התעללות מינית בילדוּת

התעללות מינית בילדוּת היא כל מעשה של ניצול מיני של ילד ע"י אדם שמבוגר ממנו באופן משמעותי. הקריטריון הרשמי מדבר על ילדים לפני גיל הבגרות המינית שנוצלו בידי אנשים שהיו מבוגרים מהם ב-4-5 שנים או יותר. ואולם ברור כי גם ניצול מיני בגיל הנעורים ראוי להיכלל בדיון.

כמה נפוצה ההתעללות המינית בילדים?

לפי מחקר אמריקאי עדכני 8% מהגברים ו-20% מהנשים מדווחים שעברו התעללות מינית בילדותם. נהוג לראות כחמורות במיוחד פגיעות מתמשכות שבוצעו בידי דמות קרובה ואהובה על הילד, אך גם פגיעות אחרות עלולות להיות טראומטיות מאוד.

 

איך התעללות מינית בילדוּת משפיעה בבגרות?

בדרכים רבות ומגוונות. לרשימת ההשפעות השכיחות לחצו כאן. בולטת במיוחד השפעת ההתעללות בילדוּת על התפתחות האישיות. טראומות בבגרות לרוב מתרחשות לאחר שהנפגע פיתח כלים אפקטיביים להתמודדות. לעומת זאת התעללות בילדוּת פוגעת בתשתית להתפתחות האישיות וביכולת לבנות עולם פנימי קוהרנטי, שהוא הבסיס לזהות העצמית.

אפשר להתגבר על טראומה של התעללות מינית בילדות?

כן. מחקרים הוכיחו שלא הטראומה המינית עצמה היא זו שפוגעת בהתפתחות, אלא זמינותה של סביבה קרובה תומכת. כשהילד מבטא את מחשבותיו ורגשותיו, הוא נחשף להיענות מתקפת או לא מתקפת. היענות מתקפת נותנת אמון במה שהילד מבטא ומסייעת לו להבין את חוויותיו ולהתמודד עימן. למשל, הורה שברגע המתאים אומר לילד: "אתה כועס כי…" או: "נבהלת כי חשבת שהלכתי". לעומת זאת סביבה לא מתקפת מגיבה לביטויי רגשות ומחשבות בהכחשה, התעלמות, ענישה, סילוף או ביטול.

מחקרים העלו כי הגורם המשמעותי ביותר להתפתחות הפרעות אישיות כגון אישיות גבולית ואלקסיתימיה אינו עצם התרחשותה של התעללות מינית בילדוּת, אלא חשיפה לתגובות לא מתקפות, שהשאירו את הילד או הילדה עם תחושות קשות שהוא אינו יודע לזהות אותן ולסמוך עליהן. במקרים כאלו מפתחת מציאות פנימית כאוטית שעלולה להוביל למצוקות נפשיות קשות.

טיפול בנפגעי התעללות מינית בילדות

טיפול בבוגרים שחוו התעללות מינית בילדותם מבקש ליצור שיח שמאפשר ביטוי ועיבוד של רגשות ומחשבות. הטיפול לא בהכרח מתרכז בטראומה עצמה, אלא בפיתוח יכולת לזהות חוויות, לארגן ולעבד אותן. הוא מספק סביבה מתקפת שלעתים קרובות לא היתה זמינה בילדות, ושקיומה חיוני להתפתחות אישיות מסתגלת ואפקטיבית.