שנה: 2015

  • בעיות שינה אצל מבוגרים

    נדודי שינה מתבטאים בקושי להירדם, לישון ברצף או לחזור לשינה לאחר שהופרעה. כשתופעות אלו נמשכות מספר פעמים בשבוע במשך חודש לפחות, וכאשר הן פוגעות בתפקודו של האדם בשעות היום, מדובר באינסומניה (Insomnia). זוהי תופעה שכיחה, שסובלים ממנה כ-10%-20% מהאנשים, מחציתם באופן כרוני. לאורך החיים, מרבית האנשים חווים לפחות תקופה אחת של נדודי שינה מטרידים.

    מה גורם לנדודי שינה?
    ישנה הסכמה בקרב חוקרים וקלינאים על כך שבהפרעות שינה מעורבים גורמים גנטיים, סביבתיים, התנהגותיים ופיסיולוגיים, שיוצרים במשותף רמה גבוהה של עוררות. אחד המודלים המקובלים בתחום מציג שלוש קבוצות של גורמים:בעיות שינה אצל מבוגרים

    1. נטייה טבעית לעוררות יתר. למשל נמרצות או נטייה לדאגנות
    2. אירועים מקדימים (טריגרים), כגון משבר בעבודה או פרידה מבן-זוג או שקודמים לנדודי השינה הראשונים.
    3. גורמים מנציחים. מדובר במחשבות והתנהגויות שמנציחות את נדודי השינה. למשל נמנומים במשך היום או דאגות מפני עוד לילה נטול שינה.

    הסברה היא ששילוב שלושת הגורמים הללו פועל כמעגל קסמים שמשמר ואף מעצים את קשיי השינה לאורך זמן.

    למה חשוב לטפל בהפרעות שינה?
    מפני שהן מקושרות לפגיעה בתפקוד הפיסי, המנטאלי והרגשי. אנשים שסובלים מחוסר שינה נוטים לסבול מלחץ דם גבוה, שימוש בסמים ואלכוהול, דיכאון, עצבנות, תשישות ותופעות שליליות נוספות. אמנם הקשרים בין נדודי שינה לתופעות הללו הם הדדיים, ולא תמיד ניתן לקבוע מה קדם למה, אך אין עוררין על כך שחוסר כרוני בשינה פוגע ברווחה הנפשית, בבריאות הפיסית ובאיכות החיים הכוללת, ולכן כדאי לטפל בבעיה.

  • להתגבר על מחשבות טורדניות

    מחשבות טורדניות הן בעיה שכיחה בילדים ומבוגרים. מדובר בהפרעת חרדה, שלרוב נקראת הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), והיא כוללת שני מרכיבים:

    1. אובססיות– מחשבות, רעיונות, ודחפים מציקים, חוזרים ונשנים. המחשבות נכפות על הפרט ולרוב הוא מכיר בכך שהן חסרות שחר (כשמדובר בהפרעת אישיות אובססיבית חסרה הכרה זו).
    2. קומפולסיות– פעולות חוזרות ונשנות. מעין טקסים שהפרט חש שהוא מוכרח לבצע, על אף שהוא מכיר בכך שהם מוגזמים וחסרי מובן.

    המהלך הרגיל הוא הופעת מחשבה חוזרת שמעוררת חרדה (למשל פחד מגרימת נזק או מזיהומים), שנרגעת רק עם ביצוע הפעולה החוזרת (למשל בדיקת מכשירים או שטיפת ידיים). הקשר בין המחשבה לפעולה לא תמיד הגיוני, והשלמת הפעולה מרגיעה רק לזמן קצר. לאחר מכן שוב עולה המחשבה ושוב יש צורך בפעולה להפחתת החרדה.
    ככל שעוצמת המחשבות והפעולות גבוהה, כך הן עלולות לגרום לשיבושים חמורים בתפקוד ובאיכות החיים.

