-יומית.

ואולם, ישנם מצבים שבהם המודעות למוות מתפרצת בסערה, והפרט עומד המום, חסר אונים וחסר הכנה מולה. אלו הם רגעים שבהם החרדה עוברת ממרתפי התודעה אל חזית התודעה באופן פתאומי ובלתי נסבל. חלק מהגורמים למצבים אלו הם מעורבות בפיגוע טרור, בהפצצה מכל סוג של נשק או באסון טבע. מצבים אחרים הם התקפי חרדה שמתרחשים ללא גורם קונקרטי.

מה קורה לנפגעי חרדה?

נפגעי חרדה הם אנשים שבמצב מסוים איבדו את השליטה על חרדת המוות, והיא כמו אוחזת בהם ואינה מאפשרת להם לחשוב בבהירות, להירגע ולהתנהל כפי שהם רגילים.

צריך לטפל בנפגעי חרדה?

בהחלט. חשוב לטפל בנפגעי חרדה בהקדם האפשרי, כדי לסייע להם להחזיר מידה סבירה של שליטה לחייהם. נפגעי חרדה נמצאים בסיכון לפיתוח הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שעלולה לשבש את חייהם באורח מתמשך. טיפול בנפגעי חרדה נועד לסייע בשיקום המשאבים להתמודדות מיידית ובהפחתת משמעותית של הסיכוי להתפתחות הפרעת חרדה מתמשכת בעתיד.

התקף חרדה בשינה הוא התעוררות אל מצב של פאניקה. מדובר בהתעוררות לתוך אירוע פתאומי ואינטנסיבי של חרדה, שנמשך 2-8 דקות ומלווה בסימפטומים רבים כגון דופק מהיר, הזעה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, נימולים, סחרחורת, מיחושים בבטן, פחד למות או להשתגע ועוד. למרות שהסממנים של התקפי חרדה מזכירים סימפטומים של התקפי לב, מדובר באירוע שאינו מסכן חיים.

מתי מתרחשים התקפי חרדה בשינה?

לרוב כשעה עד שלוש שעות לאחר ההירדמות, ובעיקר במעברים בין השלב השני לשלישי במחזורי השינה. מדובר במעברים משינה קלה לשינה עמוקה, שבה הרגישות לגירויים חיצוניים היא הנמוכה ביותר.

מי סובל מהתקפי חרדה בשינה?

רבים מאלו שסובלים מהתקפי חרדה בשעות היום (אומדנים של כ-60%). מרבית האנשים שסובלים מהתקפי חרדה חוו בסמוך להתקף הראשון אירועי חיים מלחיצים בעבודה, בזוגיות, במשפחה או בבריאות. בהמשך, הפחד מההתקפים הבאים מהווה גורם עצמאי למתח ולחרדה שמחישים התקפים נוספים.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

מה גורם להתקפי חרדה בשינה?

התקפי חרדה בשינה, בדומה להתקפים בעירות, נובעים מפרשנות קטסטרופאלית לאירועים פיסיולוגיים. מכיוון שהתקפים בשינה מתרחשים כמעט תמיד במעבר משינה קלה לעמוקה, יתכן שמדובר בפחד מאובדן השליטה וברגישות יתר לשינויים הפיסיולוגיים שמתרחשים במעבר לשינה עמוקה. ההתקפים יכולים להחמיר עקב דילול או הפסקה בנטילת תרופות פסיכיאטריות, בעיקר של סמי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (למשל קסנקס או וואבן).

בעיות נלוות להתקפי חרדה בשינה

רבים מהאנשים שסובלים מהתקפי חרדה בשינה מדווחים על פחד להירדם ועל חוסר שינה, שמגבירים פגיעות למצוקות נפשיות מגוונות. בנוסף, עלולות להתלוות מחשבות והתנהגויות אובדניות, דיכאון, מחשבות טורדניות, קשיים ביחסים בינאישיים, קשיי נשימה וסומטיזציה (ביטויים גופניים של לחץ נפשי).

איך מטפלים בהתקפי חרדה בשינה?

ההבחנה המרכזית היא בין טיפול תרופתי לטיפול שאינו תרופתי. הטיפול התרופתי נעזר בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים ובנוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הנפשי עשוי לכלול מתן מידע על ההתקפים וההתמודדות עימם, אך עיקר העבודה תושקע ביצירת מגע עם מחשבות, תפיסות ותחושות שיוצרות מתח ומעוררות חרדה. לעתים קרובות, תהליך כזה מוביל להפחתה משמעותית בחרדה ולהיעלמותם של התקפי החרדה.

לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

• איך נוצר התקף חרדה?
• מהם התסמינים בהתקף חרדה?
• איך מטפלים בהתקפי חרדה?
• איך יודעים אם יש התקף לב או התקף חרדה?

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מתבטאת במחשבות חוזרות או מעגליות שהפרט לכוד בהן כנגד רצונו ומבלי שהוא מצליח לסלקן. המחשבות יכולות להיות דאגה או חרדה קבועה (למשל פחד לגרום נזק, דאגה לבריאות, דאגה מוגזמת להורים או לילדים) והן יכולות להיות דאגות מתחלפות. לפעמים הן מתייחסות כמעט לכל דבר שמתרחש במהלך היום. למשל חשיבה חוזרת ונשנית על מלים שנאמרו או דאגה שמא מה שנאמר יובן לא נכון או ישפיע בצורה שלילית. לעתים קרובות ישנן פעולות שהפרט עושה במטרה להפסיק את המחשבות או להקל על החרדות. הפעולות יכולות להיות משפטים שמשננים בראש, בדיקות חוזרות ונשנות של דברים, עיסוק מוגזם בסדר או ניקיון וכו'.

מה קשה עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית?

הבעיה היא פגיעה קשה באיכות החיים של הפרט, ולעתים קרובות של סביבתו הקרובה. אדם שסובל מהפרעה זו משול למטוס שנושא מטען עודף. המחשבות והפעולות הנלוות להן הן מטען עודף שמכביד על החיים ופוגע ביכולת לזרום, להתגמש, להיות ספונטאני ויצירתי וליהנות מהתרחשויות יום-יומיות. הנטייה האובססיבית עלולה גם "לשגע" אנשים אחרים, למשל כאשר הבית צריך להיראות כל הזמן נקי ומסודר והילדים אינם יכולים לשחק בחופשיות, להביא חברים או להיכנס עם לכלוך, או כאשר כל יציאה מהבית או מהעבודה לוקחת שעות במקום דקות, או כשכל תוכנית צריכה להתבצע עפ"י לוח זמנים מדוקדק שאין שום אפשרות להגמישו.

איך מטפלים בהפרעה אובססיבית?

מה שעומד בבסיסה של הפרעה אובססיבית הוא חרדה (גם אם לא מודעת), ולכן מדובר בטיפול בחרדה. לפעמים אפשר להיעזר בטיפול תרופתי, אך חשוב להבין שהשפעתן של תרופות מוגבלת להיבטים הכימיים של ההפרעה. זאת ועוד, הטיפול התרופתי לעתים קרובות כרוך בתופעות לוואי שהן עצמן פוגעות באיכות החיים (למשל השמנה או ירידה בחשק ובתפקוד המיני). לכן עדיף שלא למהר לטיפול תרופתי. אני ממליצה להתחיל עם טיפול פסיכולוגי ולנסות להקל על החרדה באמצעות שיחות שמתקיימות ביחסים טיפוליים. ההישג שניתן להגיע אליו בדרך זו הוא עמוק ומשמעותי בהרבה, שכן הוא אינו מסתפק בהפחתת חרדה אלא שואף להתפתחות  וצמיחה.

כל אדם מתמודד עם חרדות ופחדים מרגע לידתו למשך כל חייו. טיפול בחרדות ופחדים מחייב להבחין בין חרדות ופחדים ובין חרדות מציאותיות לחרדות נוירוטיות.

ההבדל בין חרדות ופחדים

פחד הוא רגש שמתעורר באופן אוטומטי מול כל גורם (פנימי או חיצוני) שנתפס כמאיים על הגוף והנפש. חרדה, לעומת זאת, מתעוררת מתוך קונפליקטים בין מחשבות, אמונות ותחושות, שחלקם אינם מודעים. למשל, קונפליקט בין דחפים תוקפניים שאדם חווה לבין דבקותו בערכים שפוסלים תוקפנות. להרחבה בנושא זה לחצו כאן.

ההבדל בין חרדות מציאותיות לחרדות נוירוטיות

חרדה מציאותית או אובייקטיבית מתעוררת במצבי סכנה יומיומיים כמו איחור למפגש חשוב, כניסה לתפקיד חדש, גילוי סימן למחלה וכו'. מדובר בחרדה או פחד שהם פרופורציונאליים לאירוע. למשל, חרדה עזה של הורים שבנם נמצא במלחמה היא חרדה תקינה, נורמאלית ופרופורציונאלית. גם אם הורים אלו מתקשים לאכול, לישון ולתפקד בעבודה, מדובר בתגובות תקינות לאיום עימו הם מתמודדים. חרדה או פחד מציאותיים לרוב אינם מצריכים טיפול מקצועי.

