שנה: 2015

  • מחשבות אובדניות

    מחשבות אובדניות הן מחשבות שעוסקות ברצון ותקווה למות ובאפשרות לבצע פעולה שתגרום למוות. כשמדברים על מחשבות אובדניות לא מתכוונים למחשבות היפותטיות על העתיד הרחוק (למשל מחשבה על כך שבתנאי מחלה מסוימת עדיף לא לחיות) אלא למחשבות הנובעות ממצוקה בלתי נסבלת בהווה.

    האם אנשים שחושבים על התאבדות מנסים להתאבד?
    לרוב לא. יצר החיים חזק, ומרבית האנשים יימנעו מניסיונות אובדניים גם אם הם מאוד סובלים. ההימנעות נובעת ממגוון סיבות, וביניהן דאגה לאנשים קרובים ("לא אעשה את זה לילדיי"), רתיעה ממעשה כה אלים, היעדר נגישות לצורת התאבדות מתאימה, הבנה שלצד הרצון למות יש גם רצון לחיות ועוד. בנוסף, אצל אנשים רבים המחשבות האובדניות משמשות להשגת שליטה ונחמה, ודי להם בידיעה שהאפשרות לסיום החיים קיימת.

    אם כך, צריך לטפל באדם שיש לו מחשבות אובדניות?
    בהחלט כן, וזאת משתי סיבות:מחשבות אובדניות

    1. מחשבות אובדניות הן עדיין גורם סיכון מרכזי לניסיונות התאבדות. התאבדות מזוהה כיום כאחד מגורמי המוות השכיחים ביותר וכגורם השני והשלישי בקרב בני נוער וצעירים בהתאמה. שיעור מקרי המוות מהתאבדות עולה כיום על אלו הנגרמים מרציחות ומלחמות גם יחד.
    2. מחשבות אובדניות מעידות על כאב נפשי בלתי נסבל. כאב נפשי הוא כאב שאי אפשר להסביר במלים. זאת להבדיל מסבל נפשי, שניתן לחשוב עליו, לנסח אותו ולעבדו. הכאב הנפשי אינו ניתן לעיכול, ולעתים התאבדות נראית כדרך היחידה לברוח ממנו או לנצחו.

    מטרת הטיפול היא לתקשר את הכאב ולהפכו למשהו שניתן לנסח, לעבד, ודרך כך לשאת. כאשר הכאב ניתן להכלה הוא אינו משתלט על החיים אלא מהווה מרכיב בתוכם, לצד מרכיבים אחרים דוגמת הנאה, עבודה, אהבה ויצירה.

  • טיפול בדיכאון אחרי לידה

    דיכאון אחרי לידה הוא סוג שכיח של דיכאון שפורץ בנשים ובגברים בהריון ובשנה שלאחר הלידה. חשוב להבחין בין דיכאון לבין דכדוך אחרי לידה הנקרא באנגלית baby blue. הדכדוך מופיע בימים שלאחר הלידה, ולרוב חולף מעצמו בתוך שבועיים-שלושה. לעומת זאת דיכאון  מופיע בדר"כ שבועות או חודשים לאחר הלידה, והוא כולל חלק מהסימפטומים הבאים: עצבות, עצבנות, בכי, קשיי שינה או עודף שינה, תיאבון ירוד, ביקורת והאשמה עצמית, חרדה, מחשבות אובססיביות, בחלקן על סכנות לתינוק או פגיעה בו ומחשבות אובדניות.

    מי בסיכון לדיכאון לאחר לידה?
    כולם: גברים ונשים מכל הגילאים והקבוצות. ואולם, דיכאון זה שכיח במיוחד בקרב אימהות צעירות, באלו שיש להן ילדים נוספים, כאשר הזוגיות אינה חמה ותומכת ובאנשים שסבלו מדיכאון בעבר. הדיכאון בגברים שכיח במיוחד כאשר נשותיהם סובלות מדיכאון לאחר לידה.טיפול בדיכאון אחרי לידה

    הדיכאון יכול לחלוף מעצמו?
    כן. בעיקר כאשר ניתנת תמיכה מבן או בת הזוג ומהסביבה הקרובה. תמיכה רגשית ומעשית עשויה להיות קריטית, ולהשפיע באופן דרמטי על הקשר הזוגי וההורי ועל התפתחות התינוק בהמשך.