    איך מטפלים במחשבות טורדניות?
    הפרעה טורדנית נחשבת לאחת ההפרעות העיקשות ביותר, ושיעורי ההחלמה ממנה בהיעדר טיפול נמוכים ביותר. שני טיפולים שכיחים הם טיפול בתרופות ממשפחת ה-SSRI, וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. למרבה הצער, 40%-60% אינם מגיבים בצורה מספקת לטיפולים אלו, ובמרבית המקרים לא מגיעים להחלמה מלאה. אחת הסיבות לכך היא שלרוב הפרעה זו משולבת בבעיות נפשיות אחרות, כגון דיכאון והפרעות אישיות. כאשר הבעיה אינה ממוקדת רק במחשבות ופעולות כפייתיות, הטיפול התרופתי והקוגניטיבי אינם מספיקים. במקרים אלו כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי מעמיק שיאפשר שינוי נרחב בחוויית החיים.

  • איך להתגבר על חרדה חברתית

    חרדה חברתית הנקראת גם פוביה חברתית מתבטאת בפחד עז ממצבים חברתיים. זהו פחד ביצוע, שבמרכזו דאגה מביקורת ומתחושת מבוכה והשפלה בחברה. עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, פעולות רגילות כגון השתתפות בשיחה, אכילה בחברה או שימוש בשירותים ציבוריים נראות מאיימות או בלתי אפשריות, והפרט עושה כל מאמץ אפשרי להימנע מהן.

    חרדה חברתית היא שכיחה למדי, וכנראה 8%-13% מהאנשים סובלים ממנה. היא לרוב מופיעה בילדות או בגיל ההתבגרות, והגיל הממוצע להופעתה הוא 14-16. מדובר בגילאים בהם החיים החברתיים נעשים יותר ויותר משמעותיים, ולכן החרדה מעוררת פגיעות רבה. הגורמים להפרעה רבים, והם כוללים פגיעויות ביולוגיות ופסיכולוגיות, גנטיקה, טמפרמנט, סגנונות חשיבה והשפעות סביבתיות (הורים, עמיתים וכו'). חרדה חברתית פוגעת בהתפתחות החברתית התקינה, ומלווה במצוקה נפשית ובפגיעה בתפקוד בתחומי חיים מגוונים.חרדה חברתית

    סימפטומים של חרדה חברתית
    מדובר בסימפטומים דומים לאלו של חרדה כללית ושל התקפי פאניקה. אנשים עשויים לחוש דופק מואץ, הזעה, דפיקות לב, כאבי גפיים ובטן ומיחושים נוספים כל אימת שהם ניצבים בפני המצב המפחיד. בדומה להתקפי
    חרדה, הם מודעים לכך שהחרדה מוגזמת, אך אינם מצליחים להתגבר עליה.

    איך נראית חרדה חברתית?

    לרוב היא לא נראית. אנשים רבים סובלים מחרדה חברתית מבלי לשתף בכך את סביבתם. הם נחשבים ביישנים או מופנמים, ואנשים שסביבם אינם מודעים לחרדה שמציפה אותם כל אימת שהם מוזמנים לדבר, לאכול ואפילו להיראות.

    איך מטפלים בחרדה חברתית?
    ישנם כמה סוגים של טיפולים לחרדה חברתית, ביניהם טיפול קבוצתי ו-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). טיפולים אלו מתמקדים בחרדה החברתית ועשויים לסייע בתרגול חשיבתי והתנהגותי. ואולם, במקרים רבים אנשים הסובלים מחרדה החברתית סובלים גם ממצוקות אחרות כגון הפרעות חרדה נוספות, דיכאון או דיסטימיה, הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף לקוי. במקרים כאלו אפשר וכדאי להיעזר בטיפול פסיכולוגי שמתייחס למכלול הנפשי ולא רק לסימפטומים החברתיים.

    לקריאה נוספת על חרדה חברתית:

  • תסמינים של התקף חרדה

    התקף חרדה, שמוכר גם בשם התקף פאניקה, הוא התעוררות פתאומית של פחד ומצוקה קיצונית, המגיעה לשיאה בתוך  דקות ספורות וכוללת כמה מהסימפטומים הבאים:

    • דפיקות לב חזקות או דופק מהיר
    • הזעההתקף חרדה
    • רעד
    • תחושת מחנק וחוסר אויר
    • כאבים או חוסר נוחות בחזה
    • בחילה או אי נעימות בדרכי העיכול
    • סחרחורת, תחושת חוסר יציבות או ערפול
    • תחושת ניתוק מהמציאות או ניתוק מהגוף
    • פחד מאיבוד שליטה או שיגעון
    • תחושה של סכנת מוות
    • נימול או הירדמות של איברים
    • צמרמורת, גלי חום או קור

