שנה: 2015

בדידות היא חוויה קשה שנוצרת מתוך פער בין כמיהה לקשרים חברתיים לבין סיפוקה בפועל. בדידות אינה בידוד חברתי, מכיוון שבידוד הוא מציאות אובייקטיבית של אדם שמורחק מהחברה, ואילו בדידות היא חוויה סובייקטיבית שאדם יכול לחוש גם אם הוא מוקף אנשים. בדידות גם אינה "לבדיות", כי ב"לבד" ישנן חוויות טובות כגון יצירתיות, רוגע, מרחב לחשיבה והרהור, ואילו הבדידות קשה, כואבת ופוגעת בחשיבה וביצירה.

בדידות היא בעיה נפשית?

תלוי איזו בדידות. מרבית האנשים יודעים להתמודד עם בדידות זמנית שנובעת מנסיבות משתנות כגון כניסה למקום עבודה חדש, פרידה מאדם קרוב או פיטורים. ואולם, בדידות כרונית היא בעיה קשה שנקשרת למגוון רחב של בעיות פיסיות, נפשיות והתנהגותיות. הנה כמה דוגמאות לתוצאות של בדידות מתמשכת:

• בעיות פיסיות– מערכת חיסונית חלשה, מחלות לב וכלי דם, כולסטרול, לחץ דם, הפרעות בשינה וכאבי ראש.
• בעיות נפשיות–הערכה עצמית נמוכה, פגיעה בתחושת המסוגלות, מחשבות אובדניות, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ועייפות כרונית.
• בעיות התנהגותיות– צריכת אלכוהול וסמים, אכילה מוגזמת או הרעבה, ניסיונות התאבדות או פגיעה עצמית, התנהגויות אנטי חברתיות וכאלו שמרחיקות אנשים.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

ההבדל הקריטי בין בדידות זמנית לבדידות כרונית נוגע למנגנוני וויסות. בדידות זמנית היא מצב
שרוב האנשים יצליחו לשפר באמצעות יצירת קשרים חדשים, הידוק קשרים קיימים ושימוש בתמיכה חברתית. לעומת זאת בדידות כרונית פוגעת במערכות החשיבה והרגש, וכתוצאה מכך מתפתחות התנהגויות בעייתיות שמרחיקות אנשים, פוגעות בקשרים ויוצרות כדור שלג של העמקת הבדידות.

איך טיפול יכול לעזור לאדם הסובל מבדידות?

מחקרים מצביעים על ארבעה סוגי התערבויות שעשויות להועיל לאנשים שסובלים מבדידות: (1) חיזוק תמיכה חברתית (2) יצירת הזדמנויות לקשרים חברתיים (3) שיפור מיומנויות חברתיות (4) התייחסות למחשבות לא אדפטיביות, שפוגעות בעצמי וביחסים עם אחרים. הטיפול עוזר בעיקר בשתיים האחרונות. קשר טיפולי מיטיב ומתמשך מסייע בשיפור מיומנויות בינאישיות שמתפתחות בקשר שבין המטפל למטופל. כמו כן הטיפול מתייחס לדפוסי חשיבה שפוגעים בהתנהלות החברתית, ומסייע לגיבוש דפוסי חשיבה מועילים יותר מהבחינה האישית והבין-אישית.

לקריאה נוספת:

• תחושת בדידות
• טיפול בחרדה חברתית
• גמגום וחרדה חברתית
• סימפטומים של חרדה חברתית
• הפרעת אישיות נמנעת

בדידות היא תופעה שכיחה מאוד, וסקרים מראים שלפחות 94% מהאנשים חווים אותה באופן זמני או מתמשך. בדידות זמנית נחשבת לחלק בלתי נפרד מהחיים ומורגשת בעיקר בעקבות שינויי חיים כגון סיום לימודים, שחרור מהצבא, גירושין ועוד. זוהי בדידות שלעתים קרובות אפשר לשאת אותה ולהתגבר עליה בתוך זמן סביר. לעומת זאת בדידות עמוקה וכרונית קשה יותר להתמודדות ללא עזרה חיצונית, והיא נחלקת לשני סוגים: רגשית וחברתית. הבדידות הרגשית נובעת מחוסר בקשרים קרובים והיא מלווה בתחושות ריקנות וחרדה. הבדידות החברתית נובעת מחוסר בפעילות חברתית והיא מתבטאת בשעמום, חוסר תכלית ותחושת שוליוּת (היות שולי בחברה).