    כשהדיכאון נמשך צריך טיפול?
    כן. במקרה כזה  הכרחי לפנות לטיפול נפשי או תרופתי. אמנם כמעט תמיד הורים בדיכאון אינם מסכנים את ילדיהם, אך דיכאון מתמשך עלול לפגוע בבריאותו של ההורה, בקשר בינו לבין התינוק ובהתפתחותו התקינה של התינוק, ולכן חיוני לפנות לטיפול.

    איך הטיפול עוזר?
    בכמה דרכים. בזמן שהחברה מצפה מהורים להיות מאושרים לאחר לידת תינוקם, טיפול הוא מקום בו יש לגיטימציה לדיכאון, חרדה, למחשבות "לא מקובלות" ולתחושות מבלבלות. המטפל אינו מופתע מהדיכאון אלא מזמין את האם או האב להתמודדות כנה עם המצב ובמידת הצורך לקבלת עצה והכוונה. הטיפול מאפשר מגע עם משאלות, חרדות, התלבטויות ומחשבות. המטפל מזמין את ההורה להכיר את מחשבותיו ורגשותיו ולקבלם, ובדרך זו להתחזק ולהתמודד בצורה מוצלחת יותר עם אתגרי חייו כהורה וכאדם.

    לקריאה נוספת על דיכאון אחרי לידה

  • איך להתמודד עם דיכאון

    דיכאון הוא הפרעה נפשית נפוצה, המתבטאת בקיומם המתמשך (שבועיים ומעלה) של מגוון סימפטומים. ביניהם שינוי משמעותי באכילה ובשינה, עייפות ותחושת כובד, עצב, ייאוש ואובדן מוטיבציה, אי יכולת ליהנות ממה שהיה מהנה בעבר, ירידה בחשק המיני, הסתגרות, חשיבה קודרת, ערך עצמי נמוך ועוד. רשימת הסימפטומים ארוכה, ולרוב מופיעים חלק מהם. דיכאון גורם לסבל כה עז, עד שהוא עלול להוביל למחשבות והתנהגויות אובדניות, ונמצא כגורם השכיח ביותר להתאבדויות.

    איך חושבים בדיכאון?
    כשאדם שרוי בדיכאון משתנים אופני החשיבה שלו. החשיבה נעשית צרה וחד-גונית. הכל שחור ושלילי. בנוסף, אדם השרוי בדיכאון נוטה לפרש אירועים שליליים כנובעים מיכולותיו הירודות, ולחשוב על עצמו כחסר ערך וחסר תקווה. חשיבה כזו מובילה לתחושות של אשמה, בושה וייאוש.

    איך מתמודדים עם דיכאון?
    נהוג להבחין בין שני סוגי התמודדות עם מצוקות:

    1. התמודדות ממוקדת בעיה – כרוכה בהגדרת הבעיה וחיפוש אסטרטגיות חלופיות לפתרונה. זוהי התמודדות שמכוונת לשינוי פנימי וחיצוני של הבעיה.
    2. התמודדות ממוקדת רגש – עוסקת בהפחתת הרגשות השליליים מבלי לשנות את המצב עצמו. למשל שינה מרובה, הכחשה, שתייה, קניות, מדיטציה, תפילה וכו'.

    התמודדות ממוקדת בעיה היא אקטיבית מטבעה, ועשויה להעניק תחושה של שליטה ומסוגלות, בעיקר כאשר הפרט מצליח לשנות גורמים בעצמו ובסביבה ולהקל על מצוקותיו. התמודדות ממוקדת רגש עשויה לסייע, אך עלולה גם להחמיר את המצב. למשל, כשאדם מכחיש את בעיותיו הוא משיג הקלה רגשית, לעתים במחיר הנצחה ואף החמרה של בעיותיו.

    איך טיפול  מסייע בדיכאון?
    לעתים קרובות, עצם הפנייה וההגעה לטיפול מייצרים אפקט מרגיע, שנובע מכך שהפרט מכיר בבעייתו ומוצא דרך לקבלת עזרה. בהמשך, השיחות מסייעות להבהרה, הבנה וחיבור רגשי המאפשר בניית כוחות ומשענות ושיפור של כישורי ההתמודדות.

  • דיכאון אחרי לידה אצל גברים

    דיכאון לאחר לידה הוא הפרעה במצב הרוח שמתרחשת באמהות ואבות בתקופת ההיריון ובחודשים שלאחר הלידה. הוא מתרחש ב-5%-25% מהלידות (הסטטיסטיקה עשויה להשתנות ממדגם אחד לשני), ומתבטא בסימפטומים של דיכאון וחרדה. בין הסימפטומים השכיחים: חרדה כללית, התקפי פאניקה, עצב, ייאוש, כעס, שינויים בשינה ובאכילה, התנהגות אובססיבית, אשמה, פחד להזיק לתינוק, עצבנות, פוביות, תחושת ריקנות, פגיעה בחשק המיני ועוד.

    יש דיכאון אחרי לידה אצל גברים?
    אנשים רבים חושבים שרק נשים סובלות מדיכאון לאחר לידה. זוהי טעות. בממוצע 10% מהאבות סובלים מבעיה זו, כאשר השיעור הגבוה ביותר הוא בלידת ילד ראשון. לרוב, המשבר מגיע לשיאו כ-3-6 חודשים לאחר הלידה, אך הוא יכול להופיע גם בהיריון עצמו ובמהלך השנה הראשונה.

    מה גורם לדיכאון לאחר לידה?
    כפי הנראה מדובר בשילוב של שינויים הורמונאליים, חברתיים ואישיים. בתקופת ההיריון ולאחר הלידה, לא רק אמהות אלא גם אבות חווים שינויים הורמונאליים, בעיקר בטסטוסטרון, אסטרוגן, קורטיזול, וזופרסין ופרולקטין.
    גורמי סיכון נוספים הם לחץ מוגבר מהיות אב, חוסר שינה, תחושה של הישארות מחוץ לקשר אם-תינוק, חוסר בתמיכה חברתית ובתמיכת בת הזוג ושביעות רצון נמוכה מהזוגיות.
    יצויין כי המנבא החזק ביותר לדיכאון של האב הוא דיכאון של האם. ההסבר לכך הוא שדיכאון לאחר לידה של האם מוביל לירידה בתמיכת האם באב ולפגיעה ביחסים הזוגיים, ושני אלו מחלישים את כושר ההתמודדות וההתאוששות של האב.

    איך יוצאים מדיכאון לאחר לידה?
    ככלל, ככל שהיחסים הזוגיים קרובים ותומכים, כך היציאה מהדיכאון מהירה וקלה יותר. ואולם, לעתים קרובות שני בני הזוג סובלים מדיכאון או חרדה, דבר הפוגע ביכולתם לתמוך זה בזה. במידה והסבל נמשך, מומלץ לפנות לקבלת הסברה, טיפול נפשי ובהתאם לצורך טיפול תרופתי.

    לקריאה נוספת על דיכאון אחרי לידה

  • שיפור מצב הרוח

    מצב הרוח הוא רגש כללי וזמני שנע בין חיובי לשלילי. רגש זה נוטה להשתנות בהשפעת אירועים חיצוניים ופנימיים. דוגמה לאירוע חיצוני הוא ציון נמוך במבחן או הרעה בתנאי העבודה. דוגמה לאירוע פנימי הוא שינויים הורמונאליים, מחלה, חוסר שינה ומחשבות מדכדכות.

    מצב רוח יציב או משתנה?
    מצב הרוח משתנה במהלך היום בתגובה לאירועים חולפים. ואולם, לכל אדם ישנה רמה בסיסית או אופיינית אליה מצב הרוח נוטה לחזור. נטיות אלו מושפעות מתכונות אישיות שהן עצמן מושפעות מגנטיקה ומחוויות שונות. זאת ועוד: אנשים שונים זה מזה ביציבות רגשותיהם ובמהירות חזרתם למצב הרוח הבסיסי. ישנם אנשים שאירועים שליליים מטלטלים אותם בעוצמה (והם נקראים: בעלי יציבות רגשית נמוכה) ויש שמגיבים אליהם בצורה רגועה יחסית (בעלי יציבות רגשית גבוהה).

    איך אפשר לשפר את מצב הרוח הכללי?
    כאמור, הנטייה לרגשות שליליים או חיוביים היא בחלקה גנטית, וניכרת גם בתינוקות וילדים. מודלים כמותיים מעריכים כי השפעת הגנטיקה על הבדלים באושר היא כ-50%. זוהי השפעה מרשימה, אך היא משאירה מקום לשני גורמים נוספים: נסיבות חיים ופעילות. מחקרים מראים שנסיבות חיים משפיעות רק במעט על רמת האושר ומצב הרוח היומיומי. מסתבר שעלייה בהכנסה וברמת החיים, מעבר לעיר או ארץ אחרת, ואפילו הקמת משפחה, הם בעלי השפעה חולפת בלבד על הרווחה הנפשית. עיקר ההשפעה היא במעורבות בפעילות שהיא בעלת ערך ומשמעות בעיני הפרט. פעילות זו תורמת לרמת האושר ככל שהיא מאפשרת חופש בחירה, שיפור בכישורים ומיומנויות ויחסים חברתיים משמעותיים.


  • דיכאון – מה עושים איתו?

    ראשית כדאי לבדוק אם באמת מדובר בדיכאון. מצב רוח רע אינו דיכאון. "באסה" או אכזבה אינה דיכאון. דיכאון הוא מצב מתמשך של מחשבות עגומות ועצב עמוק, שאינם משתפרים בעקבות אירועים שבעבר היו משמחים. דיכאון קשה מלווה בתחושה מתמשכת ששום דבר לא מהנה ואין תקווה לשינוי. לרוב יש ירידה משמעותית באנרגיה ובמוטיבציה. לעתים קרובות יופיעו שינויים משמעותיים בשינה ואכילה וירידה בחשק המיני. עשויות להופיע גם מחשבות אובדניות, כגון רצון למות ואף בירור ותכנון דרכים להתאבדות.

    לפי התיאור לעיל אני בדיכאון. יש מה לעשות?
    בהחלט. החדשות הטובות הן שאתם מחפשים עזרה. זהו סימן לתקווה ולמוטיבציה. בעבר, כשהרגשתם רע, וודאי נעזרתם בחברים, בילויים או תחביבים. אם כל אלו לא עוזרים כיום, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. העזרה יכולה להיות תרופתית ו/או נפשית. עזרה תרופתית מתבססת לרוב על תרופות שמשפיעות על ספיגת הורמון בשם סרוטונין. היא יעילה אבל מוגבלת להיבט הכימי של הדיכאון. עזרה נפשית מתבצעת בעיקר בשיחות שמכוונות לחיזוק נפשי ולהרחבת היכולת לחיים פעילים ויצירתיים.

    האם דחוף לפנות לעזרה מקצועית?
    כאמור, אם אפשר לצאת מהדיכאון בעזרת חברים, בני משפחה, תחביבים או דרך שגרת החיים – מה טוב. ואולם, אם כל אלו אינם עוזרים חשוב ודחוף לפנות לעזרה מקצועית. הדחיפות נובעת מכך שבהיעדר טיפול, הדיכאון עלול להחמיר ולהגיע למצבים קשים ואף מסוכנים.

