שנה: 2015

  • סימפטומים של חרדה

    חרדה היא מצב של מתח מוגבר שמתקיים לאורך זמן. המתח יכול להתבטא באופנים מאוד שונים, לפעמים מבלי שהפרט יזהה שמדובר בחרדה.

    אלו סימפטומים מעידים על חרדה?

    הסימפטומים השכיחים ביותר כוללים דאגה מוגזמת שנמשכת זמן רב, לרוב לגבי נושאים שונים ומגוונים, קושי להירדם או לשמור על שינה רצופה, עייפות, קשיי ריכוז, מתח גבוה חוסר סבלנות ותחושה שנמצאים על סף פיצוץ. ואולם, חרדה יכולה להתבטא בדרכים מגוונות בהרבה.

    הנה רשימה של כמה סימנים נוספים:

    • מחשבות מטרידות חוזרות ונשנות
    • פגיעה לא מוסברת בביצועים בתחומים שונים: לימודים, עבודה, תחביבים וכו'.
    • מתח שרירים
    • עלייה בשימוש בחומרים מרגיעים או מעוררים כגון ניקוטין, אלכוהול, ריטלין, סמים קלים
    • סימפטומים גופניים כגון: כאבים באיברים שונים (ראש, בטן, גפיים, חזה, צוואר וגב), פצעים בעור, בעיות עיכול ופגיעוּת למחלות רבות (שפעת, הצטננויות וכו') עקב ירידה בתפקוד המערכת החיסונית
    • חוסר תיאבון או אכילת יתר
    • התפרצויות זעם חוזרות ונשנות
    • פגיעות גוף, כולל תלישת שערות, תלישת ריסים, גירודים ועודסימפטומים של חרדה

    יש לי חלק מהתסמינים הללו. האם זה אומר שאני בהכרח סובל/ת מחרדה?

    לא. רוב התסמינים הללו יכול לנבוע מבעיות אורגניות כגון שימוש בתרופות, שינויים הורמונאליים ועוד. ואולם, אם השפעות אלו נשללו והתופעות המטרידות נמשכות, יתכן מאוד שהן מצביעות על חרדה ומשמשות מעין קריאת השכמה לשינוי.

    איך מטפלים בסימפטומים של חרדה?

    טיפול נפשי מתמקד בחרדה ולא בסימפטומים. הסימפטומים מעניינים רק ככל שהם מספרים משהו על מקור החרדה. לכן בדרך כלל נתעניין בשאלות כגון מתי התחילו הסימפטומים או בסמוך לְמָה הם מופיעים, ונבדוק עם המטופל מה הם מסמלים. ואולם, הנחת המוצא היא שבמהלך הטיפול, הדברים שהמטופל יעלה יוליכו לאזורים של קונפליקט שייעשו פחות טעונים, וכתוצאה מכך תהיה הקלה משמעותית בסימפטומים עד כדי היעלמותם.

  • טיפול בחרדה חברתית

    חרדה או פוביה חברתית מאופיינת בלחץ, פחד ואי נוחות במצבים חברתיים. החרדה יכולה להיות מוגבלת למצב או ביצוע מסוים (כמו פחד במה) או להתבטא במצבים חברתיים מגוונים. בכל המקרים, מדובר בחרדה מתמשכת שאינה קשורה למחלות אחרות דוגמת מומים גופניים, פרקינסון, אנורקסיה וכו'. ברמות "קלות" היא מתבטאת בלחץ ואי נוחות וברמות חמורות יותר בסימפטומים גופניים מייסרים (למידע נוסף לחץ כאן).

    ממה חרדה חברתית נובעת?
    הגורמים האישיים והסביבתיים לחרדה חברתית אינם ברורים, וקשה להצביע על קבוצות סיכון מיוחדות, פרט לסובלים מהפרעות אחרות של חרדה או מצב-רוח. ההסבר הכללי לתופעה טמון בכך שהאדם הוא יצור חברתי. הוא חי בקבוצות ותלוי בהן לקיומו הנפשי והפיסי. כמו שאר חיות הלהקה גם האדם חי בחברה מעמדית, שעסוקה בשיפוט מתמיד והשוואתי בין אנשים. חרדה חברתית מתעוררת מתוך שילוב (לא בהכרח מודע) בין שלושה תנאים:טיפול בחרדה חברתית

    1. הפרט מציב לעצמו דרישות חברתיות גבוהות (למשל להרשים אחרים)
    2. הפרט אינו מאמין שהוא יכול לעמוד בדרישות הללו
    3. הפרט מאמין כי אי עמידה בדרישות לעיל תגרור תוצאות חמורות של דחייה וביקורת בלתי נסבלת.

