שנה: 2015

מריחואנה, שמופקת מצמח הקנאביס, היא סם שמשמש מזה 4,000 שנה למטרות רפואיות ודתיות. ב-50 השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשימוש במריחואנה ע"י בני נוער וצעירים ברוב מדינות העולם, וכיום זהו הסם שהשימוש בו עולה על השימוש בכל הסמים הלא חוקיים גם יחד. שכיחות השימוש במריחואנה הובילה לאיסוף ופרסום של מידע רב אודות השפעותיה על בעלי חיים ואנשים. מאמר זה מבחין בין שימוש חיובי ושלילי במריחואנה, ומסביר מתי כדאי לפנות לטיפול בתחום זה.

אפשר להתמכר למריחואנה?

אפשר אבל קשה. מרבית המשתמשים במריחואנה אינם מכורים ולא יפתחו התמכרות למריחואנה במהלך חייהם. רק מיעוט מקרב המשתמשים הכרוניים במריחואנה מפתחים תלות בסם. התלות מתבטאת בקושי להפסיק את השימוש, בעיסוק אינטנסיבי מדי בהשגת הסם ובשימוש בו, בהזנחת תחומי חיים אחרים ובתופעות פיסיות ונפשיות קשות בעת ניתוק מהסם. במצבים אלו רצוי להתחיל בתהליך של גמילה ממריחואנה.

השפעת המריחואנה

קודם כל לחדשות הטובות: למרבה השמחה במריחואנה אין תמותה ממנת יתר. הכמות הנדרשת כדי למות באופן ישיר ממריחואנה כה גדולה, עד שהיא אינה רלוונטית לדיון.

לרוב השפעת המריחואנה מתחילה כחצי שעה לאחר השימוש, ונמשכת כשעה עד שעתיים. בדרך-כלל מדובר בהשפעה נעימה, מרגיעה ומשחררת. בזמן ההשפעה חשוב להימנע מנהיגה, כי נהיגה תחת השפעת מריחואנה מגדילה פי 2-3 את הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים.

השפעות המריחואנה תלויות במידה רבה בגורמי רקע לשימוש. הבדל קריטי נמצא בין אנשים שעבורם השימוש מריחואנה הוא אמצעי להתמודדות עם מצוקה נפשית לבין אלו שמשתמשים בה שלא מתוך מצוקה אלא לכייף, ליצירת אוירה טובה באירועים חברתיים או להתנסות בחוויות חדשות.

כאשר השימוש במריחואנה נובע מדיכאון או חרדה או מצוקה נפשית אחרת, הוא עלול להוביל להחמרת המצוקה ולפיתוח תלות בסם. הצרה היא שבזמן השפעת החומר אנשים חווים הקלה ניכרת, אך לאחר זמן מה הקסם פג והמצוקה חוזרת. בהיעדר טיפול במצב הנפשי עצמו עלולים להתפתח ייאוש, בדידות והתמכרות למריחואנה.

 כאשר השימוש אינו נובע ממצוקה אלא מסקרנות, רצון ליהנות או לחמם אירועים חברתיים, ההשפעות עשויות להיות יותר חיוביות ופחות מזיקות. לרשימה מפורטת יותר של השפעות המריחואנה לחצו כאן.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

כשהמריחואנה משמשת לשיכוך דיכאון או חרדה; כשהשימוש מתחיל בגיל ההתבגרות או מתמשך מגיל ההתבגרות לאורך שנים רבות; כאשר מתפתחת תלות במריחואנה וכשהיא נעשית לעניין מרכזי שפוגע בתחומי חיים אחרים. במצבים אלו מומלץ לנסות להיגמל מתלות במריחואנה ולפתח דרכים טובות יותר להתמודדות ולהשגת רגיעה.

שימוש בקנאביס רפואי יכול לסייע לאנשים שסובלים מסרטן ומתופעות לוואי של טיפולים כימותרפיים, מאיידס, מחלות נוירולוגיות שונות (אפילפסיה, טרשת נפוצה, אלצהיימר ועוד), מחלות דרכי העיכול, טורט ופוסט-טראומה.