  • איך לעזור לחבר בדיכאון

    חבר שלי בדיכאון
    האמנם? ראשית כדאי לבדוק האם החבר אכן בדיכאון. לצורך כך תוכלו להיעזר בכמה שאלות בסיסיות: האם הדכדוך מתמשך מעבר לשבועיים? האם החבר הפסיק ליהנות מדברים שאהב בעבר? האם חלו שינויים משמעותיים בשינה ובאכילה? האם אבד החשק המיני? האם עולות מחשבות אובדניות? האם השהות עימו מכבידה עליכם? האם הניסיונות לעודד אתו מייאשים אתכם? אם התשובות לכמה מהשאלות לעיל חיוביות יתכן שהחבר סובל מדיכאון.
    grafity_1
    איך לעזור לחבר בדיכאון?
    נתחיל במה לא לעשות: לא לנזוף, לא להוכיח לו שהוא טועה, לא להגיד לו כמה התנהגותו מגוחכת או להפציר בו להתגבר. חברכם ממילא נוזף בעצמו ומאוכזב מעצמו, ואין טעם להוסיף על סבלו. גם הסברים רציונאליים לרוב לא יעזרו. במקום זאת, נסו להיות איתו, במידה הרצויה לו, ולהראות לו שלמרות הקושי הוא אהוב ויקר לכם מאוד.

    האם להפנות חבר בדיכאון לעזרה מקצועית?
    אם מדובר בדיכאון מתמשך, חשוב מאוד להפנות לטיפול מקצועי. אמרו לחברכם שסבלו אינו הכרחי. אמרו לו שבהיעדר טיפול הדיכאון עלול להתדרדר למצב חמור. עזרו לחברכם בהשגת שם וטלפון של איש מקצוע טוב. תוכלו להפנות אותו לפסיכיאטר להתייעצות על טיפול רפואי, ולפסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני לטיפול נפשי (פסיכותרפיה). אפשר להתחיל עם טיפול נפשי, ולהניח שמטפל טוב ישקול עם חברכם הפניה לפסיכיאטר במקרה הצורך.

  • טיפול בהיפוכונדריה

    היפוכונדריה היא הפרעת חרדה שמאופיינת בדאגות מתמשכות ומאוד מטרידות באשר למצב הבריאותי. דאגה לבריאות וערנות לפגיעה בבריאות היא עניין טבעי ושכיח, ולפעמים גם מועיל. למשל, היא עשויה להניע לשמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית ובדיקות תקופתיות חשובות. ואולם, יתרונות אלו נעלמים כאשר הדאגה לבריאות מאבדת פרופורציות והופכת לחרדה קשה. חרדה קשה ממחלות מובילה לצמצום החיים, לפגיעה במערכות יחסים ולעתים קרובות לנסיגה בתפקודים מרכזיים בבית ובעבודה.

    יצויין כי היפוכונדריה היא מונח שהוצא מהגירסה העדכנית של הלקסיקון הפסיכיאטרי (DSM-5), ולמעשה פוצל לשתי אבחנות: אחת כוללת עיסוק אינטנסיבי בסימפטום או סימפטומים סומאטיים שפוגעים באופן משמעותי בחיי היום-יום (כאבים בגפיים, נגעים בעור, מיגרנות, עייפות, בעיות עיכול ועוד) והשנייה מתקיימת ללא סימפטומים סומאטיים משמעותיים.

    מה מוביל להיפוכונדריה?טיפול בהיפוכונדריה

    גישות שונות מציעות הסברים ודגשים שונים לחרדות קשות הנוגעות לבריאות. הבולטות ביניהן היא הגישה הקוגניטיבית, המודל הבינאישי והגישה הפסיכו-דינאמית.

