פרידה קשה מבן זוג
מָה שׁוֹמֵם הוּא חֲדְרִי מִיּוֹם שֶׁעָזַבְתָּ
הַשָּׁעוֹן שֶׁעַל הַקִּיר לִבּוֹ נָדַם
וּבוֹדֵד בַּפִּנָּה הַכִּסֵּא שֶׁאָהַבְתָּ
בִּלְעָדֶיךָ הָעוֹלָם כֹּה מִיּוֹתָם
(מתוך "ים של דמעות", מאת זמירה חן)
אחד האתגרים המורכבים והנפוצים ביותר הוא התמודדות עם סיום קשר זוגי. זהו אתגר שכיח במיוחד בקרב צעירים שמתנסים בכמה מערכות יחסים זוגיות לפני נישואיהם. ואולם, למרות שמדובר בחוויה שכיחה, היא עלולה להיות קשה ואף טראומטית. סיום קשר זוגי נמצא כאחד מגורמי הסיכון המרכזיים לפריצת דיכאון קליני. כמו-כן הוא נקשר לשורה ארוכה של בעיות נפשיות, ובכללן חרדה, הפרעות בשינה, בלבול, שימוש מוגבר בסמים ואלכוהול, כהות חושים, בדידות, עצבנות, אובדן תיאבון, מחשבות טורדניות, ירידה משמעותית בדימוי העצמי ועוד. בתחום הבריאות הפיסית, לאחר פרידה עולה משמעותית הסיכון להתקפי לב ולשבץ, וזאת כתוצאה מתהליכים ביולוגיים המעורבים בדיכאון ובחרדה, וביניהם רמות נמוכות של דופאמין, לחץ דם גבוה ורמה גבוהה של הורמון דחק שנקרא קורטיזול.
מי בסיכון למצוקה נפשית חריפה במיוחד לאחר סיום קשר?
המצוקה נוטה להיות חריפה במיוחד כשהפרידה טרייה, וכן בקרב אלו שלא יוזמים את סיום הקשר (הצד הננטש), שמתארים פרידה פתאומית שלא התכוננו לה, שחשים עצמם דחויים ונבגדים, שמעריכים את הפרטנר כדמות אידיאלית, ושלא החלו בהיכרויות חדשות או בקשר רומנטי חלופי. שני המאפיינים האחרונים עשויים להיות קשורים זה לזה, מפני שראייה אידיאלית של הפרטנר עשויה להשתנות לאחר מציאת קשר זוגי חדש.
מצוקה מתמשכת לאחר פרידה
לעתים קרובות המצוקה העזה שנחווית בסמוך לפרידה מפנה את מקומה לתהליך של התאוששות והסתגלות. ואולם, במקרים אחרים אנשים נכנסים למצב של יגון עמוק ומתמשך. במקרים אלו נראה התדרדרות נפשית לתוך מצב שמכונה "אֵבֶל מורכב". אֵבֶל מורכב כולל התמשכות של חלק א
ו כל המאפיינים הבאים:
- מחשבות טורדניות – מחשבות מטרידות ביותר, מתמשכות ובלתי נשלטות. ניסיונות לדכא מחשבות אלו אינם צולחים ואף עשויים להביא להחמרתן. המחשבות פוגעות ביכולת להתרכז ולקיים משימות שגרתיות בעבודה, בלימודים ובחיי הפנאי. המחשבות יכולות לעסוק בדרכים להחזיר את הפרטנר ("אסביר לו ש…"), בהאשמות עצמיות ("בגללי הכל נהרס"), בייאוש ("לעולם לא אמצא איש כמוהו") ועוד. המחשבות הטורדניות מבטאות סירוב לסיום הקשר וציפייה, לרוב בלתי מציאותית, להחזיר את המצב לקדמותו.