מחקר עדכני שנערך בקרב סטודנטים מצא רמות נמוכות יחסית של דיכאון ורמות גבוהות של רווחה נפשית בקרב משתמשים במריחואנה רגילה ביחס לאלו שלא השתמשו במריחואנה. ממצאים אלו ואחרים מצביעים על פוטנציאל מיטיב של שימוש חופשי במריחואנה בקרב בוגרים בלבד.

השפעות שליליות של שימוש בקנאביס

ההשפעות השליליות שנמצאו מתחלקות להשפעות אקוטיות, כרוניות, והשפעות של שימוש במריחואנה בהיריון על תינוקות וילדים.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

1. השפעות אקוטיות– כוללות בעיקר חרדה ופאניקה, לרוב בקרב משתמשים חדשים, סימפטומים פסיכוטיים בנטילת כמות גדולה ומעורבות מוגברת בתאונות בנהיגה תחת השפעת הקנאביס.
2. השפעות כרוניות– כולן תוצאות של שימוש מתמשך במריחואנה. ביניהן התמכרות (בעשירית מהמשתמשים הכבדים), פגיעה בדרכי הנשימה, הפרעות פסיכוטיות בעיקר בקרב אלו שיש במשפחתם הפרעות פסיכוטיות ובמשתמשים כבדים, פגיעות בחשיבה ובזיכרון, ירידה באנרגיה ובפעילות,  רוגזנות, דיכאון קליני, מאניה, מחשבות אובדניות, ניסיונות אובדניים ותמותה מהתאבדויות, סרטן ריאות וסרטן בדרכי הנשימה.
3. השפעות של עישון בהיריון – לא נמצא סיכון מוגבר למומים בתינוקות. עם זאת, שימוש בקנאביס בהיריון נקשר למשקל נמוך של הילוד ולעיכובים התפתחותיים בינקות, שנעלמים בהמשך. בגיל 12 לא נמצאו הבדלים במנת המשכל  בין ילדים שנולדו לאימהות מעשנות לאחרים, אך נמצאו הישגים נמוכים יחסית ביכולות חשיבה מורכבות יותר כגון ארגון התפיסה ותכנון. יש לסייג את הממצאים בהיעדר בקרה של המחקרים על משתנים אחרים כגון שימוש האימהות בחומרים נוספים, איכות הטיפול ההורי וגורמים גנטיים.

לסיכום, לקנאביס השפעות רפואיות מאוד מבורכות, והשימוש בו הולך ונעשה נפוץ לרווחתם של החולים. אין היום גורמים רפואיים רציניים שמפקפקים בתועלתו של שימוש מבוקר בקנאביס רפואי ובשיפור שהוא מאפשר באיכות חייהם של חולים רבים.

לגבי עישון קנאביס רגיל הממצאים מעורבים, ונראה כי גורמים רבים משפיעים על תוצאותיו. ישנם אנשים ששימוש בקנאביס מעשיר את חייהם ומגביר את יכולתם ליהנות מחוויות חיים. מנגד, ישנם אנשים שהשימוש בקנאביס נקשר להתדרדרות במצבם הפיסי, הרגשי והמנטאלי.

אם השימוש בקנאביס מושפע מחרדה חברתית, חרדה כללית או דיכאון, הוא עלול להיות בעייתי, ומומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי במקורות המצוקה. כמו-כן מומלץ לפנות לטיפול בכל מקרה של חשש לפיתוח תלות בקנאביס.

התמכרות לאהבה, שנקראת גם אהבה אובססיבית או כפייתית, מתארת מצב בו אדם שרוי לאורך זמן בחשיבה רומנטית אובססיבית על אדם אחר. במצב תקין אהבה רומנטית מתפתחת בשלבים, כאשר אחד השלבים הראשונים הוא ההתאהבות. התאהבות היא מצב של השתוקקות אינטנסיבית לקירבה עם אדם מסוים. בשלב זה הרצון הדומיננטי הוא להתאחד עם האהוב. התרחקות ממנו גורמת סבל, ואנשים מאוהבים מוכנים להרחיק לכת עבור כל מפגש עימו. ראיית האהוב אינה מציאותית אלא נושאת אופי פנטזיונרי, תוך האדרה ואידיאליזציה של האהוב, והקניית כוחות כבירים לקשר עימו. זהו מצב שמבחינה הורמונאלית מדמה נטילת קוקאין למרות שאין קוקאין.

התאהבות היא מצב מיוחד ומופלא, וטוב לחוות אותו לזמן מה. במרבית המקרים, הוא חולף מעצמו בתוך מספר שבועות או חודשים, ומפנה את מקומו לראייה מציאותית יותר של האדם האהוב ושל היחסים עימו. ראייה זו עשויה להוביל לפירוק הקשר או להתפתחותו לכדי קשר זוגי מציאותי ובשל.

התמכרות לאהבה היא מצב של קיבעון ארוך טווח בשלב ההתאהבות. מחקרים עדכניים הוכיחו שמבחינה הורמונאלית, ישנם (מעט) אנשים שנשארים מאוהבים במשך שנים ארוכות, ולעתים לכל חייהם. לפעמים אין בכך רע. ואולם, אם המחשבות על האהוב וההתנהלות סביבו משתלטות על החיים ופוגעות בתפקודים חיוניים זהו מצב התמכרותי ופוגעני.

למה התמכרות לאהבה?

כי התהליך שמתקיים מאוד דומה להתמכרויות אחרות. מדובר בתסמינים שחלקם משותפים לכל התמכרות. למשל:

• צורך הולך וגובר בפעילות על מנת להפיק את הריגוש וההנאה
• קושי להפסיק את ההתנהגות האובססיבית גם כשמכירים בנזקים שהיא מביאה.
• הזנחת תפקודי חיים בעבודה, במשפחה ובפעילות פנאי
• התנהגויות של פגיעה עצמית בניסיונות ליצור ולשמר קירבה לאהוב

כמו בכל התמכרות, חשוב ביותר למצוא דרך לעצור את המעגל שבהדרגה פוגע בכל היבטי החיים ובמיוחד ביכולת ליהנות מיחסים מיטיבים, הדדיים ומאוזנים.

• לקריאה נוספת:
• אהבה אובססיבית
• טיפול במצב של אהבה אובססיבית

כל אובססיה מנסה להדוף דיכאון או חרדה באמצעות חשיבה חזרתית. זהו מנגנון שמכווץ את החשיבה למנטרה או מספר מנטרות. המנטרה יכולה לעסוק בפחד מזיהומים, ממוות, או מגרימת נזק לאחר. היא יכולה להתייחס לקניות, למין, לזהות מינית, לאכילה או לכל עניין שהוא. המשותף לכל המנטרות הוא חשיבה סגורה שאינה מתפתחת.

באהבה אובססיבית החשיבה החזרתית היא סביב גבר או אישה שכלפיהם יש רגשות רומנטיים. המנטרות האופייניות הן של אהבה טוטאלית. למשל: "בלעדיו חיי אינם חיים"; "היא המלאך המושיע שלי"; "אף פעם לא אוכל לאהוב מישהו אחר"; "רק איתו אוכל להיות מאושרת" וכיוצא בזה.

מי מפתח אהבה אובססיבית?

אהבה אובססיבית מתפתחת מתוך שילוב בין נטיות גנטיות, מסרים סביבתיים וגורמים אישיותיים. הנטיות הגנטיות אינן ניתנות לשינוי, ולכן לא נעסוק בהן כאן. המסרים הסביבתיים מועברים דרך אמצעי המדיה השונים, שמשדרים תמונות קיצוניות ואידיאליסטיות על אהבה. למשל, בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה מוצגת לעתים קרובות אהבה טוטאלית, זוהרת ומרגשת באופן קיצוני.

הגורמים האישיותיים מתרכזים במודלים של יחסים שהופנמו בגיל צעיר ואשר נקראים סגנון התקשרות. כל תינוק חייב לדבוק במי שמטפל בו ואוהב אותו. לרוב מדובר בהורים. במצבים תקינים התינוק חווה טיפול הורי מותאם לצרכיו ומפתח ביטחון ביחסים. במצבים שאינם תקינים התינוק חש שאין מי שנענה לצרכיו, ומפתח תמונה פנימית לפיה יחסים הם מקור לתסכול וכאב. במקרים אלו הוא בוחר באחת משתי דרכים: ריחוק מיחסים או מאבק נואש ליחסים מספקים. אלו האחרונים כמהים לקשר אך רגישים מאוד לאותות של דחייה, והם אלו שעשויים לפתח אהבה אובססיבית.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

מניעה וטיפול באהבה אובססיבית

אמצעי מניעה חשוב הוא הסברה, בעיקר לבני נוער שחשופים למדיה שמציגה תמונות מעוותות של יחסים. חשוב, למשל, להסביר שטלנובלות מציגות קריקטורות של יחסים, וש"אהבה בימי כולרה" הוא ספר נפלא, אך גיבורו הוא אדם בודד שאינו יכול לממש יחסים מציאותיים. אפשר גם להסביר שקינאה אובססיבית אינה ביטוי לאהבה אלא לחרדה, ושאהבה בריאה מפגישה בין שני אנשים נפרדים ואוטונומיים.

טיפול מסייע לבניית מרחב פנימי שמאפשר חופש רב יותר לחשיבה, לרגש ולכינון יחסים בריאים ומיטיבים. טיפול מוצלח עשוי להניח תשתית ליחסים בשלים ומאוזנים בכל מעגלי החיים, ובכלל זאת גם בחיי האהבה.

לקריאה נוספת:

• אהבה אובססיבית
• התמכרות לאהבה

האם אתה מוצא עצמך מתקשה להתנתק מקשר רומנטי שגורם לך בעיקר סבל? האם את נופלת שוב ושוב ליחסים מאמללים? האם חיי האהבה שלך נראים בעיני אחרים לא בריאים? האם מחשבות על גבר או אישה פוגעות באופן מתמשך בתפקוד שלך בתחומי חיים שונים? האם יש בקשרי האהבה שלך קינאה אובססיבית? האם הבטחת לעצמך בעבר שלא להתאהב שוב? אם התשובה לחלק מהשאלות הללו חיובית, יתכן שמדובר במאפיינים של אהבה אובססיבית.

מהי אהבה אובססיבית?

לאהבה אובססיבית ישנם כינויים שונים: אהבה חולנית, התמכרות לאהבה, אהבה עיוורת ועוד. כל המונחים הללו מתארים קשרים רומנטיים שאינם בשלים. אהבה בשלה היא קשר אהבה דינאמי, שבו שני בני הזוג יכולים להיעזר זה בזה, להעניק אחד לשני וליצור סביבה שמעודדת צמיחה והתפתחות. קשר כזה נחווה כמאפשר ומהנה. לעומת זאת קשר רומנטי לא בשל מאופיין לעתים קרובות ביחסים מכאיבים שכלולים בהם לפחות חלק מהמאפיינים הבאים: מאבקי כוח, שליטה ובעלות, אחיזה בפרטנר גם כשהקשר עימו מאמלל, חוסר ביטחון, חרדה, מחשבות אובססיביות ותחושה של תלות מוגזמת.

האם במצב של אהבה אובססיבית כדאי לפנות לטיפול?

כן, וזאת משתי סיבות עיקריות:

ראשית, אהבה אובססיבית עלולה לגרום לנזקים מיידיים, נפשיים, חברתיים ופיסיים, ממש כמו כל התמכרות אחרת. במצב אובססיבי אנשים מוכנים לשלם מחירים מרחיקי לכת כדי להיות עם האהוב, גם כשאלו פוגעים בכבודם העצמי, ביחסיהם עם אחרים, במצבם הכלכלי, החברתי והמשפחתי ובשאריות ביטחונם.
שנית, לרוב מדובר בדפוס בעייתי של יחסים, שמקורו בייצוגים בעייתיים של העצמי, של אחרים ושל יחסים. זהו דפוס בעל שורשים חזקים, ולכן קשה מאוד לשנותו. לכן בהיעדר טיפול אדם עלול להיחלץ ממערכת יחסים גרועה ולמצוא עצמו שוב ושוב במערכות דומות. טיפול עשוי לסייע בהתוויית תשתית בריאה יותר ליחסים, וזוהי תשתית חיונית בכל מערכות החיים.

לקריאה נוספת:

• טיפול במצב של אהבה אובססיבית
• התמכרות לאהבה

התמכרות לקניות היא דפוס מתמשך של קניות אימפולסיביות שמתודלקות בצורך להפיג מצוקה נפשית. הקניות מעניקות ריגוש, שחרור ותחושת עוצמה, אך מדובר בהקלה חולפת בלבד. לטווח ארוך ההתנהלות מובילה להתדרדרות בכל מערכות החיים. החורבן הפנימי והחברתי הוא תוצאה בלתי נמנעת של כל התמכרות, ובכלל זה התמכרות לקניות.

לאחרונה פורסם מאמר מעניין של חוקרים דרום קוריאניים (Sang-Hee & Yun-Jung) שראיינו אנשים שראו עצמם כמכורים לקניות. הראיונות הובילו אותם לזיהוי חמישה שלבים בהתמכרות לקניות:

1. תרפיה בקניות– ניסיון לפצות באמצעות קניות על חוויות של קיפוח, דיכאון, אובדן והערכה עצמית נמוכה. לעתים קרובות הקניות נועדו לפצות על תחושת קורבנות. למשל אישה שמרגישה שנישואיה וילדיה גזלו ממנה את הנאות החיים, בעוד אחרים סביבה (בעלה, ילדיה, חבריה) אינם משלמים מחיר כזה. כשהיא קונה משהו היא מחזירה לעצמה תחושה של שליטה, הנאה וכוח.
2. הכחשה– טענות על כך שהקניות אינן מוגזמות ושהן בשליטה. החשיבה על המחיר הכלכלי מטושטשת. הימנעות ממפגש עם המציאות. למשל, התעלמות מחשבון כרטיס האשראי, שכנוע פנימי שהכל בסדר ומחשבות על עשיית כסף גדול.
3. הסתבכויות– הכחשת הבעיה נמשכת, אך מתחילות הלוואות מחברים ובני משפחה, כניסה לחובות ולעתים הסתבכויות עם החוק, חסימת כרטיס האשראי ומגבלות על חשבון הבנק.
4. קניות אימפולסיביות– מחשבות אובססיביות על קניות שנתפסות כדחופות. דאגות ולחץ כשמסתמנת החמצת הזדמנות לקנייה. פספוס של מבצעים או מהדורות מיוחדות נתפס ככישלון מדכא.
5. קניות כפייתיות – הפרט מכיר בכך שהקניות אינן הגיוניות, אך הוא לא מצליח לשלוט בעצמו. זוהי הדרך היחידה שפיתח להפגת חרדה, דאגה, לחץ ובדידות. בהיעדר קניות נחווה מתח בלתי נסבל ואי יכולת להתרכז. הקניות הן ההתרחשות האמיתית היחידה בחייו, ולכן מתבצעות בתדירות גבוהה.

טיפול בהתמכרות לקניות

טיפול יכול להינתן בכל אחד מהשלבים לעיל. ואולם, ככל שיתחיל בשלב מוקדם כך אפשר יהיה להתמקד בבניית כוחות להתמודדות עם הכאב הנפשי וליצירת עוגנים בריאים.  בשלבים מתקדמים הוויתור על ההתמכרות קשה יותר, ונדרשת עבודה משולבת (למשל דינאמית והתנהגותית), שלעתים תסתייע גם בעזרה תרופתית.

לקריאה נוספת:

• מהי התמכרות?
• מהי התמכרות לקניות?
• מהי התמכרות להתנהגויות?
• סוגים של התמכרות

התמכרות לקניות, שמוגדרת גם כקניות כפייתיות, היא תופעה רווחת שמתקיימת בכ-6% מהאוכלוסייה הבוגרת. זוהי שכיחות מאוד גבוהה שעולה אפילו על שכיחות הדיכאון והחרדה הכללית. אנשים שסובלים מהתמכרות לקניות עלולים להגיע למצבים קיצוניים כגון הונאות, הזנחה עצמית, עבירות על החוק, הזנחת תפקודים חשובים במשפחה, בחברה ובעבודה ועוד. הם עלולים לאבד את רכושם, את אמונם של כל הקרובים להם ואת כבודם העצמי. התוצאות הקשות של התמכרות לקניות בצרוף שכיחותה הגבוהה באוכלוסייה מסבירים מדוע חיוני להבין את התופעה, לפתח מנגנוני מניעה ולטפל באלו שסובלים ממנה.

איך מתפתחת התמכרות לקניות?

כמו כל התמכרות אחרת. מבחינת התהליך אין הבדל משמעותי בין התמכרות לקניות, למין, לאכילה או לכל פעילות אחרת. בכל המקרים מדובר בהתנהגות שבחלק מהאנשים מביאה להצפת דופאמין, ובהדרגה מובילה ל"תסמונת כשל התגמול" (reward deficiency syndrome), שמתבטאת בפגיעה בכמות וברגישות הקולטנים לדופאמין, ולצורך גובר בכמות ובתדירות הקניות.

מתי מתפתחת התמכרות לקניות?

התמכרות לקניות מתפתחת מתוך שילוב בין גורמים פנימיים וסביבתיים.

הגורמים הסביבתיים נוגעים לטקטיקות פרסום ושיווק שמקשרות את המוצר ואת רכישתו לתחושות של כוח, אושר יופי או הצלחה, ואשר מצליחות לשכנע בכך שקניית המוצר הגיונית, חיונית ודחופה. מרבית הטקטיקות הללו סמויות, ולכן היכולת להתמודד איתן מוגבלת.

עניין סביבתי נוסף נוגע לנגישות הקניות. בעידן האינטרנט הקניות יכולות להתבצע כל היום ומכל מקום. אין צורך לעזוב את העבודה או הבית כדי לבצע רכישה בקלות ובמהירות, וכדי לחטוף רגעים יקרים של בריחה מהמציאות והתרוממות רוח.

הגורמים הפנימיים בהתמכרות לקניות נוגעים לנטייה גנטית להתמכרויות, ולמצוקה נפשית שמפתה לחיפוש פעילויות שמסיחות את הדעת ומעניקות הקלה. כשם שכאב גופני מתמשך עלול להוביל להתמכרות לתרופות משככות, כך כאב נפשי מתמשך יכול להוביל להתנהגויות כפייתיות ולהתמכרויות.

כל אובססיה נולדת ממצוקה ויוצרת מצוקה. את המעגל הזה אפשר וכדאי לעצור.

לקריאה נוספת:

• מהי התמכרות?
• טיפול בהתפתחות התמכרות לקניות
• מהי התמכרות להתנהגויות?
• סוגים של התמכרות

התמכרות יכולה להתקיים לכל מוצר או פעילות שיוצרים הצפת דופמין בנתיבי התגמול במוח. למוח לא אכפת אם מקור הדופמין בחומר כמו אלכוהול וסמים או בפעילות כגון קניות, אכילה או מין. שימוש בודד באלכוהול או סמים מעלה את הדופמין ברמות הגבוהות ביותר. למשל עלייה של 300% בצריכת מנת קוקאין או עלייה של 1200% בצריכת מתאמפטמין (מת'), לעומת עלייה של 50% בלבד באכילת אוכל טעים ו-100% ביחסי מין מהנים. ואולם, אכילה, יחסי מין, קניות או הימורים הן פעולות נגישות יותר מצריכת סמים, ולכן יכולות להתקיים מדי יום. כשהן מאוד תכופות, השפעתן המצטברת עלולה להוביל לפגיעה בוויסות קולטני הדופמין ולצורך בכמות גוברת של הפעילות. הזמינות מסבירה מדוע ישנם יותר מכורים לניקוטין מאשר לקוקאין ומדוע אנשים רבים מתמכרים להתנהגויות מאשר לצריכת סמים.

מי בסיכון להתמכרות?