    התקפי חרדה פוגעים באיכות החיים, ואם לא מטפלים בהם עלול להתפתח סיבוך שנקרא אגורופוביה. אגורופוביה היא פחד מוגזם ממקומות ציבוריים, שבהם עלול להתרחש התקף מביך או להיכנס למצב בו לא ניתן לקבל עזרה חיונית. חשוב להבין שלא חייבים לסבול מהתקפי חרדה. אפשר ורצוי להפחית או לסלק אותם באמצעות טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי.

    שאלות נוספות על התקפי חרדה:

  • טיפול בהתקפי חרדה

    התקף חרדה שמוכר גם כהתקף פאניקה הוא חוויה מפחידה ומביכה, שבה אדם חווה חרדה נוראה ולפעמים חושש שהוא עומד למות, במצב בו לא נשקפת לו סכנה אמיתית. החוויה כל כך מביכה, עד כי האדם עלול לפתח התנהגויות רבות שכל מטרתן למנוע את הבושה ואת החרדה. הוא עלול, למשל, להימנע ממקומות ציבוריים, להסתגר בביתו ולצמצם את חייו בצורה קיצונית.

    ישנם כמה כלים בסיסיים שעשויים לסייע ברגעי התמודדות עם התקף חרדה:התקפי חרדה

    1. הכרה וידיעה–  הכרה בכך שמדובר בהתקף חרדה. המהלך השיטתי והתופעות החוזרות מוכרות. כדאי לקבל את העובדה שמתרחש כעת התקף חרדה, לזכור שיש חרדה אך אין סכנה, ושבמציאות אי אפשר למות, להיפגע או להשתגע מהתקף חרדה. הזכירו לעצמכם שזמן מאוד קצר מתחילת ההתקף, הרע מכל כבר מאחוריכם, ומכאן ואילך ההרגשה רק תלך ותשתפר.
    2. המתינו. אל תנסו לברוח או להילחם בהתקף. תנו לו לעבור. הוא יעבור מעצמו ללא מאמץ מיוחד מצידכם.
    3. נשמו נשימות בטן עמוקות. אפשר ללמוד נשימות בטן באתרים שונים ובאימוני ביו-פידבק.
    4. למדו את ההתקפים שלכם. שימו לב כיצד הם מתפתחים ונרגעים. ככל שההתקפים נעשים מוכרים כך הם פחות מאיימים. תוכלו לרשום יומן התקפים.

    אם התקפי החרדה חוזרים על עצמם ופוגעים באיכות חייכם, מומלץ ביותר לפנות לטיפול. טיפול נפשי מקצועי עשוי לסייע הן להפסקת ההתקפים והן להגמשת התנהגויות שפיתחתם בהשפעתם.

    לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

  • איך נוצר התקף חרדה

    לעתים קרובות, אדם צעיר ובריא שנמצא בתקופה די מתוחה מרגיש שליבו דופק יותר חזק מהרגיל או חש אי נוחות בחזה. מתעוררת דאגה, שבעקבותיה מתחיל שחרור אדרנלין. אדרלנין הוא הורמון שמשתחרר בכל מצב פחד, בין אם מדובר בסכנה אמיתית ובין אם לא, ובשלב זה המוח מגיב כאילו הוא במצב חירום: הלב מזרים יותר דם לגפיים, רמת החמצן עולה וכך גם רמת הסוכר בדם, האישונים מתרחבים וכל מערכות החירום מתגייסות. זהו מעגל קסמים, שכן התהליכים הללו מגבירים את תחושת הסכנה שמגבירה את מערכות האזעקה וחוזר חלילה. התהליך מהיר ועוצמתי, כי במהלך האבולוציה פיתחנו תגובות פחד מהירות. למעשה, עוברות שלוש דקות בלבד מרגע שליחת הודעת חירום מהמוח ועד שהגוף מוצף באדרנלין.התקף חרדה