למה חווים בדידות רגשית?

מכיוון שהאדם הוא יצור חברתי, והוא אינו יכול לקיים חיים בריאים ללא קשרים מתמשכים ופעילים. תלות זו בחיי חברה הולידה מנגנון אזעקה שמתריע בפני אובדן קשרים ומניע לחיפוש ושמירת קשרים. מנגנון האזעקה הוא כאב נפשי שמגולם בבדידות ובפגיעה בערך העצמי.

החיים המודרניים אמנם מוצפים באפשרויות טכנולוגיות לתקשורת, אך הם גם יצרו סיבות רבות להעמקת הבדידות ולהגברת הניכור. כמה מהגורמים הבולטים הם חיים בעיר, ניכור בעבודה, ריבוי גירושין, פרידות, לחצים שפוגעים בקשרים זוגיים, גידול ילדים לבד, התרופפות קשרי המשפחה המורחבת, עבודה מוגזמת, העדפת קשרים ווירטואליים על-פני קשרים ממשיים ועוד.

מה קורה במצבי בדידות רגשית?

בדידות מתמשכת נקשרת לרגשות שליליים (כעס, עוינות, עצב וכו'), ריחוק והתבודדות, אי אמון בעצמי ובאחרים, תחושת חוסר שליטה ואי שביעות רצון מיחסים. בדידות נמצאה מקושרת גם לדיכאון, פסימיזם, זרות, ביישנות, אישיות גבולית וסכיזופרניה ומחלות פיסיות שונות.

אפשר לצאת מבדידות רגשית?

בהחלט. מחקרים מראים שהמטען הגנטי בבדידות הוא 50%, והיתר אינו גנטי. כל מה שאינו גנטי ניתן לשינוי. כמו-כן המאפיינים הגנטיים אינם גורמים באופן ישיר לבדידות, אלא לרגישות לאותות של דחייה ולמצבי ריחוק חברתי. מרבית האנשים יכולים להתגבר על בדידות ולקיים קשרים חברתיים פעילים ומספקים, אם בכוחות עצמם ואם בסיוע מקצועי.

 שאלות נוספות על בדידות רגשית:

• איך טיפול פסיכולוגי עוזר לאדם הסובל מבדידות רגשית?
• מי סובל במיוחד מבדידות רגשית?
• האם אפשר לחוות בדידות רגשית בעקבות אירועים חיוביים?

בדידות היא מערכת מורכבת של רגשות שליליים שנוצרת בתגובה לחוסר בקשרים קרובים ומתמשכים. זוהי חוויה סובייקטיבית שאינה מושפעת ממספר הקשרים שיש לפרט אלא מאיכותם. כך, אדם שיש לו חברים רבים יכול לחוש בדידות אם אין לו קשר קרוב ומשמעותי, ואילו אדם שיש לו רק חברים מעטים עשוי לחוש בר מזל אם מדובר בקשרים קרובים והדדיים.

למה תחושת בדידות קשה כל כך?

ההסבר לכך אבולוציוני. אבות אבותינו היו תלויים זה בזה באופן הישרדותי. ילדים שלא נצמדו להוריהם מתו, וכך גם ילדים להורים שלא דאגו במסירות אין קץ למחסורם של ילדיהם. אנשים שהתרחקו מהשבט או הורחקו ממנו גוועו או נטרפו. כתוצאה מתהליכים אלו שרדו והתרבו רק אנשים שיָכלו ושאפו לקיים יחסים קרובים. אנחנו כצאצאיהם נושאים גם כן צורך עז המוטבע בנו גנטית, ביחסים קרובים. צורך זה מתבטא בתחושת בדידות מייסרת במצבים נעדרי קירבה.

תחושת בדידות היא  חוויה נפוצה?