התמכרות דורשת שני תנאים: נגישות לחומר או לפעילות ופגיעוּת להתמכרות. הפגיעוּת היא גם גנטית וגם התפתחותית, ומשמעותה שישנם אנשים שאצלם המערכת הנוירולוגית שקשורה לוויסות הדופמין מגיבה בעוררות יתר לקניות, מין או אכילה או פעילויות אחרות. כאשר רגישות זו חוברת לצורך לברוח מכאב נפשי, עולה הסיכון לשימוש תכוף בפעולות שיוצרות הנאה, טשטוש והקלה. כל סוג של כאב נפשי יכול לעורר צורך דחוף להפיגו. לפעמים זוהי בדידות, ריקנות, חרדה, דיכאון, תחושת עצמי פגום ובלתי כשיר, היעדר משמעות, נחיתות או אובדן של משהו יקר ערך (אדם קרוב, חופש וכו'). כאשר אדם יכול להפיג תחושות קשות אלו באמצעות פעילות כלשהי, ולחוש אפילו לרגעים מעטים בעל ערך ועוצמה, קשה לו מאוד לוותר על פתרון זה, גם אם הוא מודע לנזקיו.

לכן טיפול אפקטיבי בהתמכרות להתנהגות יתמקד בהגדלת היכולת לשאת כאב וביצירת דרכים אפקטיביות ובריאות יותר להתמודדות עימו.

לקריאה נוספת:

• מהי התמכרות?
• סוגים של התמכרות

ישנם שני סוגים של התמכרויות: התמכרות לחומרים המוחדרים מבחוץ והתמכרות לפעולות שיוצרות "בית חרושת" פנימי של חומרים ממכרים. החומרים המוחדרים מבחוץ הם בעיקר אלכוהול וסמים, והפעולות שעלולות למכר הן אכילה, קניות, מין והימורים. לאחרונה סומנו גם התמכרויות לספורט אירובי, לאינטרנט, למשחקי מחשב ולעבודה, על אף שהן עדיין אינן מוגדרות ככאלו בספרי הפסיכיאטריה.

שני סוגי ההתמכרות הם לחומר, ובכל המקרים מדובר במוצרים או פעולות שמעוררים הפרשה של נחשולי דופמין בנתיבי התגמול במוח. הפרשת דופמין מעניקה תחושת עונג וסיפוק. חומרים או פעולות שאינם מגבירים את הפרשת הדופמין במוח אינם ממכרים. לדוגמה, ריטאלין אינו מגביר הפרשת הדופמין בנתיבי התגמול במוח ולכן אינו יכול למכר (ישנם לריטאלין חסרונות אחרים, אך אין לכך קשר להתמכרויות).

ישנם הבדלים בין סוגי התמכרויות?

כל סוגי ההתמכרויות מתפתחים באופן דומה, וכולם נובעים ממקורות דומים. בכולם ישנה משאלה למלא תחושת ריק פנימי באמצעות משהו ולטשטש רגשות קשים ע"י ערפול החשיבה ותחושות עונג וסיפוק. בכולם נמצא דימוי עצמי פגוע שמתבטא בשנאה עצמית ואלימות כלפי העצמי. שימוש חסר מעצורים בסמים, אלכוהול, הימורים, מין, אוכל או פעילויות אחרות מהווה אקט תוקפני והרסני כלפי העצמי. מנגנונים נרקיסיסטיים שבמצבי בריאות מתועלים לבנייה, יצירה ואהבה, במקרה  התמכרותי ממיטים חורבן על הפרט ועל יקיריו.

למרות הדמיון בין התמכרויות חשוב להתייחס גם להבדלים ביניהן. הבחירה במוצר או בפעילות מסוימת אינה מקרית, והיא מצביעה על ערכים ומשמעויות ייחודיות הנקשרות לאותה פעילות. אין זה מקרי שאדם אחד משתמש במין לטשטוש כאב, ואדם אחר עושה זאת באמצעות אכילה או קניות. בטיפול, נעשה ניסיון לזהות את המשמעויות הייחודיות לפרט כמו גם את המצבים בהם הוא חש נזקק במיוחד לפעילות הממכרת, על מנת שאפשר יהיה ליצור מרחב לשהייה, חשיבה והשהיית הפעולה.

