חרדת בחינות
חרדת בחינות מתבטאת במתח מוגזם במצבי הערכת ביצועים. מבחן מטבעו מייצר מתח, שניתן להפחיתו באמצעות התרכזות בשאלות ופתרונן ובאמצעות מחשבות מרגיעות. ואולם, כשהמתח גובר, תשומת הלב מוסטת מהמבחן לעצמי. במצב זה משתלטת תחושה של חוסר מסוגלות, חוסר אונים, ביקורת עצמית וציפייה לעונש ולדחייה עקב ביצוע כושל.
מה יש בחרדת בחינות?
נהוג להבחין בין שני מרכיבים מרכזיים:
- מרכיב קוגניטיבי, שעיקרו דאגה לתוצאות אפשריות של ביצוע ירוד.
- מרכיב רגשי ש"מודיע" למוח על מצב חירום, ואחראי לגיוסן של המערכות הפיסיולוגיות הנדרשות במצבים אלו. מרכיב זה מתבטא בשלשולים, הזעה, אובדן תיאבון, קשיי שינה כאבים וכו'. במקרים קשים הסימפטומים הגופניים מתחילים ימים ואף שבועות לפני המבחן, וגורמים לעייפות כרונית ולירידה מדאיגה במשקל. ישנם מקרים של התקפי פאניקה בסמוך למבחן או במהלכו.
האם חרדת הבחינות פוגעת בהישגים במבחן?
בוודאי. כשהחרדה גבוהה קשה להתרכז בשאלות, להבינן ולשלוף מהזיכרון את המידע הרלוונטי. לכן בדר"כ אנשים שסובלים מחרדת בחינות אינם מגיעים להישגים שמשקפים את ידיעותיהם. מאוד שכיח לראות סטודנט התמודד היטב עם שאלות קשות, ואילו במבחן מוצא עצמו "משותק" גם מול השאלות הפשוטות ביותר.
טיפול בחרדת בחינות
כאשר החרדה מופיעה אך ורק במבחנים, אפשר להיעזר בטיפול קצר מועד וממוקד. ואולם, לרוב מדובר בחרדה שמתבטאת בתחומי חיים נרחבים. זאת מכיוון שהבסיס לחרדת בחינות הוא דימוי עצמי פגיע. טיפול נפשי דינאמי מתייחס לחרדת הבחינות לא כבעיה אלא כסימפטום. סימפטום זה יפחת ואף ייעלם ככל שיתאפשר מגע עם אזורי הנפש המעורבים בו.
חשוב לציין כי לרוב, תוכניות לשיפור מיומנויות למידה לא מביאות להקלה בחרדת הבחינות. לעומת זאת טיפול פסיכולוגי דינאמי או התנהגותי נמצא מועיל, והשפעתו עמידה לאורך זמן ומוכללת לשאר תחומי החיים.