כן. מאוד. כמעט כל האנשים חשים לפעמים בדידות, בעיקר בזמנים "מועדים" כגון פרידה מאדם קרוב או מעבר למקום מגורים חדש. ואולם, 15%-30% מהאנשים מספרים על תחושת בדידות כרונית, ומצבם של אלו שונה לחלוטין. ההבדלים הקריטיים הם בהשלכות הגופניות, הנפשיות וההתנהגותיות של תחושת הבדידות.

אפשר לשפר תחושת בדידות?

תחושת בדידות היא אחד המצבים השכיחים שמטפלים פוגשים בקליניקה. אנשים מגיעים עם בעיות שונות כגון דיכאון, חרדה, קשיים בעבודה, במשפחה או בזוגיות, מצבי רוח, התפרצויות זעם, קושי להסתגל למצבים ועוד. ליד כל אלו לעתים קרובות מתקיימת תחושת בדידות עזה ומתמשכת. הטיפול מסייע להפחתת הבדידות באופן ישיר ועקיף. באופן ישיר מכוחו של השיח הקרוב עם מטפל קשוב ואכפתי, ומכוחם של יחסים טיפוליים שפותחים גישה לעולם הפנימי והחיצוני. ובאופן עקיף משום שאחד התוצרים השכיחים של טיפול הוא שינויים חיוביים במערכות הרגש והחשיבה המשפיעות על קשרים חברתיים שמחוץ לקליניקה.

לקריאה נוספת:

• טיפול בחרדה חברתית
• גמגום וחרדה חברתית
• סימפטומים של חרדה חברתית
• הפרעת אישיות נמנעת

אלימות כלפי ילדים מתקיימת בארבע צורות עיקריות: אלימות או הזנחה רגשית, הזנחה פיסית, התעללות פיסית והתעללות מינית. לעתים קרובות אלימות מסוג אחד משולבת באלימות מסוג אחר. למשל, אלימות פיסית ומינית כמעט תמיד מלווה גם בהתעללות או הזנחה רגשית.

באלו משפחות ישנה אלימות כלפי ילדים?

במשפחות מכל סוג. אלימות כלפי ילדים קיימת במשפחות עשירות ועניות, משכילות וחסרות השכלה, ובכל לאום, מוצא ומגדר. היא קיימת כלפי ילדים לא מתוכננים וכלפי אלו שנולדו לאחר שנים רבות של מאמצים וטיפולי פוריות. היא נמצאת במשפחות שבהן ההורים מאוד אוהבים את ילדיהם ומאחלים להם טוב.

למה הורים אוהבים נוהגים באלימות כלפי ילדיהם?

מרבית מקרי האלימות וההזנחה במשפחה נובעים מכך שההורים עצמם מתמודדים עם מצוקות משמעותיות. המצוקות יכולות לנבוע מיחסים בעייתיים בין ההורים שמוצאים עצמם נטושים רגשית ופיסית בתוך הזוגיות, מלחצים בעבודה ובפרנסה ומכך שההורות תובעת משאבים שחסרים להורים עצמם. בעידן המודרני, שבמידה רבה פירק את מנגנוני התמיכה הטבעיים של השבט, מוסדות הדת והמשפחה המורחבת, הורים רבים חווים את גידול ילדיהם בבדידות וחוסר אונים.

התוצאה היא שהורים מאוד אוהבים ודואגים עלולים להיות גם מאוד פוגעניים. הם לא רוצים ולעתים קרובות גם לא מתכוונים לפגוע בילדיהם, והם עושים זאת בעיקר כשהם מתקשים בריסון תוקפנותם. ילדים הם יעד "קל" לביטוי תוקפנות, כי הם זמינים, תובעניים ונתפסים כחלשים. וכך נבנה מעגל קסמים של פגיעה ואשמה שמגבירים את הלחץ וחוזר חלילה.

טיפול פסיכולוגי באימהות ובאבות מעניק להם מרחב בטוח להעלאת רגשות, מחשבות ותחושות לא קלות, ולעיבודם בתנאים של תמיכה והחזקה. הורה שמעבד את רגשותיו ומחשבותיו ומכבד את צרכיו, יציע יחס דומה גם לילדיו, ויפתח בהדרגה הורות יותר בשלה ומהנה.