חרדה נוירוטית, לעומת זאת, נובעת ממקורות פנימיים שהתעצבו מתוך אינטראקציות בין הפרט לסביבתו. למשל מתוך משאלות לא מודעות, זיכרונות לא מעובדים או התנגשות בלתי נסבלת בין מצבים רצויים ומצויים. חרדה נוירוטית נקשרת לעתים קרובות להיעדר אותנטיות כלפי פנים וחוץ. לדוגמה, הצגת דימוי חזק כדי שלא ייחשפו צדדים חלשים של העצמי, או התנהגות אובססיבית שמטשטשת מגע מציאותי עם אתגרי החיים.

טיפול בחרדות ופחדים 

טיפול בחרדות ופחדים מכוון בעיקר לחרדות נוירוטיות, כלומר אלו שאינן פרופורציונאליות לאירועים המתרחשים. הוא עושה זאת באמצעות הנגשה ועיבוד של מחשבות, אמונות וסיפורים שהפרט מספר לעצמו ולאחרים. טיפול אינו פוטר מכל חרדה או פחד, שהרי חרדות ופחדים הם חלק חיוני ובלתי נפרד מהחיים. עם זאת, הטיפול מבקש למוסס את ההשפעות הקיצוניות של החרדה, שמתבטאות בהתנהלות לקויה וסבל גדול מדי לפרט ולסביבתו.

חוסר שינה כרוני הוא בעיה שאנשים רבים סובלים ממנה. הוא נובע משילוב גורמים סביבתיים ואישיים. בין הגורמים הסביבתיים ניתן למנות את התאורה שלמעשה מבטלת את ההבדלים בין יום ללילה ופלאי הטכנולוגיה שמאפשרים עבודה ופנאי ללא מגבלות של זמן ומרחב. בקרב הגורמים האישיים לחוסר שינה בולטים מתח, חרדה, דיכאון, התמכרות לאינטרנט או לפעילויות אחרות, קצב חיים מסחרר, שינויים הורמונאליים, מחלות פיסיות, הזדקנות ועוד.

כמה שעות שינה צריך בלילה?

בממוצע שמונה שעות לאדם בוגר (ויותר לילדים ונוער), אך למעשה מדובר בצורך מאוד אינדיבידואלי, שמשתנה מאדם לאדם. קל לבדוק האם אתם ישנים מספיק: אם אתם מתוחים, עצבניים, מתקשים להתרכז, עייפים במשך היום ונוטים לנמנם בעבודה, בלימודים או גרוע מכל על ההגה, אלה סימנים מובהקים לחוסר שינה כרוני.

התרגלתי לישון מעט בלילה. זה בסדר?

ממש לא. חוסר שינה כרוני גובה מחירים כבדים גם ובעיקר כאשר מתרגלים אליו. הנה כמה בעיות נפוצות הנובעות מחוסר שינה:

1. תאונות דרכים ותאונות עבודה שנגרמות מעייפות ונמנמת
2. פגיעה בחשיבה, בזיכרון וביכולת הריכוז, שמובילה לפגיעה בתפקודים שונים
3. רוגזנות, חוסר סבלנות, התפרצויות זעם ופגיעה ביחסים
4. עלייה במשקל בשל שיבוש בתהליכים מטבוליים
5. צריכה מוגברת של מעוררים כגון קפאין, אלכוהול וניקוטין
6. מחלות והפרעות נפש. מחלות והפרעות רבות, כגון דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה), סכיזופרניה וכל הפרעות האכילה, פורצות כמעט תמיד לאחר תקופה של חסך בשינה!  לא לגמרי ברורה הסיבתיות, אך מחקרים עדכניים הוכיחו ששינה והפרעות נפש חולקות מערכות משותפות, ומאוד יתכן ששיפור השינה הוא גורם חשוב במניעה ומיתון של ההפרעות הללו.

מה לעשות כדי לישון יותר?

ישנן טכניקות שעוזרות לשינה טובה ומספקת, ואפשר לקרוא עליהן בלחיצה כאן. ואולם, אם אתם חשים שחוסר השינה נקשר ללחצים, חרדות, מצב הרוח ירוד או לא יציב, פגיעה מתמשכת ביחסים או ירידה בתפקוד בבית או בעבודה – כדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי.

 לקריאה נוספת:

• טיפול בחרדה כללית
• טיפול בדאגנות יתר
• הקשר בין דאגות לחוסר שינה