חודש: ינואר 2015

המונח "נפגעי חרדה" מוזכר באירועים שבהם אוכלוסיה אזרחית מעורבת בפעילות איבה או באסון טבע. למעשה, נפגעי חרדה ישנם גם בקרב חיילים לוחמים, אך החברה מכנה אותם "הלומי קרב". נפגעי חרדה והלומי קרב הם מונחים נרדפים לאזרחים וללוחמים, וספק אם בעידן הנוכחי האבחנה ביניהם לגיטימית. אלה ואלה אנשים שמעורבותם באירוע מסכן חיים מציפה אותם בחרדה שפוגעת באופן קריטי בחשיבתם ובהתנהלותם.

איך נעשים נפגעי חרדה?

כל אדם מתמודד עם חרדה, שמינונה משתנה בהתאם לנסיבות. ישנם אנשים שחשים חרדה בעיקר בקצוות של היום – כשהם מתעוררים או הולכים לישון. ישנם שחווים חרדה בעיקר כשהם מעורבים במריבה או עומדים לפני מבחן. הנסיבות משתנות מאדם לאדם, אך לכל מצבי החרדה ישנו מצע משותף. בכל המקרים מדובר בוואריאציה (מחופשת) של חרדת מוות. חרדת מוות מתקיימת בכל אדם מרגע שהוא נעשה מודע למותו הבלתי נמנע, כלומר מילדות. במצבים תקינים, אנשים מטשטשים את המודעות למותם באופן שמונע מהחרדה להשתלט עליהם. למשל, הם אינם חושבים באופן קונקרטי מדי על האפשרות שהיום או השבוע הם ימותו. למעשה הם חייבים לטשטש אפשרות זו על מנת להתנהל באורח סביר ואף ליהנות מפעילות יום-יומית.

ואולם, ישנם מצבים שבהם המודעות למוות מתפרצת בסערה, והפרט עומד המום, חסר אונים וחסר הכנה מולה. אלו הם רגעים שבהם החרדה עוברת ממרתפי התודעה אל חזית התודעה באופן פתאומי ובלתי נסבל. חלק מהגורמים למצבים אלו הם מעורבות בפיגוע טרור, בהפצצה מכל סוג של נשק או באסון טבע. מצבים אחרים הם התקפי חרדה שמתרחשים ללא גורם קונקרטי.

מה קורה לנפגעי חרדה?

נפגעי חרדה הם אנשים שבמצב מסוים איבדו את השליטה על חרדת המוות, והיא כמו אוחזת בהם ואינה מאפשרת להם לחשוב בבהירות, להירגע ולהתנהל כפי שהם רגילים.

צריך לטפל בנפגעי חרדה?

בהחלט. חשוב לטפל בנפגעי חרדה בהקדם האפשרי, כדי לסייע להם להחזיר מידה סבירה של שליטה לחייהם. נפגעי חרדה נמצאים בסיכון לפיתוח הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שעלולה לשבש את חייהם באורח מתמשך. טיפול בנפגעי חרדה נועד לסייע בשיקום המשאבים להתמודדות מיידית ובהפחתת משמעותית של הסיכוי להתפתחות הפרעת חרדה מתמשכת בעתיד.

התקף חרדה בשינה הוא התעוררות אל מצב של פאניקה. מדובר בהתעוררות לתוך אירוע פתאומי ואינטנסיבי של חרדה, שנמשך 2-8 דקות ומלווה בסימפטומים רבים כגון דופק מהיר, הזעה, קשיי נשימה, לחץ בחזה, נימולים, סחרחורת, מיחושים בבטן, פחד למות או להשתגע ועוד. למרות שהסממנים של התקפי חרדה מזכירים סימפטומים של התקפי לב, מדובר באירוע שאינו מסכן חיים.

מתי מתרחשים התקפי חרדה בשינה?

לרוב כשעה עד שלוש שעות לאחר ההירדמות, ובעיקר במעברים בין השלב השני לשלישי במחזורי השינה. מדובר במעברים משינה קלה לשינה עמוקה, שבה הרגישות לגירויים חיצוניים היא הנמוכה ביותר.

מי סובל מהתקפי חרדה בשינה?

רבים מאלו שסובלים מהתקפי חרדה בשעות היום (אומדנים של כ-60%). מרבית האנשים שסובלים מהתקפי חרדה חוו בסמוך להתקף הראשון אירועי חיים מלחיצים בעבודה, בזוגיות, במשפחה או בבריאות. בהמשך, הפחד מההתקפים הבאים מהווה גורם עצמאי למתח ולחרדה שמחישים התקפים נוספים.

להתייעצות ראשונית לחץ כאן

מה גורם להתקפי חרדה בשינה?

התקפי חרדה בשינה, בדומה להתקפים בעירות, נובעים מפרשנות קטסטרופאלית לאירועים פיסיולוגיים. מכיוון שהתקפים בשינה מתרחשים כמעט תמיד במעבר משינה קלה לעמוקה, יתכן שמדובר בפחד מאובדן השליטה וברגישות יתר לשינויים הפיסיולוגיים שמתרחשים במעבר לשינה עמוקה. ההתקפים יכולים להחמיר עקב דילול או הפסקה בנטילת תרופות פסיכיאטריות, בעיקר של סמי הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (למשל קסנקס או וואבן).

בעיות נלוות להתקפי חרדה בשינה

רבים מהאנשים שסובלים מהתקפי חרדה בשינה מדווחים על פחד להירדם ועל חוסר שינה, שמגבירים פגיעות למצוקות נפשיות מגוונות. בנוסף, עלולות להתלוות מחשבות והתנהגויות אובדניות, דיכאון, מחשבות טורדניות, קשיים ביחסים בינאישיים, קשיי נשימה וסומטיזציה (ביטויים גופניים של לחץ נפשי).

איך מטפלים בהתקפי חרדה בשינה?

ההבחנה המרכזית היא בין טיפול תרופתי לטיפול שאינו תרופתי. הטיפול התרופתי נעזר בתרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים ובנוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הנפשי עשוי לכלול מתן מידע על ההתקפים וההתמודדות עימם, אך עיקר העבודה תושקע ביצירת מגע עם מחשבות, תפיסות ותחושות שיוצרות מתח ומעוררות חרדה. לעתים קרובות, תהליך כזה מוביל להפחתה משמעותית בחרדה ולהיעלמותם של התקפי החרדה.

לקריאה נוספת על התקפי חרדה:

• איך נוצר התקף חרדה?
• מהם התסמינים בהתקף חרדה?
• איך מטפלים בהתקפי חרדה?
• איך יודעים אם יש התקף לב או התקף חרדה?

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מתבטאת במחשבות חוזרות או מעגליות שהפרט לכוד בהן כנגד רצונו ומבלי שהוא מצליח לסלקן. המחשבות יכולות להיות דאגה או חרדה קבועה (למשל פחד לגרום נזק, דאגה לבריאות, דאגה מוגזמת להורים או לילדים) והן יכולות להיות דאגות מתחלפות. לפעמים הן מתייחסות כמעט לכל דבר שמתרחש במהלך היום. למשל חשיבה חוזרת ונשנית על מלים שנאמרו או דאגה שמא מה שנאמר יובן לא נכון או ישפיע בצורה שלילית. לעתים קרובות ישנן פעולות שהפרט עושה במטרה להפסיק את המחשבות או להקל על החרדות. הפעולות יכולות להיות משפטים שמשננים בראש, בדיקות חוזרות ונשנות של דברים, עיסוק מוגזם בסדר או ניקיון וכו'.

מה קשה עם הפרעה אובססיבית קומפולסיבית?

הבעיה היא פגיעה קשה באיכות החיים של הפרט, ולעתים קרובות של סביבתו הקרובה. אדם שסובל מהפרעה זו משול למטוס שנושא מטען עודף. המחשבות והפעולות הנלוות להן הן מטען עודף שמכביד על החיים ופוגע ביכולת לזרום, להתגמש, להיות ספונטאני ויצירתי וליהנות מהתרחשויות יום-יומיות. הנטייה האובססיבית עלולה גם "לשגע" אנשים אחרים, למשל כאשר הבית צריך להיראות כל הזמן נקי ומסודר והילדים אינם יכולים לשחק בחופשיות, להביא חברים או להיכנס עם לכלוך, או כאשר כל יציאה מהבית או מהעבודה לוקחת שעות במקום דקות, או כשכל תוכנית צריכה להתבצע עפ"י לוח זמנים מדוקדק שאין שום אפשרות להגמישו.

איך מטפלים בהפרעה אובססיבית?