לקריאה נוספת:

• אלימות כלפי נשים
• אלימות בין בני זוג
• אלימות מילולית בין בני זוג
• התעללות נפשית בזוגיות

התעללות נפשית בילדות היא דפוס מתמשך של התנהגות הורית שמעבירה לילד מסר לפיו הוא חסר ערך, לא אהוב, לא רצוי או שהוא רצוי רק כשהוא מספק את צרכי ההורה. לרוב מדובר בעוינות מתמשכת, שעוברת בצעקות, השפלות, בידוד, איומים, התעלמות, התקפי זעם על הילד, הערות פוגעניות ו/או התעלמות ממנו ומצרכיו הרגשיים. העוינות יכולה להיות מאוד עקבית (מצב שבו ההורה רוב הזמן מביע דחייה כלפי הילד) או לא עקבית. במצב הבלתי עקבי ההורה גם אוהב וגם עוין באופן מבלבל ובלתי צפוי, והילד עשוי לפתח חושים מאוד חדים לאבחון הלך הרוח של ההורה וההתנהלות מולו.

איך התעללות נפשית בילדים משפיעה בבגרות?

לרוב, ילדים שנחשפים להתעללות נפשית מתמשכת מפתחים סגנונות התמודדות הישרדותיים. אלו הם מנגנונים שעוזרים להם לשמור על עצמם מפני התדרדרות נפשית מסוכנת. למשל הימנעות מקירבה, דיכוי תגובות רגשיות וכל סוג של ניתוק וניכור עצמי. הניתוק מתבטא בין היתר בכך שהילד לא מזהה את מה שעבר כהתעללות, וגם כבוגר הוא אינו מודע לכך שעבר התעללות. הוא אינו מזהה את רגשותיו ולכן מתקשה להשתמש בהם בקבלת החלטות וביחסיו עם אחרים.

מנגנוני ההגנה של אנשים שעברו התעללות נפשית בילדותם אמנם עשויים להציל אותם מקריסה נפשית, אך הם גובים מחירים כבדים כגון התפתחות הפרעות אכילה, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, אובדנות, אלקסיתימיה, אימפולסיביות ומעורבות ביחסים אלימים בבגרות כתוקף, כקורבן או בשני התפקידים. המכנה המשותף לכל אלו הוא קושי בזיהוי ובוויסות של רגשות, וחוסר נגישות למחשבות ולתחושות.

האם טיפול פסיכולוגי יכול לסייע למי שסבל מהתעללות נפשית בילדותו?

בהחלט. טיפול מתמשך שבו מתבססים יחסים של קרבה ואמון עשוי לסייע למטופל להכיר ולהבין את עצמו. הכרה כזו מאפשרת לו לפתח מנגנוני התמודדות שאינם רק הישרדותיים, אלא מועילים להתמודדויות עם אתגרים ולניהול טוב יותר של מערכות יחסים.

 לקריאה נוספת:

• אלימות נגד נשים
• מאפייני אישיות של בן-זוג מתעלל
• אלימות בין בני זוג
• אלימות מילולית בין בני זוג
• התעללות נפשית בזוגיות
• אלימות כלפי ילדים

אלימות בין בני זוג יכולה לשאת צורות רבות. הסיווג הבסיסי ביותר מבחין בין אלימות פיסית (מינית ולא מינית) לאלימות נפשית. אלימות נפשית יכולה להתבטא בקללות, השפלות, איומים, ויחסי שליטה שבחלק מהמקרים יוצרים אווירת טרור.

למה אנשים נשארים בתוך מערכת יחסים אלימות?

מסיבות רבות שרק שלוש מתוכן יצוינו כאן: חוסר מודעות, הערכה עצמית נמוכה והזדהות עם התוקפנות.

