אבחון הפרעות אכילה
הפרעות אכילה כוללות מגוון של דפוסי אכילה נוקשים מאוד או אימפולסיביים, שפוגעים באופן ניכר בבריאות ובאיכות החיים.
ה-DSM, שהוא ספר האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי, מגדיר קריטריונים לאבחון שלוש הפרעות אכילה: אנורקסיה, בולמיה ובינג'. בנוסף הוא מציין חמש הפרעות אכילה אחרות שאינן נופלות לקטגוריות הללו, אך הן השכיחות ביותר מבין הפרעות האכילה.
להלן הקריטריונים להפרעות האכילה:
• אנורקסיה נרווזה
קיימת הבחנה בין שני סוגים של אנורקסיה:
הסוג המגביל – כוללת רק הגבלת אכילה ו/או אימון גופני אינטנסיבי
הסוג הבולמוסי – כולל זלילות שלאחריהן ריקון באמצעות הקאות, שימוש במשלשלים, אימון גופני אינטנסיבי, שימוש בחוקנים ועוד. הסוג הבולמוסי נכלל באנורקסיה רק אם יש תת משקל. אחרת הוא מוגדר כבולמיה.
אנורקסיה (משני הסוגים) מאובחנת כאשר מתקיימים כל הגורמים הבאים:
- הגבלת אכילה המובילה למשקל גוף נמוך משמעותית בהתייחס לקבוצת הגיל, המין, השלב ההתפתחותי והמצב הבריאותי (בעבר הוגדר כמשקל גוף נמוך מ-85% מהמשקל האידיאלי לגיל ולגובה).
- פחד עז מעליה במשקל גם במצב של תת משקל
עיוותים בתפיסת צורת הגוף ומשקלו. למשל מחשבות על עודף שומן למרות משקל נמוך מאוד, השפעה מופרזת של משקל הגוף או צורתו על ההערכה העצמית והכחשת חומרת הירידה במשקל.
* הערה: בעבר הוכלל קריטריון של אובדן ווסת למשך שלושה חודשים רצופים או יותר, אך קריטריון זה הוסר מהאבחון העדכני, מכיוון שאינו מתאים לגברים, לילדות שעדיין לא קיבלו מחזור, ולנשים שמקבלות ווסת למרות היותן בתת משקל
§
• בולימיה נרווזה מאובחנת כאשר מתקיימים כל הגורמים הבאים:
- אכילת בולמוסית (צריכת מזון רב בתוך זמן קצר של שעתיים, תוך אובדן שליטה על התקף הזלילה).
- שימוש בהתנהגויות מפצות בעייתיות, כגון הקאות (גרימה עצמית של הקאות, נטילת חומרים משלשלים, משתנים או שימוש בחוקנים) או התנהגויות מפצות ללא פליטת מזון (אימון גופני אינטנסיבי או צום).
- התנהגויות הזלילה והתנהגויות הפיצוי מתרחשות, בממוצע, פעם בשבוע או יותר למשך שלושה חודשים לפחות.
- השפעה מופרזת של משקל הגוף ו/או צורתו על ההערכה העצמית
- הסימפטומים אינם מתקיימים רק בתקופות של אנורקסיה.
§
- אכילה בולמוסית – בינג'
אפיזודות חוזרות ונשנות של אכילה בולמוסית. האפיזודות כוללות את המאפיינים הבאים:
- אכילה תוך זמן מוגבל (למשל שעתיים) כמות של מזון שהיא גדולה משמעותית מזו שבדרך כלל נהוגה ע"י אנשים בסיטואציות דומות.
- תחושה של חוסר שליטה במהלך האכילה הבולמוסית. למשל, תחושה שאי אפשר להפסיק את האכילה או לשלוט על מה וכמה אוכל נצרך.
האפיזודות של התקפי הזלילה נקשרות לשלושה או יותר מאפיינים מבין הבאים:
- אכילה מהירה מהנורמה
- אכילה עד לכדי לתחושה מציקה של שובע ומלאות
- אכילת כמות גדולה של מזון למרות שאין תחושת רעב
- אכילה לבד בשל המבוכה מכמות האכילה
- תחושת גועל, דיכאון ואשמה לאחר התקף הזלילה
לחץ משמעותי בנוגע לאכילה הבולמוסית
האכילה הבולמוסית מתרחשת, בממוצע, לפחות פעם בשבוע למשך שלושה חודשים
האכילה הבולמוסית אינה נקשרת לשימוש עכשווי בהתנהגויות מפצות (כגון הקאה, שימוש במשלשלים וכו') ואינה מתקיימת במהלך אנורקסיה, בולמיה או הפרעת אכילה אחרת.
§
- הפרעות אכילה אחרות מאובחנות כשמתקיימים סימפטומים קליניים שאינם עונים להגדרות של אנורקסיה, בולמיה או בינג'. ה-DSM מציין חמש הפרעות כאלו:
- אנורקסיה שאינה טיפוסית – כל הקריטריונים לאנורקסיה מתקיימים, כולל אובדן משמעותי של משקל, אך משקל הגוף הוא בטווח הנורמה.
- בולימיה מתונה – כל הקריטריונים לבולימיה מתקיימים, מלבד זאת שהתנהגויות הזלילה והפיצוי מתקיימות בתדירות של פחות מפעם בשבוע או למשך פחות משלושה חודשים.
- בינג' מתון – כאשר כל הקריטריונים לאכילה בולמוסית מתקיימים, אך הזלילה הבולמוסית מתרחשת בתדירות של פחות מפעם בשבוע או למשך פחות משלושה חודשים.
- הפרעת הקאות – הקאות חוזרות ונשנות על מנת להשפיע על המשקל או על מראה הגוף (גרימה עצמית של הקאות, שימוש מופרז בחומרים משלשלים, משתנים או בתרופות אחרות), ללא אכילה בולמוסית.
- תסמונת אכילה לילית – אפיזודות חוזרות ונשנות של אכילה בלילה, שמתבטאת באכילה לאחר התעוררות משנה או באכילה אינטנסיבית לאחר ארוחת הערב. יש מודעות לאכילה וזכירה של האכילה. האכילה בלילה אינה מוסברת טוב יותר ע"י השפעות חיצוניות כגון שינויים במחזורי השינה והעירות או ע"י מנהגים חברתיים. אכילת הלילה מעוררת מצוקה ופוגעת בתפקוד. דפוסי האכילה אינם מוסברים טוב יותר כהפרעת בינג' או הפרעה נפשית אחרת, כולל שימוש בסמים או תרופות, והיא אינה מיוחסת לבעיה רפואית אחרת.
מידע נוסף על הפרעות אכילה:
- טיפול באכילה רגשית
- טיפול בהפרעות אכילה
- שאלון מפורט לאכילה רגשית
- שאלון מקוצר לאכילה רגשית
- גורמים, סיכונים ותוצאות של הפרעות אכילה
- למה הפרעות אכילה מתפרצות בגיל ההתבגרות?