מה שעומד בבסיסה של הפרעה אובססיבית הוא חרדה (גם אם לא מודעת), ולכן מדובר בטיפול בחרדה. לפעמים אפשר להיעזר בטיפול תרופתי, אך חשוב להבין שהשפעתן של תרופות מוגבלת להיבטים הכימיים של ההפרעה. זאת ועוד, הטיפול התרופתי לעתים קרובות כרוך בתופעות לוואי שהן עצמן פוגעות באיכות החיים (למשל השמנה או ירידה בחשק ובתפקוד המיני). לכן עדיף שלא למהר לטיפול תרופתי. אני ממליצה להתחיל עם טיפול פסיכולוגי ולנסות להקל על החרדה באמצעות שיחות שמתקיימות ביחסים טיפוליים. ההישג שניתן להגיע אליו בדרך זו הוא עמוק ומשמעותי בהרבה, שכן הוא אינו מסתפק בהפחתת חרדה אלא שואף להתפתחות  וצמיחה.

כל אדם מתמודד עם חרדות ופחדים מרגע לידתו למשך כל חייו. טיפול בחרדות ופחדים מחייב להבחין בין חרדות ופחדים ובין חרדות מציאותיות לחרדות נוירוטיות.

ההבדל בין חרדות ופחדים

פחד הוא רגש שמתעורר באופן אוטומטי מול כל גורם (פנימי או חיצוני) שנתפס כמאיים על הגוף והנפש. חרדה, לעומת זאת, מתעוררת מתוך קונפליקטים בין מחשבות, אמונות ותחושות, שחלקם אינם מודעים. למשל, קונפליקט בין דחפים תוקפניים שאדם חווה לבין דבקותו בערכים שפוסלים תוקפנות. להרחבה בנושא זה לחצו כאן.

ההבדל בין חרדות מציאותיות לחרדות נוירוטיות

חרדה מציאותית או אובייקטיבית מתעוררת במצבי סכנה יומיומיים כמו איחור למפגש חשוב, כניסה לתפקיד חדש, גילוי סימן למחלה וכו'. מדובר בחרדה או פחד שהם פרופורציונאליים לאירוע. למשל, חרדה עזה של הורים שבנם נמצא במלחמה היא חרדה תקינה, נורמאלית ופרופורציונאלית. גם אם הורים אלו מתקשים לאכול, לישון ולתפקד בעבודה, מדובר בתגובות תקינות לאיום עימו הם מתמודדים. חרדה או פחד מציאותיים לרוב אינם מצריכים טיפול מקצועי.

חרדה נוירוטית, לעומת זאת, נובעת ממקורות פנימיים שהתעצבו מתוך אינטראקציות בין הפרט לסביבתו. למשל מתוך משאלות לא מודעות, זיכרונות לא מעובדים או התנגשות בלתי נסבלת בין מצבים רצויים ומצויים. חרדה נוירוטית נקשרת לעתים קרובות להיעדר אותנטיות כלפי פנים וחוץ. לדוגמה, הצגת דימוי חזק כדי שלא ייחשפו צדדים חלשים של העצמי, או התנהגות אובססיבית שמטשטשת מגע מציאותי עם אתגרי החיים.

טיפול בחרדות ופחדים 

טיפול בחרדות ופחדים מכוון בעיקר לחרדות נוירוטיות, כלומר אלו שאינן פרופורציונאליות לאירועים המתרחשים. הוא עושה זאת באמצעות הנגשה ועיבוד של מחשבות, אמונות וסיפורים שהפרט מספר לעצמו ולאחרים. טיפול אינו פוטר מכל חרדה או פחד, שהרי חרדות ופחדים הם חלק חיוני ובלתי נפרד מהחיים. עם זאת, הטיפול מבקש למוסס את ההשפעות הקיצוניות של החרדה, שמתבטאות בהתנהלות לקויה וסבל גדול מדי לפרט ולסביבתו.

חוסר שינה כרוני הוא בעיה שאנשים רבים סובלים ממנה. הוא נובע משילוב גורמים סביבתיים ואישיים. בין הגורמים הסביבתיים ניתן למנות את התאורה שלמעשה מבטלת את ההבדלים בין יום ללילה ופלאי הטכנולוגיה שמאפשרים עבודה ופנאי ללא מגבלות של זמן ומרחב. בקרב הגורמים האישיים לחוסר שינה בולטים מתח, חרדה, דיכאון, התמכרות לאינטרנט או לפעילויות אחרות, קצב חיים מסחרר, שינויים הורמונאליים, מחלות פיסיות, הזדקנות ועוד.