1. חוסר מודעות – אנשים רבים נמצאים בתוך מערכות יחסים פוגעניות מתוך כהות חושים וללא מודעות לעוצמת סבלם. כהות חושים וניתוק רגשי נוצרים כהגנה הישרדותית מפני מציאות פנימית וחיצונית קשה. במקרים כאלה נשמע משפטים כמו: "ידעתי שהנישואים לא טובים, אבל הייתי כל-כך עסוקה בילדים ובמרוץ בין הבית
   והעבודה, שלא התעסקתי בזה". או: "ידעתי שבכל נישואים יש בעיות, ולא חשבתי שאצלנו זה משהו מיוחד".
2. הערכה עצמית נמוכה – אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה מאמינים שהם ראויים ליחס שלילי ומדכא מצד אחרים. יחס כזה אמנם אינו נעים להם, אך הוא מאשר את מה שהם חשים כלפי עצמם, וככזה הוא נראה להם מתקבל על הדעת. בעומק ליבם הם חשים שאינם ראויים ליחס טוב יותר. וכפי שביטאה זאת מטופלת שסבלה שנים רבות מיחס משפיל: "תמיד הרגשתי את עצמי אפס לעומתו".
3. הזדהות עם התוקפנות – זוהי הזדהות לא מודעת. אנשים רבים אינם מרשים לעצמם לבטא תוקפנות, אך נשארים במגע קרוב עם אנשים תוקפניים. בצורה זו הם משמרים קשר כלשהו עם תוקפנות מבלי שייאלצו להכיר בה כחלק מעצמם. ברגע שיוכלו לקבל את התוקפנות שבתוכם, לא יזדקקו לכך שאחרים יבטאו אותה עבורם.

טיפול באלימות בין בני זוג

טיפול פרטני יכול להינתן לכל מי שחי במערכת יחסים אלימה בתפקיד התוקף, הקורבן או בשני התפקידים גם יחד. הטיפול ישאף לפיתוח מודעות עצמית, שכוללת זיהוי רגשות ומחשבות והבעתם בדרך אפקטיבית. יכולות אלו יצמצמו את השימוש בתקשורת פוגענית ויאפשרו בנייה של הערכה עצמית חיובית ויחסים זוגיים יותר בשלים.

לקריאה נוספת:

• אלימות נגד נשים
• אלימות מילולית בין בני זוג
• התעללות נפשית בזוגיות
• אלימות כלפי ילדים

זוגות רבים מתארים דפוס מתמשך של התעללות רגשית בתוך הזוגיות. בערך במחצית מהמקרים מדובר בפגיעות הדדיות, גם אם לא במטבע זהה, מצד שני בני הזוג. במחצית השנייה אחד מבני הזוג מפעיל באופן עקבי אלימות נפשית כלפי השני, מה שמייצר לכאורה חלוקת תפקידים בין תוקף לקורבן. למה לכאורה? מכיוון שהתבוננות יותר מעמיקה במערכת היחסים תראה שהקורבן אינו רק פאסיבי, אלא מקיים עם התוקף יחסים מכאיבים וחידתיים. שניהם לא באמת מבינים מדוע הם מקיימים מערכת כזו והאם הם מסוגלים להשתחרר מהתפקידים שנטלו על עצמם בתוכה, ולכן שניהם כלואים בה.

למה יש התעללות נפשית בזוגיות?

מסיבות רבות ומורכבות. חשוב להבין שיחסים קרובים לעולם אינם מושתתים על אהבה בלבד. למעשה, בכל מערכת יחסים משמעותית מתקיימים בו זמנית אהבה ועוינות. כך בין הורים לילדים, כך בין אחים וחברים, וכך בין בני זוג. העוינות נובעת מכך שביחסים קרובים כל אחד משקף לשני תכנים ש"אינם קלים לצפייה". כמו-כן, ככל שהיחסים קרובים כך גדל הכאב ששני הצדדים יכולים לגרום אחד לשני. חשבו כמה קל לאדם שכמעט אינכם מכירים להכאיב לכם: דחייה לאחר דייט או ראיון עבודה, הערה פוגעת ברחוב או בכביש, זלזול מצד לקוח וכו'. אם זרים גמורים יכולים לפגוע בנו באופ
ן מאוד מכאיב, קל וחומר אנשים קרובים ואהובים.

