טיפול בהתמכרות לקניות
התמכרות לקניות היא דפוס מתמשך של קניות אימפולסיביות שמתודלקות בצורך להפיג מצוקה נפשית. הקניות מעניקות ריגוש, שחרור ותחושת עוצמה, אך מדובר בהקלה חולפת בלבד. לטווח ארוך ההתנהלות מובילה להתדרדרות בכל מערכות החיים. החורבן הפנימי והחברתי הוא תוצאה בלתי נמנעת של כל התמכרות, ובכלל זה התמכרות לקניות.
לאחרונה פורסם מאמר מעניין של חוקרים דרום קוריאניים (Sang-Hee & Yun-Jung) שראיינו אנשים שראו עצמם כמכורים לקניות. הראיונות הובילו אותם לזיהוי חמישה שלבים בהתמכרות לקניות:
- תרפיה בקניות– ניסיון לפצות באמצעות קניות על חוויות של קיפוח, דיכאון, אובדן והערכה עצמית נמוכה. לעתים קרובות הקניות נועדו לפצות על תחושת קורבנות. למשל אישה שמרגישה שנישואיה וילדיה גזלו ממנה את הנאות החיים, בעוד אחרים סביבה (בעלה, ילדיה, חבריה) אינם משלמים מחיר כזה. כשהיא קונה משהו היא מחזירה לעצמה תחושה של שליטה, הנאה וכוח.
- הכחשה– טענות על כך שהקניות אינן מוגזמות ושהן בשליטה. החשיבה על המחיר הכלכלי מטושטשת. הימנעות ממפגש עם המציאות. למשל, התעלמות מחשבון כרטיס האשראי, שכנוע פנימי שהכל בסדר ומחשבות על עשיית כסף גדול.
- הסתבכויות– הכחשת הבעיה נמשכת, אך מתחילות הלוואות מחברים ובני משפחה, כניסה לחובות ולעתים הסתבכויות עם החוק, חסימת כרטיס האשראי ומגבלות על חשבון הבנק.
- קניות אימפולסיביות– מחשבות אובססיביות על קניות שנתפסות כדחופות. דאגות ולחץ כשמסתמנת החמצת הזדמנות לקנייה. פספוס של מבצעים או מהדורות מיוחדות נתפס ככישלון מדכא.
- קניות כפייתיות – הפרט מכיר בכך שהקניות אינן הגיוניות, אך הוא לא מצליח לשלוט בעצמו. זוהי הדרך היחידה שפיתח להפגת חרדה, דאגה, לחץ ובדידות. בהיעדר קניות נחווה מתח בלתי נסבל ואי יכולת להתרכז. הקניות הן ההתרחשות האמיתית היחידה בחייו, ולכן מתבצעות בתדירות גבוהה.
טיפול בהתמכרות לקניות
טיפול יכול להינתן בכל אחד מהשלבים לעיל. ואולם, ככל שיתחיל בשלב מוקדם כך אפשר יהיה להתמקד בבניית כוחות להתמודדות עם הכאב הנפשי וליצירת עוגנים בריאים. בשלבים מתקדמים הוויתור על ההתמכרות קשה יותר, ונדרשת עבודה משולבת (למשל דינאמית והתנהגותית), שלעתים תסתייע גם בעזרה תרופתית.
לקריאה נוספת:
