מה זה חרדה

מה זה חרדה? מה זה פחד?

ישנן הגדרות שונות לפחד וחרדה. אחת ההגדרות המקובלות מבחינה בין פחד לחרדה לפי ציר הזמן שיוצר את המצוקה. החרדה מוכוונת עתיד, והיא מתבטאת בפחדים שמקושרים למצבים שליליים שיהיו בעתיד. למשל: פחד מפני תאונה שעלולה להתרחש או מפני מחלות שעלולות לתקוף. לעומת זאת פחד מתייחס לסכנה בהווה, אמיתית או דמיונית. למשל, פחד שמתעורר מול כעס בפועל של אחרים, או מול מה שנתפס ככעס, גם אם אינו כזה במציאות. הבחנה זו מוכרת גם מהתנהגות בעלי חיים, שיכולים לחיות ב"כוננות" מפני טורפים פוטנציאליים או לחוש פחד מטורפים שנמצאים בסביבה הממשית. נראה שהאדם "ירש" את שתי היכולות הללו (לפחד ולחרדה) מאבות אבות אבותיו. ואולם, מה שמיוחד באדם לעומת בעלי חיים הוא יכולת הדמיון החריגה של האדם, שפותחת אפשרויות אינסופיות לצפות ולדמיין איומים, באופן שעלול להביא לחרדה חמורה ומתמשכת. חרדה כזו נוטה לפגוע באופן משמעותי ברווחה הנפשית ובתפקוד.

סימפטומים של פחד וחרדה

אפשר לסווג סימפטומים של פחד וחרדה לשלוש מערכות תגובה:

1. תגובות מילוליות-סובייקטיביות – למשל דאגות
2. פעולות מוטוריות – למשל הימנעות או בריחה ממשהו שנתפס כמסוכן
3. שינויים פיסיולוגיים-סומטיים – למשל מתח שרירים, הזעה, הקאה, עוררות יתר וכו'.

קראס ועמיתיו (Craske et. Al, 2009) ריכזו את שלוש קבוצות הסימפטומים בטבלה הבאה, שמשלבת בנוסף לפחד וחרדה גם דיכאון:

	סוג ההפרעה
	פחד	חרדה	דיכאון
מילולי-סובייקטיבי	מחשבות על סכנה מיידית	מחשבות על איומים עתידיים	מחשבות על אובדנים וכישלונות
פעולות	בריחה	הימנעות	נסיגה (למשל הסתגרות)
שינויים פיסיולוגיים וסומטיים	עוררות גבוהה (למשל עלייה בדופק)	מתח שרירים	ירידה באנרגיה

 

האם חרדה ודיכאון זה אותו דבר?

לא. להפרעות חרדה ולדיכאון יש סימפטומים משותפים ונבדלים. הסימפטומים המשותפים לחרדה ולדיכאון כוללים רגשות שליליים ולחץ מתמשך. ואולם, סימפטומים של היעדר הנאה והיעדר רגשות חיוביים (אנהדוניה) ייחודיים לדיכאון ולא מאפיינים הפרעות חרדה, וסימפטומים של עוררות יתר (למשל הזעה, שלשולים, בדיקות חוזרות ונשנות, התנהגויות אובססיביות) ייחודיים להפרעות חרדה ולא אופייניים לדיכאון.

לכל הפרעות החרדה ישנם מרכיבים משותפים כגון פחד והימנעות ממצבים. הן שונות זו מזו בתכנים. למשל, פחד מזיהומים מתקיים בהפרעת חרדה כפייתית (OCD), פחד מחרקים יכול להיות בתוך פוביה ספציפית ודאגות רבות מתקיימות בהפרעת חרדה כללית. למרות ההבדלים בתכנים, עוצמת המצוקה ודרכי הטיפול עשויים להיות דומים.

 

האם הפרעות חרדה הן מחלות נפש?

לא ולא. הפרעות החרדה אינן מחלות נפש אלא הפרעות נפש. ההבחנה בין הפרעות למחלות נפש מתייחסת לרמת המודעות של הפרט ולחיבור שלו למציאות. למעשה, מדובר ברצף שבקצהו האחד מודעות סבירה לגמרי למציאות ולעצמי ובקצהו השני ניתוק מהמציאות ותודעה שהיא מעין הזיה. בהפרעות חרדה, אנשים מודעים לכך שמשהו בתפיסה שלהם אינו תקין. הם יודעים, למשל, שאין סיבה מציאותית לפחדים ולחרדות שהם חווים, ועשויים לומר: "התחרפנתי. פעם לא הייתי ככה. פעם הייתי הרבה יותר רגוע, והיום אני כל הזמן בסטרס". לעומת זאת במחלות נפש, כאמור, האדם מאבד קשר סביר עם המציאות וחי במציאות משלו. הוא לא אומר: "אני נורא בחרדה ויודע שזה לא בסדר" אלא: "אני לא יכול לאכול את האוכל כאן כי אני בטוח שמנסים להרעיל אותי".

על רצף המגע עם המציאות יש גם מצבי ביניים, של מודעות מוגבלת למציאות ונטייה לעוות אותה בכיוונים מסוימים. מדובר בהפרעות אישיות, שברובן כוללים מצבי חרדה שנובעים מתפיסות בעייתיות של העצמי, של האחרים ושל העולם. במצבים כאלו המודעות לבעיה הנפשית חלקית, והנכונות לקבל עזרה עשויה להיות מוגבלת גם היא.

במחלות נפש עולות לרוב חרדות קשות מאוד, אך הן אינן דומות לחרדות שישנן בהפרעות חרדה. לפעמים, ובעיקר בהיעדר טיפול אפקטיבי, הפרעות נפש עלולות להתדרדר לכדי מחלה, למשל כשדיכאון קליני מחמיר לדרגה של דיכאון פסיכוטי.  ואולם, כל עוד האדם מבטא מודעות סבירה למציאות ולעצמו, וכל עוד הוא יכול להבחין בין הגיון לרגש ("אני יודע שעכבישים לא באמת מסוכנים, אבל אני לא יכול להפסיק לפחד מהם"), המצב אינו של מחלה, אלא של הפרעה קלה עד חמורה.