הפגיעוּת שבתוך יחסים קרובים בהכרח מעוררת פחדים, חרדות ולחצים נוספים. אנשים שפיתחו במהלך חייהם כישורי התמודדות אפקטיביים לרוב יוכלו לזהות את הלחצים הללו ולהגיב אליהם בדרכים מתונות. לעומתם אלו שלא ביססו כישורי התמודדות מספקים עלולים להגיב ללחצים בתוקפנות ולפעמים בתוקפנות קשה כלפי עצמם וכלפי בן או בת זוגם.

איך מטפלים בהתעללות נפשית בזוגיות?

בטיפול זוגי או פרטני. טיפול זוגי מטפל בזוג ולא בפרט. הוא מאפשר לבני הזוג לברר את המתחים שביניהם בנוכחות גורם שלישי, ולפתח מנגנוני תקשורת יעילים יותר. כאמור, הוא מתמקד  בהתפתחות זוגית ולא אישית. אם אין פיתוח של כישורי התמודדות אישיים, קל לחזור וליפול לדפוסים הבעייתיים של תוקפנוּת וקורבנוּת.

טיפול פרטני, לעומת זאת, מתמקד בפרט וביחסים הנוצרים בתוך הטיפול. בטיפולים מוצלחים ההתפתחות האישית תוביל לנטישת התפקידים הבעייתיים בקשר הזוגי ולביסוסן של עמדות חדשות בתוך מערכת היחסים.

לקריאה נוספת:

• אלימות כלפי נשים
• מאפייני אישיות של בן-זוג מתעלל
• אלימות בין בני זוג
• אלימות מילולית בין בני זוג
• אלימות מילולית
• אלימות כלפי ילדים

קנאה רומנטית היא רגש מכאיב שמתעורר במצבים אמיתיים או מדומיינים של בגידה או של קשר מתחרה. זהו רגש טבעי ושכיח, והוא מזכיר קנאה של ילד באח הנתפס כמתחרה על אהבת הוריו. המשותף לשני המצבים שמפרידים ביניהם עשרות שנים, הוא תחרות על אהבה ושאיפה לבלעדיות בליבו של האהוב.

צריך לטפל בקנאה?
לרוב לא. קנאה היא רגש נורמאלי לחלוטין. פרויד טען שכל אדם מקנא, ומי שלא מכיר רגש זה הדחיק את הקנאה באופן כה מאסיבי, עד שהיא פועלת (ומשפיעה) רק בלא מודע. ואולם, ישנם מצבים בהם הקנאה חורגת מהגבול הסביר. למשל כשהיא אובססיבית, מלווה בהתפרצויות תכופות או מוגזמות, כאשר העיסוק בקנאה אינו מבוסס על חשדות מציאותיים וכאשר הקנאה פוגעת ברווחה הנפשית ומעכירה את היחסים.

איך מטפלים בקנאה?
גישות שונות הציעו הסברים שונים לקנאה, ובהתאם לכך פיתחו אפשרויות שונות לטיפול בה. למשל, הגישה הדינאמית מדגישה גורמים לא מודעים שמקורם בכאב שנחווה בעבר, לרוב בשנות הילדות. הטיפול בגישה זו מבוסס על "נטרול" הגורמים לקנאה ע"י העלאתם למודעות. הגישה המערכתית מדגישה את המנגנונים הזוגיים שמפעילים ומשמרים קנאה, והיא מציעה טיפול זוגי בדפוסים ששני בני הזוג שותפים להם. הגישה ההתנהגותית טוענת שקנאה היא רגש נלמד, שאפשר לנטרל באמצעות התנהגויות נוגדות. נראה שכל גישה מדגישה היבטים מסוימים ומחמיצה אחרים, והמשותף להן הוא בטענה שקנאה מוגזמת אינה ביטוי לאהבה אלא לבעיה שאפשר ורצוי לטפל בה. המרת קנאה אובססיבית בקנאה "רגילה" היא צעד חשוב באיכות החיים של הפרט, הזוג והמשפחה.

קנאה רומנטית היא תופעה אוניברסאלית שקיימת בכל התרבויות. העניין שהיא מעוררת נובע מהסבל שהיא גורמת הן למקנא והן לבן או בת-זוגו. קינאה עזה מקושרת לדיכאון, מחשבות אובדניות, אלימות, בעיות ומשברים בזוגיות  וגירושים, ובמקרים קיצוניים לרצח ולהתאבדות.

מה גורם לקנאה רומנטית?
קינאה רומנטית היא תמיד תגובה לאיום אמיתי או דמיוני. מדובר בתגובה מורכבת, שמושפעת משילוב של נטייה מוקדמת עם אירועים או מצבים מעוררים (טריגרים). הנטייה המוקדמת נובעת מגורמים גנטיים, תרבותיים, ומחוויות קודמות.

קינאה זה דבר שלילי?
לא בהכרח. זהו רגש טבעי שמתעורר בנו אל מול קשר מתחרה, אמיתי או דמיוני. ישנם שטוענים שקנאה במינון סביר מעודדת פיתוח מנגנונים לשמירת הזוגיות. הבעיה מתחילה במצבים של קנאה אובססיבית או קיצונית. קנאה אובססיבית עלולה להרוס קשרים, או להוביל לסוג של צינוק נפשי, כאשר סצינות קנאה דנות את בן או בת הזוג לחיים של פחד ומגננה.

איך מטפלים בקנאה?
הגישה הדינאמית מתמקדת בכוחות הלא מודעים שעומדים בבסיס הקנאה ומבקשת "לנטרל" אותם באמצעות הנגשתם למודעות בדיבור. גישה זו עוזרת לנו להבין תופעות שלכאורה אינן הגיוניות. למשל מדוע אדם מקנא בבן-זוג נאמן, או מדוע אנשים נשארים לאורך זמן עם בן-זוג בוגדני. הטיפול הדינאמי מסייע למי שסובל מקנאה (בין אם הוא המקנא או מושא הקנאה) להשתחרר ממוקד הסבל ולפתח יכולת ליחסים זוגיים בשלים ובריאים יותר.

אנשים רבים פונים לטיפול על רקע של קושי במציאת קשר זוגי או בשמירתו. הם אומרים: "עברו שנים מאז שהיה לי קשר רציני" או: "כל קשר שאני נכנסת אליו, מסתיים לאחר זמן קצר" או: "אני מבין שמשהו בי חוסם קשר בריא". טענות אלו אינן קשורות לכמות ההיכרויות הזמינות, והן אופייניות לצעירים ומבוגרים, נשים (קצת יותר) וגברים.

למה קשה לבנות זוגיות?
ישנם מקורות רבים לקשיים בבניית זוגיות, ומובן שאין
נוסחה אוניברסאלית. למרות זאת, במקרים רבים הקשיים נקשרים למושג הנקרא "סגנון התקשרות". זהו מודל מופנם של יחסים, שמשפיע על היכולת והנכונות להיות באינטימיות. מודל זה מתגבש בשנות החיים הראשונות, בעיקר מתוך אופי הקשר שבין התינוק להוריו, אך הוא עשוי להשתנות במהלך כל החיים. ההבחנה הבסיסית היא בין אנשים שפיתחו ביטחון ביחסים, והם מפתחים בקלות קשרים הדדיים וקרובים, לבין אנשים שעבורם יחסים הם אזור מאוד לא בטוח. אלו מתפצלים לשתי קבוצות: אלו הנמנעים מקירבה ואינטימיות ואלו הנאבקים עליהן. כלומר, חוויה בסיסית של חוסר ביטחון וחוסר אמון מובילה לוויתור על קירבה (הזאב הבודד) או לעיסוק אובססיבי באהבה (חרדת נטישה).

איך טיפול עוזר בהקמת זוגיות?
טיפול עוזר דרך שינוי הדרגתי של מודל ההתקשרות. בטיפול טוב נוצרת בהדרגה חוויה של אמון ופתיחות, ונרכשים כלים להתמודדות עם קשיים שעולים בתוך הקשר הטיפולי. למשל, כאשר עולה כעס בטיפול, המטפל והמטופל מזהים אותו ומתמודדים עימו. התפתחות מודל של ביטחון בקשר מוכללת בהמשך ליכולת להתנסות בקשרי אהבה מיטיבים ומציאותיים.