כמה שעות שינה צריך בלילה?

בממוצע שמונה שעות לאדם בוגר (ויותר לילדים ונוער), אך למעשה מדובר בצורך מאוד אינדיבידואלי, שמשתנה מאדם לאדם. קל לבדוק האם אתם ישנים מספיק: אם אתם מתוחים, עצבניים, מתקשים להתרכז, עייפים במשך היום ונוטים לנמנם בעבודה, בלימודים או גרוע מכל על ההגה, אלה סימנים מובהקים לחוסר שינה כרוני.

התרגלתי לישון מעט בלילה. זה בסדר?

ממש לא. חוסר שינה כרוני גובה מחירים כבדים גם ובעיקר כאשר מתרגלים אליו. הנה כמה בעיות נפוצות הנובעות מחוסר שינה:

1. תאונות דרכים ותאונות עבודה שנגרמות מעייפות ונמנמת
2. פגיעה בחשיבה, בזיכרון וביכולת הריכוז, שמובילה לפגיעה בתפקודים שונים
3. רוגזנות, חוסר סבלנות, התפרצויות זעם ופגיעה ביחסים
4. עלייה במשקל בשל שיבוש בתהליכים מטבוליים
5. צריכה מוגברת של מעוררים כגון קפאין, אלכוהול וניקוטין
6. מחלות והפרעות נפש. מחלות והפרעות רבות, כגון דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה), סכיזופרניה וכל הפרעות האכילה, פורצות כמעט תמיד לאחר תקופה של חסך בשינה!  לא לגמרי ברורה הסיבתיות, אך מחקרים עדכניים הוכיחו ששינה והפרעות נפש חולקות מערכות משותפות, ומאוד יתכן ששיפור השינה הוא גורם חשוב במניעה ומיתון של ההפרעות הללו.

מה לעשות כדי לישון יותר?

ישנן טכניקות שעוזרות לשינה טובה ומספקת, ואפשר לקרוא עליהן בלחיצה כאן. ואולם, אם אתם חשים שחוסר השינה נקשר ללחצים, חרדות, מצב הרוח ירוד או לא יציב, פגיעה מתמשכת ביחסים או ירידה בתפקוד בבית או בעבודה – כדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי.

 לקריאה נוספת:

• טיפול בחרדה כללית
• טיפול בדאגנות יתר
• הקשר בין דאגות לחוסר שינה

חרדה היא מצב של מתח מוגבר שמתקיים לאורך זמן. המתח יכול להתבטא באופנים מאוד שונים, לפעמים מבלי שהפרט יזהה שמדובר בחרדה.

אלו סימפטומים מעידים על חרדה?

הסימפטומים השכיחים ביותר כוללים דאגה מוגזמת שנמשכת זמן רב, לרוב לגבי נושאים שונים ומגוונים, קושי להירדם או לשמור על שינה רצופה, עייפות, קשיי ריכוז, מתח גבוה חוסר סבלנות ותחושה שנמצאים על סף פיצוץ. ואולם, חרדה יכולה להתבטא בדרכים מגוונות בהרבה.

הנה רשימה של כמה סימנים נוספים:

• מחשבות מטרידות חוזרות ונשנות
• פגיעה לא מוסברת בביצועים בתחומים שונים: לימודים, עבודה, תחביבים וכו'.
• מתח שרירים
• עלייה בשימוש בחומרים מרגיעים או מעוררים כגון ניקוטין, אלכוהול, ריטלין, סמים קלים
• סימפטומים גופניים כגון: כאבים באיברים שונים (ראש, בטן, גפיים, חזה, צוואר וגב), פצעים בעור, בעיות עיכול ופגיעוּת למחלות רבות (שפעת, הצטננויות וכו') עקב ירידה בתפקוד המערכת החיסונית
• חוסר תיאבון או אכילת יתר
• התפרצויות זעם חוזרות ונשנות
• פגיעות גוף, כולל תלישת שערות, תלישת ריסים, גירודים ועוד

יש לי חלק מהתסמינים הללו. האם זה אומר שאני בהכרח סובל/ת מחרדה?

