איך להתגבר על חרדה חברתית
חרדה חברתית הנקראת גם פוביה חברתית מתבטאת בפחד עז ממצבים חברתיים. זהו פחד ביצוע, שבמרכזו דאגה מביקורת ומתחושת מבוכה והשפלה בחברה. עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית, פעולות רגילות כגון השתתפות בשיחה, אכילה בחברה או שימוש בשירותים ציבוריים נראות מאיימות או בלתי אפשריות, והפרט עושה כל מאמץ אפשרי להימנע מהן.
חרדה חברתית היא שכיחה למדי, וכנראה 8%-13% מהאנשים סובלים ממנה. היא לרוב מופיעה בילדות או בגיל ההתבגרות, והגיל הממוצע להופעתה הוא 14-16. מדובר בגילאים בהם החיים החברתיים נעשים יותר ויותר משמעותיים, ולכן החרדה מעוררת פגיעות רבה. הגורמים להפרעה רבים, והם כוללים פגיעויות ביולוגיות ופסיכולוגיות, גנטיקה, טמפרמנט, סגנונות חשיבה והשפעות סביבתיות (הורים, עמיתים וכו'). חרדה חברתית פוגעת בהתפתחות החברתית התקינה, ומלווה במצוקה נפשית ובפגיעה בתפקוד בתחומי חיים מגוונים.
סימפטומים של חרדה חברתית
מדובר בסימפטומים דומים לאלו של חרדה כללית ושל התקפי פאניקה. אנשים עשויים לחוש דופק מואץ, הזעה, דפיקות לב, כאבי גפיים ובטן ומיחושים נוספים כל אימת שהם ניצבים בפני המצב המפחיד. בדומה להתקפי
חרדה, הם מודעים לכך שהחרדה מוגזמת, אך אינם מצליחים להתגבר עליה.
איך נראית חרדה חברתית?
לרוב היא לא נראית. אנשים רבים סובלים מחרדה חברתית מבלי לשתף בכך את סביבתם. הם נחשבים ביישנים או מופנמים, ואנשים שסביבם אינם מודעים לחרדה שמציפה אותם כל אימת שהם מוזמנים לדבר, לאכול ואפילו להיראות.
איך מטפלים בחרדה חברתית?
ישנם כמה סוגים של טיפולים לחרדה חברתית, ביניהם טיפול קבוצתי ו-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). טיפולים אלו מתמקדים בחרדה החברתית ועשויים לסייע בתרגול חשיבתי והתנהגותי. ואולם, במקרים רבים אנשים הסובלים מחרדה החברתית סובלים גם ממצוקות אחרות כגון הפרעות חרדה נוספות, דיכאון או דיסטימיה, הערכה עצמית נמוכה ודימוי גוף לקוי. במקרים כאלו אפשר וכדאי להיעזר בטיפול פסיכולוגי שמתייחס למכלול הנפשי ולא רק לסימפטומים החברתיים.
לקריאה נוספת על חרדה חברתית: