חודש: ינואר 2015

לעתים קרובות, אדם צעיר ובריא שנמצא בתקופה די מתוחה מרגיש שליבו דופק יותר חזק מהרגיל או חש אי נוחות בחזה. מתעוררת דאגה, שבעקבותיה מתחיל שחרור אדרנלין. אדרלנין הוא הורמון שמשתחרר בכל מצב פחד, בין אם מדובר בסכנה אמיתית ובין אם לא, ובשלב זה המוח מגיב כאילו הוא במצב חירום: הלב מזרים יותר דם לגפיים, רמת החמצן עולה וכך גם רמת הסוכר בדם, האישונים מתרחבים וכל מערכות החירום מתגייסות. זהו מעגל קסמים, שכן התהליכים הללו מגבירים את תחושת הסכנה שמגבירה את מערכות האזעקה וחוזר חלילה. התהליך מהיר ועוצמתי, כי במהלך האבולוציה פיתחנו תגובות פחד מהירות. למעשה, עוברות שלוש דקות בלבד מרגע שליחת הודעת חירום מהמוח ועד שהגוף מוצף באדרנלין.

האם התקף חרדה הוא מסוכן? האם הוא יכול לגרום להתקף לב ולבעיות בריאות אחרות?
התקף חרדה אינו מסוכן. אי אפשר למות ממנו, והוא אינו מוביל להתקפי לב.
זאת ועוד – ישנם מומחים הטוענים שהתקפי חרדה משפרים תפקודי לב-ריאה כמו אימון גופני אירובי.
עם זאת, התקפי חרדה חוזרים ונשנים גורמים למצוקה ולחרדה מתמשכת. הניסיונות להימנע מההתקף הבא ומהבושה המתלווה להתמוטטות בציבור עלולים להוביל לצמצום והסתגרות. חרדה מתמשכת אינה דבר בריא. מעבר לפגיעתה באיכות החיים, היא עלולה לפגוע במערכת החיסונית ולהגביר את פגיעותו של הפרט לבעיות בריאות רבות. לכן אם התקפי החרדה מתמשכים כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי.

לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

• מהם התסמינים בהתקף חרדה?
• מהו התקף חרדה בשינה?
• איך מטפלים בהתקפי חרדה?
• איך יודעים אם יש התקף לב או התקף חרדה?

קל להתבלבל בין התקף חרדה להתקף לב, וזאת בשל הדמיון בתופעות המאפיינות את שני המצבים. הדאגה חזקה במיוחד בהתקף ראשון, שבו התופעות פחות מוכרות.

יצויין שאינני רופאה, וכן שבכל מקרה של ספק מומלץ לפנות לבירור רפואי. שלילת אירוע לב היא תהליך פשוט וזריז יחסית, וניתן לעשותו במרפאה של קופת החולים או בחדר מיון.

ישנם כמה הבדלים שמתוארים באתרים רפואיים כמבחינים בין התקף לב להתקף חרדה.

להלן סיכום קצר של הבדלים המתוארים באתרים רפואיים:

• בהתקף לב הכאב בחזה ממוקד במרכז בית החזה. לפעמים הוא מוחץ, כאילו יש כובד עצום. לעתים קרובות מדובר בכאב מתמשך שמקרין לזרוע השמאלית, לצוואר ולגב, ונמשך יותר מ-5-10 דקות. ההקרנה לאזורים אחרים יוצרת תחושה של כאב עמום. בהתקף לב לרוב אין נשימה מואצת, אלא אם מתעוררת במהלכו חרדה. בנוסף, הקאה היא תופעה די שכיחה.
• בהתקף פאניקה המהלך שיטתי, ולרוב ההתקף מגיע לשיא בתוך 10 דקות ולירידה  הדרגתית ויציבה לאחר מכן. זהו מהלך שאינו אופייני להתקף לב. הכאב בחזה חד, ממוקם מעל הלב, ולרוב "הולך ובא". הוא מועצם באמצעות נשימות מהירות, שמובילות ללחץ על מרכז החזה. אם יש דקירות, הן מורגשות בגוף ולא רק בחזה. יכולה להיות בחילה, אך הקאות הן נדירות.

אתרים רפואיים מדגישים, כי אם הכאב עובר למרכז החזה, אינו עובר בתוך 10 דקות, ואם הוא מלווה בשלשול והקאה או עובר אך חוזר לאחר מספר דקות, יש לפנות בדחיפות לעזרה רפואית.

לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

• איך נוצר התקף חרדה?
• מהם התסמינים בהתקף חרדה?
• איך מטפלים בהתקפי חרדה?
• מהו התקף חרדה בשינה?

חרדה היא הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר במבוגרים ובילדים. מדובר בתחושה מתמשכת או חוזרת של מתח, מועקה ודאגה. בשגרת החיים כולנו נתקלים לפעמים במצבים המעוררים בנו מתח בריא והגיוני. למשל מבחן או מתחים בעבודה. ואולם, לעתים המועקה אינה נוגעת באירוע מסוג זה, אלא היא נחווית כמשהו מייסר ולא מובן, שפוגע באורח משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים.

  איך מטפלים בחרדה?

הבשורה הטובה היא שאפשר לצאת מזה. ישנם כמה סוגים של טיפולים יעילים בחרדה:

• טיפול נפשי (פסיכותרפיה)– מבוסס על שיחות. המסגרת הייחודית של הטיפול הנפשי מאפשרת גישה רגישה לאזורים נפשיים שמעורבים בחרדה, וליצירת אפשרויות חדשות לפתרון מצוקות נושנות.
• טיפול תרופתי– מתבסס על תרופות הרגעה מיידיות ועל תרופות ארוכות טווח, המטפלות באיזונים של הורמונים המעורבים בדיכאון ובחרדה (SSRI).
• ביו-פידבק – זהו אימון גופני להרגעה, מבוסס על למידת שיטות נשימה ושליטה גופנית. ישנם אנשים שמצליחים להפחית חרדה גם באמצעות יוגה ושיטות נוספות לאימון גופני.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – מטרתו להגמיש דפוסי חשיבה נוקשים ומעכבים, ולסגל פתרונות התנהגותיים למצבים מעוררי חרדה.
• טיפול קבוצתי– מוצע בעיקר למקרים של חרדה חברתית וקשיים חברתיים. בטיפול קבוצתי הכוח הטיפולי הוא בקבוצה, המציעה משוב, תמיכה והתנסויות חברתיות בסביבה מוגנת ומבודדת.

מעבר לכל התיאוריות, ההסברים והצורות השונות בהן מופיעה חרדה, חשוב לזכור דבר מרכזי אחד: איכות Read More »

חרדה היא הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר במבוגרים ובילדים. מדובר במגוון מאוד רחב של  תופעות שהמכנה המשותף להן הוא תחושה מתמשכת או חוזרת של מתח, מועקה ודאגה שפוגעת באיכות החיים. החרדה נראית לא הגיונית, לא פרופורציונאלית ולעתים לא אופיינית לפרט, ואי אפשר להרגיעה באמצעות נימוקים והסברים רציונאליים.

איך מתפתחת חרדה?
חרדה יכולה להתפרץ פתאום, או להיות "דיירת קבועה" של הנפש, כאילו הייתה בה מאז ומתמיד. ישנם אנשים שמעידים על עצמם כדאגנים וחרדים, לעומת אנשים שחייהם זרמו במנוחה עד שהחרדה התפרצה. חשוב לציין כי גם אנשים חזקים, שהתמודדו בהצלחה עם מצבי חיים קשים, עלולים לפתח חרדה בעקבות אירועים קטנים או זניחים לכאורה.

איך מטפלים בחרדה?
כאמור, חרדה היא מונח נרחב לעשרות עד מאות תופעות, שמתפתחות ממקורות שונים. לכן אי אפשר לדבר על שיטה אחת לטיפול בחרדה. למשל, טיפול בפוסט-טראומה שונה מטיפול בהתקפי חרדה, בפוביות או בחרדה כללית. עם זאת, המכנה המשותף לכל הפרעות החרדה הוא שאפשר להציע להן טיפול יעיל באמצעות שיחות. ממש כמו שטיפול בפיזיותרפיה עשוי לשחרר שרירים תפוסים, כך שיחות עם איש מקצוע מתחומי בריאות הנפש עשויות לשחרר או למתן חרדות וכאבים כלואים.

כאב פסיכוסומטי הוא כאב פיסי אמיתי שנובע בעיקר מכאב נפשי. הביטוי "כאב לב" אינו מטפורי, אלא ממשי. כשאנשים חשים צער עמוק הם עלולים לחוות אותו ככאב פיסי. הכאבים הפסיכומטיים כולים להיות בחזה, בבטן, בראש, בגב או בגפיים, והם יכולים להופיע כקשיי נשימה, סחרחורות, קשיי שינה וסימפטומים גופניים אחרים.

ישנן עדויות רבות לכך שכאבים נפשיים מתבטאים בכאבים פיסיים. למשל, מחקרים בתחום הכאב מצאו שחוויות של נטישה מפעילות את מנגנוני הכאב במוח ומתבטאות בכאבים פיסיים לכל דבר ועניין. בנוסף, מחקרים מצאו שתרופות המשמשות לשיכוך כאבים פיסיים עוזרות גם להקלה על שברון לב, ושאנשים שרגישים לדחייה חברתית רגישים מאוד גם לכאבים פיסיים. אלו הן עדויות לקשר משמעותי בין סימפטומים פיסיים למצוקות רגשיות, ולמנגנונים מוחיים משותפים לכאבים פיסיים ורגשיים. לכן אין זה מפתיע, שמחלות וכאבים פיסיים רבים מושפעים ממצבים נפשיים.

ממה כאב פסיכוסומטי נובע?

ממצוקה נפשית. מחקרים על כאב סומטי ועל הפרעת סומטיזציה מצאו שהנטייה לבטא מצוקות נפשיות דרך הגוף מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, אורגניים ונפשיים-חברתיים. עוד נמצא שכאבים פסיכוסומטיים משמשים בשלושה תפקודים מרכזיים:

1. תשומת לב לגוף כהגנה מפני עיסוק במצוקה נפשית. במקרה זה הכאב הפיסי משמש כמעין חומר מיסוך לכאב הנפשי. למשל, לא מתעסקים בצער, אבל או חרדה, אלא בכאבי הגב. או: לא נותנים את הדעת על זיכרונות מכאיבים אלא על קשיי נשימה וסחרחורות. חשוב לציין שהסחת הדעת לכאבים פיסיים אינה מניפולטיבית. אף אחד לא אומר לעצמו במודע: "עדיף לי לסבול כאב פיסי מאשר צער או זעם". ואולם, כשהכאב הפיסי משכיח בפועל את המצוקה הרגשית, די קשה לוותר עליו.
2. הגנה מפני רגשות קשים ודחפים תוקפניים חבויים. רגשות עוינים (כעס, זעם, קינאה ושנאה) מתקיימים באופן טבעי במערכות יחסים קרובות. כאשר רגשות כאלה נתפסים כלגיטימיים וכמובחנים ממעשים אפשר לשאת אותם. למשל, אֵם יכולה לחשוב מחשבות מאוד קשות על בנה ("החיים שלי נעצרו בגללו"; "לפעמים בא לי לא לראות אותו") ועדיין להיות אם טובה לבנה ולטפל בו היטב. ובדוגמה אחרת: אישה יכולה לאחל לשכנתה: "הלוואי שתמותי" ועדיין לדעת שמדובר במחשבות שאינן נקשרות לאלימות אמיתית.  ואולם, כאשר מחשבות ורגשות קשים נתפסים כאסורים, וכאשר החשיבה מתקשה להבחין בין מחשבות למעשים, הם נתפסים כמסוכנים ומפחידים. במצבים אלו עולה צורך למצוא פטנטים שימנעו את ביצוע המחשבות. למשל פטנט שימנע מהאם להזיק לבְּנה או מהאישה להפעיל אלימות כלפי שכנתה. כאבים ומחלות מייצרים מגבלות פיסיות שמקשות על  ביצוע רעיונות תוקפניים, ובדרך זו משמשים כמעין אזיקים עצמיים.
3. קריאה לעזרה ותמיכה. כל אדם זקוק לתמיכה ולהבנה. אנשים מביעים את צרכיהם ומגייסים תמיכה מקרוביהם בדרכים רבות. חלקן מיטיבות (שיחות, יצירות, תחביבים וכו') וחלק בעייתיות. למשל, כאשר אדם מביע את מצוקותיו בהתקפי זעם או בשתייה מוגזמת, אלו הן דרכים מזיקות ואף הרסניות. ישנם אנשים שמגייסים את תמיכת קרוביהם  באמצעות מחלות וסימפטומים פיסיים. חולשותיהם, מחלותיהם וכאביהם מסמנים לקרוביהם עד כמה הם נזקקים לסיוע ולקירבה. בהיעדר חלופה טובה יותר, זוהי צורת תקשורת שעלולה להתקבע בזוגיות ובמשפחה.

 לסיכום, כאבים פסיכוסומטיים עשויים לשמש להסחת הדעת ממצוקה נפשית, להסתרת מחשבות קשות ולגיוס תמיכה וקירבה. המשותף לשלושת הפונקציות הללו הוא שכולן מתקיימות בצורה לא מודעת. אנשים אינם "מייצרים" מחלות באופן מניפולטיבי ומודע. אך כאשר המחלות משרתות מטרות חשובות, קשה מאוד לוותר עליהן.

טיפול נפשי שיאפשר מגע אותנטי עם מחשבות, רגשות ודימויים, עשוי לתרום לפיתוח תקשורת בינאישית אפקטיבית ולצמצום משמעותי של כאבים פסיכוסומטיים.

תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים גופניים ללחץ נפשי:

• למה יש לי סימפטומים רבים של לחץ נפשי?
• האם סימפטום של לחץ מעיד על מקור הלחץ?
• איך טיפול פסיכולוגי עוזר להחלשת סימפטומים?

אסנת (שם בדוי), בשנות ה-40 לחייה, סבלה במשך שנים ממגוון בעיות בריאותיות. היא סבלה לעתים תכופות מפצעים זיהומיים בעור, דלקות עיניים, מיגרנות וכאבים בחזה. היא התקשתה להירדם בלילות, והייתה מתעוררת עם כאבים במקומות שונים בגוף, שהיו נעלמים רק לקראת הצהרים. אסנת חששה שהכאבים והמיחושים מעידים על מחלות קשות שמקננות בגופה, והקדישה זמן רב לקריאה באינטרנט על הסימפטומים מהם סבלה ועל סימנים מוקדמים לסרטן, ובמיוחד לסרטן השד. היא הייתה פונה לעתים תכופות לרופאת המשפחה שלה, ומבקשת ממנה הפניות לבדיקות שחלקן פולשניות או כרוכות בהקרנות (CT, רנטגן וכו'). הרבתה להתייעץ עם נוירולוגים, גסטרולוגים, רופאי עיניים, קרדיולוגיים, רופאי עור ומטפלים הומאופתיים מתוך תקווה שימצאו דרכים לסייע לה. ברוב המקרים, הרופאים לא מצאו את הגורמים לבעיותיה ולא הצליחו להקל על סבלה. הם המליצו לה לפנות לטיפול פסיכולוגי, הצעות שאסנת הגיבה להן בתערובת של כעס ואכזבה. בעיותיה הבריאותיות התישו אותה ופגעו בתפקודים רבים בחייה. היא השקיעה פחות ופחות בעבודות הבית ונעשתה חסרת סבלנות כלפי בעלה וילדיה. בשנה שקדמה להגעתה לטיפול פוטרה משני מקומות עבודה בשל היעדרויות תכופות וריכוז ירוד. אסנת פנתה לטיפול פסיכולוגי לאחר שבעלה הביע את רצונו להיפרד ממנה. המומה ומבועתת מדבריו, היא שאלה: "איך הוא מסוגל לעזוב את אותי כשאני במצב כה ירוד בחיי".

הפרעת סומטיזציה 

הפרעת סומטיזציה מאובחנת כאשר מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

1. סימפטום או כמה סימפטומים סומטיים (כאלו שלא נמצא להם הסבר אורגני) שפוגעים בחיי היום-יום. למשל כאבי ראש, כאבי גב, נגעים כרוניים בעור ועוד.
2. עיסוק רב בסימפטומים הללו. ישנן מחשבות רבות על חומרת הסימפטומים, חרדה בנוגע לבריאות או השקעת זמן ואנרגיה בטיפולים בסימפטומים.
3. על אף שכל אחד מהסימפטומים עשוי לחלוף, המצב הכללי, שבו ישנם סימפטומים מטרידים נמשך לפחות חצי שנה.

מי סובל מהפרעת סומטיזציה?

אנשים רבים. באופן כללי, יותר נשים מגברים (בעוד מהיפוכונדריה סובלים יותר גברים מנשים). חלקם סובלים מאלקסיתימיה, שהיא לקות בביטוי רגשות באמצעות מלים. רבים מהם סובלים מקשיים משמעותיים ביחסים בינאישיים, מחרדות ו/או מדיכאון.

מחקרים עדכניים שנערכו על אנשים שסובלים מהפרעת סומטיזציה מצאו שבקבוצה זו קיים שיעור יחסית גבוה של אנשים שחוו בילדותם טראומות הנוגעות ליחסים ראשוניים עם הורים ומטפלים.

סומטיזציה וטראומות ילדות

טראומה הנוגעת ליחסים מוקדמים נוצרת כאשר הנטייה הטבעית של התינוק והילד להתקשר לדמות קרובה (לרוב אם או אב) מסוכלת באופן עקבי. זה קורה כאשר הילד נחשף באופן מתמשך לעוינות, התעלמות, קושי אחר בהיענות לצרכיו או כשהוא נחשף לאלימות פיסית או מינית.

טראומה ביחסים קרובים משנה את הנוירופיסיולוגיה (החיווטים העצביים במוח), מה שעלול להוביל לפיתוח מנגנוני התמודדות לקויים, ביניהם הפרעות אישיות, הפרעות חרדה ובכללן הפרעות אכילה ובעיות בריאות. בעיות הבריאות השכיחות ביותר הן סומטיזציה, תסמונת המעי הרגיז ופיברומיאלגיה (פיברומיאלגיה, שנקראת בעברית דאבת, היא תסמונת שמאופיינת בכאבים בלתי מוסברים, מפושטים ומתמשכים, עייפות וחולשה, רגישות יתר במקומות רבים בגוף ולפעמים פגיעות בזיכרון ובפעילות המעיים).

לסיכום, הפרעת סומטיזציה היא ביטוי פיסי ומאוד מטריד של מצוקות נפשיות, ובפרט של חרדות, רגשות קשים, זיכרונות טראומטיים (לפעמים מודחקים) ודימויים מופנמים של יחסים בינאישיים מכאיבים. מכיוון שבהפרעת סומטיזציה הסימפטומים מבטאים מצוקה נפשית, הם אינם נענים לטיפולים תרופתיים. לעומת זאת טיפול פסיכולוגי שעוסק בתוכן הנפשי עשוי לסייע לבניית מנגנוני התמודדות מוצלחים ולהקלה משמעותית על תסמינים גופניים ונפשיים.

שאלון מקוצר לאבחון הפרעת סומטיזציה:

בשבוע האחרון, עד כמה סבלת מכל אחת מהבעיות הבאות?

כאשר במשך זמן ממושך, ישנם סימפטומים מטרידים (3 ומעלה) לפחות באחד התחומים לעיל, והרופאים אינם מוצאים להם הסבר אורגני, יתכן שמדובר בהפרעת סומטיזציה.

תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

• למה יש לי סימפטומים רבים של לחץ נפשי?
• האם סימפטום של לחץ מעיד על מקור הלחץ?
• איך טיפול פסיכולוגי עוזר להחלשת סימפטומים?

המונח "מחלות פסיכוסומטיות" מתייחס למחלות גופניות אמיתיות שמושפעות ממצבים נפשיים. זהו ביטוי מביך, משום שמובלעת בו האשמה כלפי החולה  ("אתה הוא זה שמייצר את המחלה", "הבעיה היא בראש שלך" וכו'), וספק בלתי מוצדק בקיומה של מחלה אמיתית.

המונח "מחלות פסיכוסומאטיות" לא רק מביך אלא גם מבלבל, וזאת מפני שהמדע מכיר כבר שנים רבות בכך שמחלות פיסיות רבות פורצות או מחריפות בעקבות לחצים נפשיים. סרטן, סוכרת, כאבי גב, פסוריאזיס ומחלות עור אחרות, מחלות לב וכלי דם, הפרעות עיכול ומחלות אוטו-אימוניות רבות מושפעות ממצבים רגשיים. האם השפעות אלו הופכות אותן למחלות מדומות? בשום אופן לא. ואולם, הכרה בהשפעות הרגשיות מאפשרת לנו להציע דרכים נוספות של מניעה וטיפול במחלות אלו, ובעיקר פסיכותרפיה.

סומטיזציה

מחלות פסיכוסומאטיות יכולות להגיב היטב הן לטיפול רפואי קונבנציונאלי והן לטיפול פסיכולוגי, כאשר התגובות הטובות ביותר הן לשילוב של טיפול רפואי ונפשי. ואולם בהפרעת סומטיזציה נוצרות מחלות גופניות שמבטאות לחץ נפשי ואינן מגיבות היטב לטיפול רפואי רגיל. זוהי הפרעה מאוד שכיחה באוכלוסיה (עד 16%) ומתקיימת בכרבע מהפניות לרופאי משפחה. רופאי משפחה ורופאים מומחים עומדים חסרי אונים מול מחלות שאין להן הסבר אורגני והן לא ניתנות לריפוי בדרכים המוכרות להם.

מי סובל מסומטיזציה  וממחלות פסיכוסומאטיות?

מחלות סומטיות רווחות במיוחד בקרב אנשים שסובלים מדיכאון, חרדה ו/או אלקסיתימיה. כמו-כן הן שכיחות מאוד בקרב אנשים שעסוקים בחרדות הנוגעות ליחסים קרובים. כאשר אדם זקוק לקשר קרוב, אך מתקשה לבטוח בתמיכה שיקבל מיקיריו, הוא עלול לפתח נטייה לסומטיזציה.

מחלות סומטיות ופסיכוסומאטיות גורמות סבל רב שאינו מחויב המציאות. אפשר וכדאי להסתייע בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), מפני ש"גוף בריא בנפש בריאה" הוא לא רק קלישאה אלא אופציה אמיתית לחיים.

תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

• למה יש לי סימפטומים רבים של לחץ נפשי?
• האם סימפטום של לחץ מעיד על מקור הלחץ?
• איך טיפול פסיכולוגי עוזר להחלשת סימפטומים?

סומטיזציה היא הופעה מתמשכת של מחלות ומיחושים גופניים שלא נמצא להם הסבר רפואי, ואשר מקורם במצוקה נפשית. המיחושים השכיחים במיוחד הם כאבי בטן והפרעות במערכות העיכול,  כאבי גב, כאבים בגפיים (ידיים, רגליים או שניהם), כאבי ראש, כאבים בחזה וקשיי נשימה, סחרחורות, עייפות וחוסר אנרגיה וקשיי שינה. עם זאת, הסימפטומים יכולים להיות בכל איבר או מופע פיסי אחר.

האם אנשים עם סומטיזציה "עושים את עצמם" חולים?

בשום אופן לא. הסימפטומים הגופניים אמיתיים לגמרי, ואינם מדומים. למשל, כאבי הבטן, הראש או הגפיים קיימים במציאות ולא בדמיון. הם גורמים סבל רב לחולה, שמבקש שוב ושוב את עזרתם של רופאים. הבעיה היא שהטיפולים הרפואיים שעוזרים במקרים של מחלות שמקורן אורגני, לא מסייעים להפחתת סומטיזציה. יתר על כן, השימוש המוגבר בטיפולים רפואיים כרוך בעלויות כבדות ובסיכונים וסיבוכים מיותרים.

איך אפשר לטפל בסומטיזציה?

הטיפולים שבאמת עוזרים למחלות סומטיות (שנקראות גם פסיכוסומאטיות) הם טיפולים פסיכולוגיים, כלומר פסיכותרפיה. הבעיה היא שחולים רבים מסרבים לפנות לטיפול כזה, מכיוון שהם סבורים שמחלתם היא "רק" גופנית, ומפרשים את ההצעה לטיפול פסיכולוגי כזלזול או התעלמות מסבלם. הם אומרים: "אם יש לי בעיה בגוף, מה יעזור פסיכולוג?" או: "מציעים לי טיפול פסיכולוגי כי לא מאמינים שהמחלות שלי אמיתיות". אלו הן מחשבות קשות שמובילות לבדידות, זרות, ותחושה שאיש אינו מאמין ואינו מבין את חווית הסבל. ואולם בפסיכותרפיה, המטפל והמטופל יודעים היטב שהמחלות אמיתיות. הנחת המוצא היא שהמטופל סובל ממצוקה נפשית שהוא אינו יודע להביעה בדרכים אפקטיביות (למשל במלים או במוסיקה) ולכן היא פורצת ומתבטאת בגוף. טיפול מוצלח יוביל לפיתוח דרכי הבעה מועילות ובריאות, שישחררו את הצורך במערכת כריזה של סימפטומים פיסיים ויאפשרו חיים בריאים ומלאים יותר.

תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

• למה יש לי סימפטומים רבים של לחץ נפשי?
• האם סימפטום של לחץ מעיד על מקור הלחץ?
• איך טיפול פסיכולוגי עוזר להחלשת סימפטומים?

מצוקה נפשית היא מונח כללי שמתייחס לסבל שמקורו פנימי. בשונה מכאב פיסי, שלרוב אנחנו  יודעים למקם אותו (כואבת הרגל, יש לחץ באוזן וכו'), מצוקה נפשית לעתים קרובות חסרת מיקום וחסרת שם. לרוב, אנחנו לא יודעים איזה "איבר" באמת כואב ולמה.

יש גם דמיון בין מצוקה נפשית לכאב פיסי. ראשית, שניהם עשויים להתבטא בגוף: בחוסר שינה, עייפות, נגעים בעור, מחלות אוטו-אימוניות, קשיי עיכול, כאבי ראש, בטן או גפיים וכו'. שנית, בשניהם האיבר הכואב לא בהכרח מצביע על מקור הסבל. לפעמים איבר אחד כואב בשל הקרנה ממקום אחר או בשל פגיעה במערכת אחרת.

 מאיפה מגיעה מצוקה נפשית?

מצוקה נפשית לעתים קרובות נחווית ככאב ללא שם וללא סיבה הגיונית. גם כאשר ישנה בעיה נראית לעין, פתרונה לא תמיד מקל על המצוקה. למה? מכיוון שהגורם לסבל טמון באזורים שהידע שלנו עליהם חלקי בלבד. למשל, אנחנו יודעים משהו על חוסר הסבלנות כלפי בן או בת הזוג, על התקפי הזעם, חרדות שפוקדות או מצבי רוח, אבל אנחנו לא יודעים על מה חוסר הסבלנות מחפה, מה מעורר חרדה, למה מצב הרוח ירוד למרות שלפי כל אמת מידה החיים מתנהלים כשורה ועוד.

 איך מטפלים במצוקה נפשית?

פסיכותרפיה (שנקראת גם טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי או טיפול רגשי) היא טיפול באמצעות שיחות. המטפל והמטופל משוחחים על כל מה שעולה, לרוב מצד המטופל. באופן שעשוי להפתיע הן את המטפל והן את המטופל, התהליך פותח מרחב לנפש, ומאפשר הן הקלה על המצוקה והן מימוש אפשרויות להנאה, ליחסים מספקים ולביטוי עצמי בתחומי חיים שונים.

ישנם בשוק הטיפולים הפסיכולוגיים כמה סוגים נפוצים של טיפול פרטני. כל אחד מהם מכוון למטרות אחרות ומציע תהליך שונה:

• פסיכותרפיה פסיכודינאמית – זהו הסוג הנפוץ והמוכר ביותר. הטיפול מתקיים פעם או פעמיים בשבוע. המטופל מעלה מחשבות, מביע רגשות, מספר על אירועים או זיכרונות. הטיפול מתנהל כשיחה, שבה המטפל והמטופל מתבוננים בתכנים שעולים במטרה להכיר טוב יותר את ההתרחשויות הנפשיות ולהביא לשינוי פסיכולוגי מיטיב. בפסיכותרפיה פסיכודינמית העבודה אינה מוגבלת למחשבות גלויות אלא פונה גם לרבדים פחות נגישים של הנפש, ולכן מביאים להגדלת המודעות העצמית ומרחב ההתנסויות. טיפול כזה ניתן ע"י פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים או פסיכיאטרים שסיימו בי"ס לפסיכותרפיה.
• פסיכותרפיה אינטנסיבית– כנ"ל, אך הטיפול מתקיים 3-4 פעמים בשבוע. לרוב בעל כוח רב יותר בהנעת תהליכים ושינויים פנימיים.
• פסיכואנליזה – מתקיימת לפחות ארבע פעמים בשבוע, לרוב כאשר המטופל שוכב על ספה ואינו רואה את המטפל שיושב מאחוריו. ההבדל מפסיכותרפיה הוא שדרך העבודה מאפשרת להגיע לרבדים עמוקים יותר של הנפש ודרך כך לשינוי עמוק יותר בתודעה ובאישיות. טיפול זה ניתן ע"י  פסיכואנליטיקאים בלבד. כלומר פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטריים שלומדים או שסיימו את לימודיהם במכון מוכר לפסיכואנליזה.
• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – זוהי פסיכותרפיה (ראה לעיל) ממוקדת בבעיה גלויה וצרה. העבודה היא על התנהגויות ותפיסות גלויות, והמטרה היא לשנות אותן. למשל להתגבר על חרדת טיסה. זהו טיפול קצר יחסית, אך הוא אינו מתאים כאשר הבעיה עמוקה יותר.
• טיפול בהבעה (ביצירה) – למשל טיפול בתנועה, במוסיקה, באומנות וכו'. מתאים לאנשים שמעדיפים לעבוד בדרכים לא מילוליות. ניתן ע"י בוגרי תוכניות לטיפול בהבעה. אם פונים לתחום זה של טיפול, כדאי לתת עדיפות לבוגרי תוכניות מוכרות לפסיכותרפיה.

לסיכום, בעשורים האחרונים נפתח מגוון עשיר של סוגי טיפול נפשי. מגוון זה מאפשר הנגשה של הטיפול הפסיכולוגי לאוכלוסיות נרחבות יותר, והוא מאפשר לכל אדם לבחור את אופן הביטוי המתאים ביותר עבורו.