- כמיהה עמוקה לפרטנר ולכל זיכרון שנקשר אליו (חפצים, מקומות ואנשים). כמיהה עזה היא היבט טבעי ואופייני של תהליכי אֵבֶל. ואולם, באֵבֶל תקין הכמיהה והגעגוע מתקיימים לצד כוחות המכוונים להיפרדות ובנייה מחודשת של החיים. לעומת זאת באֵבֶל כרוני היגון נעשה מתמשך ואינטנסיבי, ומשתלט על כל היבטי החיים. כמיהה עזה ומתמשכת מקיימת פרדוקס: היא כואבת, אך קשה לוותר עליה, מפני שהיא מקיימת קירבה לאהוב. בספר תהלים נכתב: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני! תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי…". זהו משפט שמבטא את הציווי הפנימי הבלתי ניתן לערעור לדבוק באהוב/ה רחוק/ה ובלתי מושג/ת, ולסרב לכל אפשרות של נפרדוּת.
- פרצי רגשות קשים – התפרצויות של צער, זעם או ייאוש. תחושה של אסון שאין לו נחמה ותקנה.
- תחושת בדידות קשה וריקנות – זוהי תחושה שנובעת מכך שהפרידה מערערת מבנים מורכבים שעוצבו בתוך הזוגיות שאבדה, ולמעשה מערערת את דימויי העצמי שהיו ספוגים בקשר הזוגי: חברים משותפים, פעילויות משותפות, מקומות שהיו "שלנו", תפיסות משותפות, תפקידים חברתיים שנקשרו לזוגיות ("אנשים הכירו אותי כבת-זוגו"; "הייתי בן בית אצל הוריה"), ולעתים קרובות מגורים משותפים, יצירות משותפות ושפה פרטית שהתקיימה בתוך הזוגיות, כל אלו נפרמים בזמן הפרידה, ומותירים תחושה עזה של בדידות, ריקנות ויתמות.
- הפרעות שינה – מחשבות טורדניות, דאגות, תחושות אשם וחוסר ערך פוגעים ביכולת להירדם ולשמור על שינה רציפה ומספקת. קשיי שינה גורמים לסבל ישיר ועקיף. באופן ישיר, לי
לות של נדודי שינה הם חוויה מייסרת בפני עצמה. ובאופן עקיף, כי חוסר שינה פוגע בשלל תפקודים חיוניים, וביניהם: ריכוז, חשיבה, קבלת החלטות, וויסות רגשות ועוד. פגיעות אלו משפיעות לרעה על התנהלויות בעבודה, בלימודים וביחסים חברתיים, ומובילות להתנהגויות סיכון בנהיגה, בהרגלי אכילה ושתייה ובתחומים רבים נוספים. ראוי לציין שחוסר כרוני בשינה נחשב למנבא מרכזי לפריצת דיכאון קליני ושורה ארוכה של הפרעות נפשיות נוספות, ולכן חיוני לחזור מוקדם ככל האפשר לשינה רציפה ומספקת. - אובדן עניין – מתקשר גם הוא לדיכאון. עשוי להתבטא בהתדרדרות בעבודה ובלימודים, בהתרחקות מקשרים חברתיים ובהזנחת פעילויות פנאי חשובות, כגון פעילות גופנית, קשרים משפחתיים, תחביבים ובילויים.
אני עובר תקופה קשה לאחר פרידה מבן או בת זוג. האם כדאי להתחיל בטיפול?
תלוי במשך, אופי ועוצמת המצוקה. מצוקה עזה בימים שלאחר הפרידה לרוב אינה מחייבת פנייה לטיפול. ואולם, אם המצוקה מתפתחת לכדי משבר אישי, לפגיעה מתמשכת בתפקוד ולהתמשכות של אחת התופעות שתוארו לעיל – כדאי לפנות לעזרה. כמו-כן מומלץ על פנייה לטיפול בכל מצב בו מתפתחת הימנעות ארוכת טווח מקשרים זוגיים חדשים. בעוד שפרידה תקינה עשויה להיות קשה אך מצמיחה, פרידה טראומטית עלולה להוביל להיתקעות במצבים בלתי רצויים או אף מסוכנים, וזהו מהלך שאפשר לעצור בעזרת טיפול פסיכולוגי.
תשובות לשאלות נוספות:
- האם פרידה קשה מעידה על איכות הקשר שהיה?
- האם אפשר להחזיר את האהוב או האהובה?
- האם לאחר סיום קשר רומנטי אפשר להישאר ידידים?
- איך חוזרים לחיים אחרי פרידה קשה?