    הגישה הקוגניטיבית מתמקדת ברגישות יתר לאותות גופניים ובפרשנות קטסטרופאלית של סימנים גופניים ונפשיים. הגוף מתנהל כמערכת דינאמית שעוברת שינויים רבים בכל זמן נתון. בעוד מרבית האנשים נוטים להתעלם משינויים אלו או לייחס להם משמעויות נסבלות, אנשים שסובלים מחרדת בריאות מעניקים להם משמעויות קיצוניות של פוטנציאל לאסון.

    המודל הבינאישי מתאר חרדות בריאות כתהליך שמתרחש בתוך יחסים. המודל מצביע על כך שמרבית האנשים שסובלים מחרדות בריאות חווים בתוך יחסים חוסר ביטחון, תלות ופחד עז מדחייה. חרדה ממחלות מניעה אותם לבקש טיפול, הרגעה ונחמה מצד יקיריהם. ואולם, כאן נוצרת דינאמיקה מעגלית: החרדה לרוב אינה מתקבלת באהדה, אלא בביטול וחוסר סבלנות. יחס זה מגביר את תחושות הזרות, הניכור וחוסר האמון (תחושה שלאחרים לא אכפת), ואלו דוחפות להחמרת החרדה והעיסוק במחלות, וחוזר חלילה.

    איך מטפלים בהיפוכונדריה?

    הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בהגמשת העמדות והאמונות הגלויות שנוגעות למחלות, ובאימוץ תפיסות גמישות יותר כלפי אותות גופניים. לעומת זאת הטיפול במודל הבינאישי או בגישה פסיכו-דינאמית מתייחס למחשבות מורכבות יותר שמתקיימות מתחת לפני השטח במעין ג'יבריש פנימי. הוא ישאף לנסח חלק מהמחשבות הללו כדי שאפשר יהיה לשאת ולעבד אותן, ובדרך זו לסייע להפחתת העיסוק בדאגות מוגזמות.

    שאלות נוספות על היפוכונדריה ופחד ממחלות:

  • חרדת בריאות

    כולם יודעים שהחיים הם עניין שברירי, ושבכל רגע משהו יכול לזעזע ולהסיט אותם ממסלולם. כולם יודעים שהחיים יכולים להיפסק בכל עת וללא הודעה מוקדמת. ואולם, רוב האנשים למדו להעביר הבנה זו לירכתי התודעה ולחיות כאילו המחר מובטח ומוחלט. זהו שקר עצמי חשוב, שמאפשר לאנשים לריב או להתעצבן על שטויות, ליזום משימות לטווח ארוך, לחסוך, לקוות, לתכנן אפשרויות חדשות, ובקיצור – לחיות חיים פעילים ואפקטיביים.

    האמנם כולם מצליחים "לשכוח" את שבריריות החיים? מסתבר שלא. אנשים רבים שרויים בחרדה מתמשכת וקיצונית מפני מחלות ובעיות בריאות. עבורם, שבריריות החיים אינה רעיון עמום אלא ידיעה פנימית משתקת.

    מהי חרדת בריאות?

    אדם עם חרדת בריאות עסוק באופן אינטנסיבי באפשרות שהוא לוקה בהווה או ילקה בעתיד במחלה חמורה. החרדה יכולה להתייחס למחלה אחת מסוימת (למשל סרטן השד) או למשפחות נרחבות של מחלות (כמו סרטן בכלל), והיא נמשכת גם כשבדיקות רפואיות מעלות ממצאים תקינים. ככל שהעיסוק בחרדת הבריאות גובר, כך הוא כרוך בהשקעת זמן, בעוגמות נפש ובפגיעה בתפקודי חיים חיוניים. שיעור ניכר מהאנשים שסובלים מחרדת בריאות מפסיקים לעבוד או ללמוד, לנהל את תפקודיחרדת בריאות הבית והמשפחה וליהנות מפנאי ומחיי חברה.