לא. רוב התסמינים הללו יכול לנבוע מבעיות אורגניות כגון שימוש בתרופות, שינויים הורמונאליים ועוד. ואולם, אם השפעות אלו נשללו והתופעות המטרידות נמשכות, יתכן מאוד שהן מצביעות על חרדה ומשמשות מעין קריאת השכמה לשינוי.

איך מטפלים בסימפטומים של חרדה?

טיפול נפשי מתמקד בחרדה ולא בסימפטומים. הסימפטומים מעניינים רק ככל שהם מספרים משהו על מקור החרדה. לכן בדרך כלל נתעניין בשאלות כגון מתי התחילו הסימפטומים או בסמוך לְמָה הם מופיעים, ונבדוק עם המטופל מה הם מסמלים. ואולם, הנחת המוצא היא שבמהלך הטיפול, הדברים שהמטופל יעלה יוליכו לאזורים של קונפליקט שייעשו פחות טעונים, וכתוצאה מכך תהיה הקלה משמעותית בסימפטומים עד כדי היעלמותם.

חרדה או פוביה חברתית מאופיינת בלחץ, פחד ואי נוחות במצבים חברתיים. החרדה יכולה להיות מוגבלת למצב או ביצוע מסוים (כמו פחד במה) או להתבטא במצבים חברתיים מגוונים. בכל המקרים, מדובר בחרדה מתמשכת שאינה קשורה למחלות אחרות דוגמת מומים גופניים, פרקינסון, אנורקסיה וכו'. ברמות "קלות" היא מתבטאת בלחץ ואי נוחות וברמות חמורות יותר בסימפטומים גופניים מייסרים (למידע נוסף לחץ כאן).

ממה חרדה חברתית נובעת?
הגורמים האישיים והסביבתיים לחרדה חברתית אינם ברורים, וקשה להצביע על קבוצות סיכון מיוחדות, פרט לסובלים מהפרעות אחרות של חרדה או מצב-רוח. ההסבר הכללי לתופעה טמון בכך שהאדם הוא יצור חברתי. הוא חי בקבוצות ותלוי בהן לקיומו הנפשי והפיסי. כמו שאר חיות הלהקה גם האדם חי בחברה מעמדית, שעסוקה בשיפוט מתמיד והשוואתי בין אנשים. חרדה חברתית מתעוררת מתוך שילוב (לא בהכרח מודע) בין שלושה תנאים:

1. הפרט מציב לעצמו דרישות חברתיות גבוהות (למשל להרשים אחרים)
2. הפרט אינו מאמין שהוא יכול לעמוד בדרישות הללו
3. הפרט מאמין כי אי עמידה בדרישות לעיל תגרור תוצאות חמורות של דחייה וביקורת בלתי נסבלת.

יצוין כי התנאים לעיל נראים כגורמים המיידיים לחרדה, אך הם אינם הבסיס להתפתחות החרדה. הבסיס יכול להיות משהו אחר לגמרי, שהולבש במעין תחפושת של חרדה חברתית.

כדאי לטפל בחרדה חברתית?
כדאי מאוד, מפני שהחרדה גורמת סבל הן באופן ישיר והן בעקיפין, ביצירת הימנעות ממצבים חברתיים ופגיעה בתפקודים חברתיים וביחסים.

אלו טיפולים מתאימים לחרדה חברתית?
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מתאים למי שמחפש רצפטים מיידיים (ושטחיים) לחשיבה ולפעולה. טיפול קבוצתי מתאים למי שרוצה להתנסות בתקשורת בתוך סביבה חברתית מוגנת. פסיכותרפיה דינאמית מתאימה למי שמבקש לעשות שינוי יותר מעמיק בתפיסות, בדימוי העצמי  ובאותם היבטים באישיות שמשבשים ומגבילים את חייו.

לקריאה נוספת על חרדה חברתית:

• גמגום וחרדה חברתית
• סימפטומים של חרדה חברתית
• הפרעת אישיות נמנעת

חרדת נטישה מתבטאת בעיסוק מוגזם בסכנה של דחייה, בעיקר מבני זוג ודמויות קרובות אחרות. החרדה יכולה להופיע בצורות שונות, כגון: תביעה לקשר טוטאלי (אינטנסיבי ועמוק), קושי לשאת אוטונומיה וצורך עז להיצמד, קינאה אובססיבית, פירוש של התנהגויות רבות כסימן לדחייה, תחושה מתמשכת שלאחרים יותר טוב בלעדיי ועוד. הפרדוקס הוא שההתנהגויות הללו עלולות בסופו של דבר באמת לפגוע בקשרים ולהביא לסיומם, וכך דווקא מי שנזקק לקשר בכל מאודו פועל באופן המביא לדחייתו.