    האם התקף חרדה הוא מסוכן? האם הוא יכול לגרום להתקף לב ולבעיות בריאות אחרות?
    התקף חרדה אינו מסוכן. אי אפשר למות ממנו, והוא אינו מוביל להתקפי לב.
    זאת ועוד – ישנם מומחים הטוענים שהתקפי חרדה משפרים תפקודי לב-ריאה כמו אימון גופני אירובי.
    עם זאת, התקפי חרדה חוזרים ונשנים גורמים למצוקה ולחרדה מתמשכת. הניסיונות להימנע מההתקף הבא ומהבושה המתלווה להתמוטטות בציבור עלולים להוביל לצמצום והסתגרות. חרדה מתמשכת אינה דבר בריא. מעבר לפגיעתה באיכות החיים, היא עלולה לפגוע במערכת החיסונית ולהגביר את פגיעותו של הפרט לבעיות בריאות רבות. לכן אם התקפי החרדה מתמשכים כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי.

    לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

  • התקף חרדה או התקף לב

    קל להתבלבל בין התקף חרדה להתקף לב, וזאת בשל הדמיון בתופעות המאפיינות את שני המצבים. הדאגה חזקה במיוחד בהתקף ראשון, שבו התופעות פחות מוכרות.

    יצויין שאינני רופאה, וכן שבכל מקרה של ספק מומלץ לפנות לבירור רפואי. שלילת אירוע לב היא תהליך פשוט וזריז יחסית, וניתן לעשותו במרפאה של קופת החולים או בחדר מיון.

    ישנם כמה הבדלים שמתוארים באתרים רפואיים כמבחינים בין התקף לב להתקף חרדה.

    להלן סיכום קצר של הבדלים המתוארים באתרים רפואיים:התקף חרדה

    • בהתקף לב הכאב בחזה ממוקד במרכז בית החזה. לפעמים הוא מוחץ, כאילו יש כובד עצום. לעתים קרובות מדובר בכאב מתמשך שמקרין לזרוע השמאלית, לצוואר ולגב, ונמשך יותר מ-5-10 דקות. ההקרנה לאזורים אחרים יוצרת תחושה של כאב עמום. בהתקף לב לרוב אין נשימה מואצת, אלא אם מתעוררת במהלכו חרדה. בנוסף, הקאה היא תופעה די שכיחה.
    • בהתקף פאניקה המהלך שיטתי, ולרוב ההתקף מגיע לשיא בתוך 10 דקות ולירידה  הדרגתית ויציבה לאחר מכן. זהו מהלך שאינו אופייני להתקף לב. הכאב בחזה חד, ממוקם מעל הלב, ולרוב "הולך ובא". הוא מועצם באמצעות נשימות מהירות, שמובילות ללחץ על מרכז החזה. אם יש דקירות, הן מורגשות בגוף ולא רק בחזה. יכולה להיות בחילה, אך הקאות הן נדירות.

    אתרים רפואיים מדגישים, כי אם הכאב עובר למרכז החזה, אינו עובר בתוך 10 דקות, ואם הוא מלווה בשלשול והקאה או עובר אך חוזר לאחר מספר דקות, יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית.

    לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

  • טיפול בחרדה ללא תרופות

    חרדה היא הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר במבוגרים ובילדים. מדובר בתחושה מתמשכת או חוזרת של מתח, מועקה ודאגה. בשגרת החיים כולנו נתקלים לפעמים במצבים המעוררים בנו מתח בריא והגיוני. למשל מבחן או מתחים בעבודה. ואולם, לעתים המועקה אינה נוגעת באירוע מסוג זה, אלא היא נחווית כמשהו מייסר ולא מובן, שפוגע באורח משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים.

      איך מטפלים בחרדה?

    הבשורה הטובה היא שאפשר לצאת מזה. ישנם כמה סוגים של טיפולים יעילים בחרדה:

    • טיפול נפשי (פסיכותרפיה)– מבוסס על שיחות. המסגרת הייחודית של הטיפול הנפשי מאפשרת גישה רגישה לאזורים נפשיים שמעורבים בחרדה, וליצירת אפשרויות חדשות לפתרון מצוקות נושנות.
    • טיפול תרופתי– מתבסס על תרופות הרגעה מיידיות ועל תרופות ארוכות טווח, המטפלות באיזונים של הורמונים המעורבים בדיכאון ובחרדה (SSRI).טיפול בחרדה
    • ביו-פידבק – זהו אימון גופני להרגעה, מבוסס על למידת שיטות נשימה ושליטה גופנית. ישנם אנשים שמצליחים להפחית חרדה גם באמצעות יוגה ושיטות נוספות לאימון גופני.
    • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – מטרתו להגמיש דפוסי חשיבה נוקשים ומעכבים, ולסגל פתרונות התנהגותיים למצבים מעוררי חרדה.
    • טיפול קבוצתי– מוצע בעיקר למקרים של חרדה חברתית וקשיים חברתיים. בטיפול קבוצתי הכוח הטיפולי הוא בקבוצה, המציעה משוב, תמיכה והתנסויות חברתיות בסביבה מוגנת ומבודדת.

     

    מעבר לכל התיאוריות, ההסברים והצורות השונות בהן מופיעה חרדה, חשוב לזכור דבר מרכזי אחד: איכות Read More »

  • איך מתמודדים עם חרדה

    חרדה היא הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר במבוגרים ובילדים. מדובר במגוון מאוד רחב של  תופעות שהמכנה המשותף להן הוא תחושה מתמשכת או חוזרת של מתח, מועקה ודאגה שפוגעת באיכות החיים. החרדה נראית לא הגיונית, לא פרופורציונאלית ולעתים לא אופיינית לפרט, ואי אפשר להרגיעה באמצעות נימוקים והסברים רציונאליים.

    איך מתפתחת חרדה?
    חרדה יכולה להתפרץ פתאום, או להיות "דיירת קבועה" של הנפש, כאילו הייתה בה מאז ומתמיד. ישנם אנשים שמעידים על עצמם כדאגנים וחרדים, לעומת אנשים שחייהם זרמו במנוחה עד שהחרדה התפרצה. חשוב לציין כי גם אנשים חזקים, שהתמודדו בהצלחה עם מצבי חיים קשים, עלולים לפתח חרדה בעקבות אירועים קטנים או זניחים לכאורה.איך מתמודדים עם חרדה

    איך מטפלים בחרדה?
    כאמור, חרדה היא מונח נרחב לעשרות עד מאות תופעות, שמתפתחות ממקורות שונים. לכן אי אפשר לדבר על שיטה אחת לטיפול בחרדה. למשל, טיפול בפוסט-טראומה שונה מטיפול בהתקפי חרדה, בפוביות או בחרדה כללית. עם זאת, המכנה המשותף לכל הפרעות החרדה הוא שאפשר להציע להן טיפול יעיל באמצעות שיחות. ממש כמו שטיפול בפיזיותרפיה עשוי לשחרר שרירים תפוסים, כך שיחות עם איש מקצוע מתחומי בריאות הנפש עשויות לשחרר או למתן חרדות וכאבים כלואים.

     

  • כאב פסיכוסומטי

    כאב פסיכוסומטי הוא כאב פיסי אמיתי שנובע בעיקר מכאב נפשי. הביטוי "כאב לב" אינו מטפורי, אלא ממשי. כשאנשים חשים צער עמוק הם עלולים לחוות אותו ככאב פיסי. הכאבים הפסיכומטיים כולים להיות בחזה, בבטן, בראש, בגב או בגפיים, והם יכולים להופיע כקשיי נשימה, סחרחורות, קשיי שינה וסימפטומים גופניים אחרים.

    ישנן עדויות רבות לכך שכאבים נפשיים מתבטאים בכאבים פיסיים. למשל, מחקרים בתחום הכאב מצאו שחוויות של נטישה מפעילות את מנגנוני הכאב במוח ומתבטאות בכאבים פיסיים לכל דבר ועניין. בנוסף, מחקרים מצאו שתרופות המשמשות לשיכוך כאבים פיסיים עוזרות גם להקלה על שברון לב, ושאנשים שרגישים לדחייה חברתית רגישים מאוד גם לכאבים פיסיים. אלו הן עדויות לקשר משמעותי בין סימפטומים פיסיים למצוקות רגשיות, ולמנגנונים מוחיים משותפים לכאבים פיסיים ורגשיים. לכן אין זה מפתיע, שמחלות וכאבים פיסיים רבים מושפעים ממצבים נפשיים.

    ממה כאב פסיכוסומטי נובע?