לקריאה נוספת:

• מהי התמכרות?
• מהי התמכרות להתנהגויות?

התמכרות היא מחלה כרונית ופרוגרסיבית, ובהיעדר טיפול היא עלולה לגרום לנזקים קשים לפרט ולסביבתו, ולעתים אף למוות. אדם נחשב למכור למוצר או לפעילות כשמתקיימים לפחות חלק מהמצבים הבאים:

1. תסמיני דחק בעת התרחקות מהמוצר או הפעילות.
2. סבילות – צורך בכמות גדלה של המוצר או הפעילות כדי לחוות עונג או להרגיע את תסמיני הדחק.
3. פגיעה בשליטה בהתנהגות ועקב כך שימוש ביותר מוצרים ופעילויות מהמתוכנן (למשל אדם שתכנן להמר שעתיים ובפועל מהמר כל הלילה).
4. השקעת זמן ניכר בהשגת המוצר או בביצוע הפעילות הממכרת.
5. וויתור מתמשך על פעילויות חברתיות, תעסוקתיות ומשפחתיות ועל חיי פנאי.
6. קושי ניכר להפסיק את השימוש במוצר או בפעילות חרף הידיעה על הנזקים שהוא גורם.

חשוב להבין שהתמכרות היא רצף ולא דיכוטומיה. במצבים היותר קלים מופיעים "רק" תנאי אחד או שניים מהרשימה לעיל, ובמצבים הקשים מתקיימים כולם.

איך מתפתחת התמכרות?

המוח האנושי מקיים שתי מערכות של קבלת החלטות:

1. מערכת ההחלטות האימפולסיבית ממוקמת באזורי המוח הלימבי, והיא מגיבה במהירות לצרכים מיידיים ולגירויים טעונים רגשית. למשל לסכנות ופחדים. זוהי מערכת של דחפים ויצרים.
   מערכת ההחלטות הניהולית ממוקמת באזורים הקדמיים במוח, ומאפשרת קבלת החלטות שקולות הדורשות שילוב של זיכרון, תכנון, ארגון והערכה.

המערכת האימפולסיבית היא כמו תינוק שאינו מסוגל לשאת תסכול ולהשהות את סיפוק צרכיו, ואילו המערכת הניהולית משולה ל"מבוגר אחראי" שמתווה תוכניות, מפקח על השגת מטרותיו ומנהל בתבונה את צעדיו.

במצבים רגילים שתי המערכות הללו די מאוזנות, ומתקיימת תנועת מטוטלת ביניהן. לפעמים פועלים באופן שקול ולפעמים באופן אימפולסיבי. במצבי התמכרות נפגעת תנועת המטוטלת, ונוצר יתרון מוחץ למערכת האימפולסיבית על פני המערכת הניהולית. במצב זה יכולות השיפוט משתבשות והמוח מתייחס לפעילות הממכרת כצורך הישרדותי. הפעילות ההתמכרותית מקבלת קדימות על פני מטרות חיים אחרות, דוגמת יחסים, הערכה עצמית, יציבות, ביטחון כלכלי ובריאות.

טיפול בהתמכרויות

ישנן גישות שונות לטיפול בהתמכרויות, וכולן מבקשות לחזק את מערכת ההחלטות הניהוליות כך שתתאפשר חזרה לתנועת המטוטלת בין שתי מערכות קבלת ההחלטות. יצוין כי במקרים של התמכרות לסמים קשים, אלכוהול והימורים – טיפול נפשי אינו מספיק. במצבים אלו חשוב לפנות למרכזים המתמחים בגמילה מהתמכרויות. במצבים מתונים יותר, ובעיקר בהתנהגויות כפייתיות בתחומי יום-יום (אכילה, קניות, מין, אינטרנט, עבודה, נקיונות, סמים קלים וכו') מומלץ להיעזר בטיפול נפשי.

לקריאה נוספת:

• מהי התמכרות להתנהגויות?
• סוגים של התמכרות