מצוקה נפשית

מצוקה נפשית היא מונח כללי שמתייחס לסבל שמקורו פנימי. בשונה מכאב פיסי, שלרוב אנחנו  יודעים למקם אותו (כואבת הרגל, יש לחץ באוזן וכו'), מצוקה נפשית לעתים קרובות חסרת מיקום וחסרת שם. לרוב, אנחנו לא יודעים איזה "איבר" באמת כואב ולמה.

יש גם דמיון בין מצוקה נפשית לכאב פיסי. ראשית, שניהם עשויים להתבטא בגוף: בחוסר שינה, עייפות, נגעים בעור, מחלות אוטו-אימוניות, קשיי עיכול, כאבי ראש, בטן או גפיים וכו'. שנית, בשניהם האיבר הכואב לא בהכרח מצביע על מקור הסבל. לפעמים איבר אחד כואב בשל הקרנה ממקום אחר או בשל פגיעה במערכת אחרת.

 מאיפה מגיעה מצוקה נפשית?

מצוקה נפשית לעתים קרובות נחווית ככאב ללא שם וללא סיבה הגיונית. גם כאשר ישנה בעיה נראית לעין, פתרונה לא תמיד מקל על המצוקה. למה? מכיוון שהגורם לסבל טמון באזורים שהידע שלנו עליהם חלקי בלבד. למשל, אנחנו יודעים משהו על חוסר הסבלנות כלפי בן או בת הזוג, על התקפי הזעם, חרדות שפוקדות או מצבי רוח, אבל אנחנו לא יודעים על מה חוסר הסבלנות מחפה, מה מעורר חרדה, למה מצב הרוח ירוד למרות שלפי כל אמת מידה החיים מתנהלים כשורה ועוד.

 איך מטפלים במצוקה נפשית?

פסיכותרפיה (שנקראת גם טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי או טיפול רגשי) היא טיפול באמצעות שיחות. המטפל והמטופל משוחחים על כל מה שעולה, לרוב מצד המטופל. באופן שעשוי להפתיע הן את המטפל והן את המטופל, התהליך פותח מרחב לנפש, ומאפשר הן הקלה על המצוקה והן מימוש אפשרויות להנאה, ליחסים מספקים ולביטוי עצמי בתחומי חיים שונים.