ממה חרדת נטישה נובעת?
ככלל, האדם הוא ייצור חברתי במשמעות העמוקה ביותר של הביטוי. הוא אינו יכול לשרוד פיסית ונפשית במנותק מאחרים. לא בכדי הענישה החברתית הקשה ביותר היא נידוי, ויעיד על כך כל ילד שחווה שעה של חרם בכיתה ויישא את זכרונה לכל ימי חייו. החרדה האוניברסאלית מדחייה היא כלי רב עוצמה לשליטה חברתית. זהו "הסידור" שדואג לכך שאנשים ינהגו בהתאם לנורמות חברתיות ולא יאיימו על הקיום הקבוצתי. כך במשפחה, בזוגיות ובחברה הרחבה.

מכאן שכל אדם בריא בנפשו חרד מנטישה. ואולם, יש אנשים שאצלם עיסוק זה אינטנסיבי במיוחד. אנשים אלו לא ביססו מודל פנימי של ביטחון בעצמי וביחסים, והם רואים קשרים קרובים כמשאב קיומי שהם עלולים בכל רגע לאבדו.

באופן פרדוקסאלי, אפשר לראות גם אנשים הנמנעים מקשרים קרובים כסובלים מחרדת נטישה. במקרים רבים מדובר בהקדמת תרופה למכה, כאשר הימנעות מקשר היא תעודת הביטוח האמינה ביותר מפני כאב הנטישה.

האם אפשר לטפל בחרדת נטישה?
בהחלט. טיפול נפשי מעצם טיבו מתקיים בתוך יחסים קרובים. מסגרת הטיפול מאפשרת יצירת יחסים שהם בו זמנית רחוקים ואינטימיים. בתוך כך נוצרת הזדמנות להתמודד עם חרדות, משאלות ומגננות שעולות בטיפול עצמו, ולחולל שינוי פנימי שישמש לוויסות יחסים בעולם שמחוץ לטיפול.

חרדה היא אחד ממקורות הסבל השכיחים ביותר בחברה המודרנית, והיא נמצאת בעלייה מתמשכת ותלולה בעשורים האחרונים. אפשר לתמוה על כך שבזמן שהחברה המערבית התגברה על איומים קיומיים רבים (כגון רעב, מגיפות קטלניות ועוד), היא סובלת משיעורים הולכים וגוברים של דיכאון וחרדה. ואולם, מטפלים בגישות פסיכודינאמית סבורים שאין בכך פרדוקס, שכן חרדה (להבדיל מפחד) ממילא אינה נובעת מאיומים מוחשיים, אלא ממתחים פנימיים המתקיימים בתוך מערכות של קשרים ויחסים.

ממה חרדה נובעת?
חרדה מאותתת על סכנה פנימית או חיצונית. גישות דינאמיות שונות מצביעות על סוגים שונים של סכנות. ואולם, כולן סבורות שגורם החרדה לרוב אינו מודע, אלא הוא מוסווה היטב (מלבד בפסיכוזות) ע"י מנגנוני הגנה נפשיים. תפקידם של מנגנונים אלו לשלוט בחרדה כדי לאפשר חיים תקינים. ואולם, כאשר מנגנונים אלו נוקשים או פריכים מדי, התוצאה היא שבמקום לשלוט בחרדה ולהשאירה כחומר רקע, היא משתלטת על החיים ומחוללת סבל רב.

איך אפשר לטפל בחרדה?
הגישות הדינמיות מציעות טיפול בשיחות שמתקיימות במסגרת קבועה ויציבה, ויוצרות מרחב בטוח להעלאת חומרים ולחקירתם. העבודה היא על תכנים ותהליכים שנוצרים ומעובדים בטיפול. זהו עיבוד שאינו רק שכלתני, אלא הוא מערב חשיבה ורגש, ולכן עשוי לחולל שינוי פנימי אמיתי. עיבוד של רגשות ומחשבות אינו נעשה רק בטיפול, אלא גם בשיחות עם חברים ובשיקוף עצמי. ואולם הטיפול מציע לעשות זאת במסגרת של יחסים מוגנים בין איש מקצוע שנעזר בידיעותיו ורגישותו, לבין אדם שמעז לבחון את עולמו ולהרחיבו.