    ממצוקה נפשית. מחקרים על כאב סומטי ועל הפרעת סומטיזציה מצאו שהנטייה לבטא מצוקות נפשיות דרך הגוף מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, אורגניים ונפשיים-חברתיים. עכאב פסיכוסומטיוד נמצא שכאבים פסיכוסומטיים משמשים בשלושה תפקודים מרכזיים:

    1. תשומת לב לגוף כהגנה מפני עיסוק במצוקה נפשית. במקרה זה הכאב הפיסי משמש כמעין חומר מיסוך לכאב הנפשי. למשל, לא מתעסקים בצער, אבל או חרדה, אלא בכאבי הגב. או: לא נותנים את הדעת על זיכרונות מכאיבים אלא על קשיי נשימה וסחרחורות. חשוב לציין שהסחת הדעת לכאבים פיסיים אינה מניפולטיבית. אף אחד לא אומר לעצמו במודע: "עדיף לי לסבול כאב פיסי מאשר צער או זעם". ואולם, כשהכאב הפיסי משכיח בפועל את המצוקה הרגשית, די קשה לוותר עליו.
    2. הגנה מפני רגשות קשים ודחפים תוקפניים חבויים. רגשות עוינים (כעס, זעם, קינאה ושנאה) מתקיימים באופן טבעי במערכות יחסים קרובות. כאשר רגשות כאלה נתפסים כלגיטימיים וכמובחנים ממעשים אפשר לשאת אותם. למשל, אֵם יכולה לחשוב מחשבות מאוד קשות על בנה ("החיים שלי נעצרו בגללו"; "לפעמים בא לי לא לראות אותו") ועדיין להיות אם טובה לבנה ולטפל בו היטב. ובדוגמה אחרת: אישה יכולה לאחל לשכנתה: "הלוואי שתמותי" ועדיין לדעת שמדובר במחשבות שאינן נקשרות לאלימות אמיתית.  ואולם, כאשר מחשבות ורגשות קשים נתפסים כאסורים, וכאשר החשיבה מתקשה להבחין בין מחשבות למעשים, הם נתפסים כמסוכנים ומפחידים. במצבים אלו עולה צורך למצוא פטנטים שימנעו את ביצוע המחשבות. למשל פטנט שימנע מהאם להזיק לבְּנה או מהאישה להפעיל אלימות כלפי שכנתה. כאבים ומחלות מייצרים מגבלות פיסיות שמקשות על  ביצוע רעיונות תוקפניים, ובדרך זו משמשים כמעין אזיקים עצמיים.
    3. קריאה לעזרה ותמיכה. כל אדם זקוק לתמיכה ולהבנה. אנשים מביעים את צרכיהם ומגייסים תמיכה מקרוביהם בדרכים רבות. חלקן מיטיבות (שיחות, יצירות, תחביבים וכו') וחלק בעייתיות. למשל, כאשר אדם מביע את מצוקותיו בהתקפי זעם או בשתייה מוגזמת, אלו הן דרכים מזיקות ואף הרסניות. ישנם אנשים שמגייסים את תמיכת קרוביהם  באמצעות מחלות וסימפטומים פיסיים. חולשותיהם, מחלותיהם וכאביהם מסמנים לקרוביהם עד כמה הם נזקקים לסיוע ולקירבה. בהיעדר חלופה טובה יותר, זוהי צורת תקשורת שעלולה להתקבע בזוגיות ובמשפחה.

     לסיכום, כאבים פסיכוסומטיים עשויים לשמש להסחת הדעת ממצוקה נפשית, להסתרת מחשבות קשות ולגיוס תמיכה וקירבה. המשותף לשלושת הפונקציות הללו הוא שכולן מתקיימות בצורה לא מודעת. אנשים אינם "מייצרים" מחלות באופן מניפולטיבי ומודע. אך כאשר המחלות משרתות מטרות חשובות, קשה מאוד לוותר עליהן.

    טיפול נפשי שיאפשר מגע אותנטי עם מחשבות, רגשות ודימויים, עשוי לתרום לפיתוח תקשורת בינאישית אפקטיבית ולצמצום משמעותי של כאבים פסיכוסומטיים.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים גופניים ללחץ נפשי:

Back to top button
דילוג לתוכן