    שני סוגים של חרדת בריאות

    חרדת בריאות יכולה להתבטא בשתי צורות עיקריות: מחפשי רפואה לעומת נמנעי רפואה:

    1. מחפשים עסוקים בכל מה שעשוי להקל על דאגתם ולשפר את בריאותם, והם לרוב חרדים מכך שמחלה קשה כבר מקננת בגופם. הם מרבים לעבור בדיקות רפואיות, ליטול תוספי תזונה ותרופות ולחפש עזרה ונחמה מצד אנשי מקצוע, חברים וקרובים.
    2. נמנעים, לעומת זאת, מנסים להתרחק מכל מה שנקשר לאבחון וטיפול רפואי. לרוב הם חרדים ממחלה קשה שתפרוץ בעתיד ומתנהגים כאנשים שנמצאים במנוסה מתמשכת מבשורה מרה. הם נמנעים מבדיקות תקופתיות, מתרומת דם (שמא יתגלה משהו בדמם), ולעתים מביקורי חולים ומחשיפה כלשהי לחולי.

    שתי הצורות של חרדת הבריאות משבשות באופן חמור את האיזון הנפשי ואת היכולת ליהנות מחיים טובים. בשתי הצורות החיים נעשים משועבדים להתנהגויות של לחימה או בריחה ולמחירים הפיסיולוגיים, הנפשיים והחברתיים של חיים תחת אימה. שתיהן רווחות בקרב צעירים ומבוגרים, ובשני המינים. בהיעדר טיפול, חרדת הבריאות נוטה להתפתח למצב כרוני עמיד.

    טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע להקלת החרדה ולהשבת איכות החיים שהשתבשה. לקריאה על אפשרויות הטיפול בחרדת בריאות לחצו כאן.

  • פחד ממחלות

    פחד ממחלות עשוי להתבטא במגוון צורות וחומרות. בצורה הקלה ביותר מדובר בפחד שעשוי להתעורר בעקבות חוויה כלשהי ולחלוף מעצמו. החוויה יכולה להיות סימפטום מדאיג או ידיעה על גילוי מחלה קשה באדם מוכר. פחד כזה אינו עניין נעים, אך הוא טבעי ונסבל, והשפעתו על החיים מתונה.

    חרדות בריאות וחולי

    בניגוד לפחד חולף, חרדות הנוגעות למחלות עלולות להיות עיקשות ומתמשכות ולשבש את החיים באופן ניכר. השיבוש נובע משתלטנותן של המחשבות, הדאגות וההתנהגויות סביב בעיות הבריאות
    . אנשים שסובלים מחרדות בריאות נעשים משועבדים לחיפוש וגילוי סימפטומים, פניות חוזרות ונשנות לרופאים, חיפוש כל בדל מידע על המחלות וניסיונות נואשים פחד ממחלותלהירגע. במקרים רבים אנשים שסובלים מחרדות הנוגעות לבריאות מתעקשים על בדיקות רפואיות מיותרות שבחלקן אף מזיקות. העיסוק המתמשך בבעיות בריאות יוצר שחיקה נפשית ופיסית, פגיעה בתפקודים חיוניים בעבודה ובבית, ולעתים קרובות פגיעה במערכות יחסים חשובות.

    אלו חרדות בריאות ישנן?

    שלוש חרדות הבריאות המוכרות כיום הן היפוכונדריה (על אף שהוצאה מ- DSM-5), הפרעת סומטיזציה וחרדת מחלות. המשותף לכולן הוא עיסוק מוגזם בדאגות הנוגעות לבריאות, שמתמשך על-פני חצי שנה לפחות ויוצר מצוקה משמעותית. במקרים רבים מתלוות לחרדות אלו בעיות נוספות כגון כאבים כרוניים, תסמונת המעי הרגיז, עייפות כרונית, חרדה, דיכאון קליני ועוד. אלו הם שילובים שמקשים על ההחלמה, ולכן חשוב לטפל בחרדות אלו מוקדם ככל האפשר.

    לקריאה נוספת על פחד ממחלות:

Back to top button
דילוג לתוכן