חרדת נטישה או פרידה היא מצב מתמשך של חרדה מפני התרחקות מאנשים קרובים (בני זוג, ילדים או הורים) או מייצוגים סמליים שלהם, עד כדי פגיעה משמעותית ברווחה הנפשית, בגמישות וביכולת ליהנות מעצמאות. חרדת נטישה מוכרת בילדים הרבה יותר מאשר במבוגרים, למרות ששכיחותה בקרב מבוגרים דווקא גבוהה יותר. קל יחסית להבחין בילד שמסרב ללכת לבי"ס ולפעילויות חברתיות שכרוכות ביציאה מהבית, מאשר במבוגר שביטויי החרדה שלו אינם כה גלויים.

להלן רשימה של התנהגויות ותופעות שאופייניות לחרדת נטישה במבוגרים: 

1. חש יותר בטוח בבית, עם אנשים קרובים
2. חווה קושי להימצא מחוץ לבית למשך שעות רבות
3. נושא משהו בתיק שמקנה תחושת ביטחון
4. חווה לחץ קיצוני כאשר עוזב את הבית לזמן ארוך
5. סובל מסיוטי לילה על בפרידה מאדם קרוב
6. חווה לחץ קיצוני לפני נסיעה שכרוכה בעזיבת אדם קרוב
7. מאוד מוטרד כאשר משהו פוגע בשגרה
8. דואג באשר לעוצמת או אינטנסיביות של יחסים עם אנשים קרובים
9. חווה סימפטומים גופניים לפני יציאה לעבודה או לפעולות שגרתיות אחרות
10. מדבר הרבה כדי לשמור על קשר קרוב עם אנשים
11. כשנפרד מאנשים קרובים, מתעניין לאן הם הולכים
12. חווה קושי לישון לבד בלילה
13. נרדם טוב יותר כאשר יכול לשמוע קולות של אנשים קרובים או של טלוויזיה או רדיו
14. מאוד נלחץ כאשר חושב על הימצאות הרחק מאנשים קרובים
15. סובל מסיוטי לילה על פרידה מהבית
16. מרבה לדאוג שמא משהו רע יקרה לאנשים קרובים
17. מאוד נלחץ משינויים בשגרה אם הם מפריעים לקשר עם אנשים קרובים
18. מרבה לדאוג באשר לאפשרות שאנשים קרובים יעזבו
19. ישן טוב יותר באורות דלוקים בבית או בחדר האמבטיה
20. מנסה להימנע מלהיות בבית לבד בזמן שאנשים קרובים נמצאים מחוץ לבית
21. סובל מהתקפי חרדה (פאניקה) כאשר חושב לעזוב אנשים קרובים או כשחושב על כך שהם יעזבו
22. חרד מפני מצב בו לא יוכל לדבר בטלפון באופן שגרתי עם אנשים קרובים
23. פוחד שלא יוכל להתמודד עם מצבים במידה ואנשים קרובים יעזבו
24. סובל מהתקפי חרדה (פאניקה) כשנמצא בנפרד מאנשים קרובים
25. מרבה לדאוג באשר לאירועים אפשריים שיפרידו בינו לבין אנשים קרובים
26. אנשים קרובים מעירים על כך שמדבר הרבה
27. חושש שמא היחסים עם אחרים כה הדוקים עד שהם יפגעו באותם אנשים

(הרשימה מתוך שאלון לאבחון חרדת נטישה , Manicavasagar, Silove, Wagner & Drobny, 2003)

ככל שמעורבות יותר תופעות מסוג זה, ועוצמתן פוגעת בתחומי חיים נרחבים (יחסים, עבודה, לימודים, ניהול בית, שינה וכו'), כך נראה שנדרשת עזרה בהתמודדות עם החרדה והשלכותיה. מאחר ובמבוגרים, להבדיל מילדים, טיפולים התנהגותיים (CBT) לא הוכחו כמועילים למצבים של חרדת נטישה, מומלץ להיעזר בפסיכותרפיה דינאמית, שניגשת לרבדים עמוקים יותר של העולם הפנימי (להסבר על גורמים וטיפול בחרדת נטישה במבוגרים לחץ כאן).