    יצוין כי התנאים לעיל נראים כגורמים המיידיים לחרדה, אך הם אינם הבסיס להתפתחות החרדה. הבסיס יכול להיות משהו אחר לגמרי, שהולבש במעין תחפושת של חרדה חברתית.

    כדאי לטפל בחרדה חברתית?
    כדאי מאוד, מפני שהחרדה גורמת סבל הן באופן ישיר והן בעקיפין, ביצירת הימנעות ממצבים חברתיים ופגיעה בתפקודים חברתיים וביחסים.

    אלו טיפולים מתאימים לחרדה חברתית?
    טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מתאים למי שמחפש רצפטים מיידיים (ושטחיים) לחשיבה ולפעולה. טיפול קבוצתי מתאים למי שרוצה להתנסות בתקשורת בתוך סביבה חברתית מוגנת. פסיכותרפיה דינאמית מתאימה למי שמבקש לעשות שינוי יותר מעמיק בתפיסות, בדימוי העצמי  ובאותם היבטים באישיות שמשבשים ומגבילים את חייו.

    לקריאה נוספת על חרדה חברתית:

  • טיפול בחרדת נטישה

    חרדת נטישה מתבטאת בעיסוק מוגזם בסכנה של דחייה, בעיקר מבני זוג ודמויות קרובות אחרות. החרדה יכולה להופיע בצורות שונות, כגון: תביעה לקשר טוטאלי (אינטנסיבי ועמוק), קושי לשאת אוטונומיה וצורך עז להיצמד, קינאה אובססיבית, פירוש של התנהגויות רבות כסימן לדחייה, תחושה מתמשכת שלאחרים יותר טוב בלעדיי ועוד. הפרדוקס הוא שההתנהגויות הללו עלולות בסופו של דבר באמת לפגוע בקשרים ולהביא לסיומם, וכך דווקא מי שנזקק לקשר בכל מאודו פועל באופן המביא לדחייתו.

    ממה חרדת נטישה נובעת?טיפול בחרדת נטישה
    ככלל, האדם הוא ייצור חברתי במשמעות העמוקה ביותר של הביטוי. הוא אינו יכול לשרוד פיסית ונפשית במנותק מאחרים. לא בכדי הענישה החברתית הקשה ביותר היא נידוי, ויעיד על כך כל ילד שחווה שעה של חרם בכיתה ויישא את זכרונה לכל ימי חייו. החרדה האוניברסאלית מדחייה היא כלי רב עוצמה לשליטה חברתית. זהו "הסידור" שדואג לכך שאנשים ינהגו בהתאם לנורמות חברתיות ולא יאיימו על הקיום הקבוצתי. כך במשפחה, בזוגיות ובחברה הרחבה.

    מכאן שכל אדם בריא בנפשו חרד מנטישה. ואולם, יש אנשים שאצלם עיסוק זה אינטנסיבי במיוחד. אנשים אלו לא ביססו מודל פנימי של ביטחון בעצמי וביחסים, והם רואים קשרים קרובים כמשאב קיומי שהם עלולים בכל רגע לאבדו.

    באופן פרדוקסאלי, אפשר לראות גם אנשים הנמנעים מקשרים קרובים כסובלים מחרדת נטישה. במקרים רבים מדובר בהקדמת תרופה למכה, כאשר הימנעות מקשר היא תעודת הביטוח האמינה ביותר מפני כאב הנטישה.

    האם אפשר לטפל בחרדת נטישה?
    בהחלט. טיפול נפשי מעצם טיבו מתקיים בתוך יחסים קרובים. מסגרת הטיפול מאפשרת יצירת יחסים שהם בו זמנית רחוקים ואינטימיים. בתוך כך נוצרת הזדמנות להתמודד עם חרדות, משאלות ומגננות שעולות בטיפול עצמו, ולחולל שינוי פנימי שישמש לוויסות יחסים בעולם שמחוץ לטיפול.

  • התמודדות עם חרדה

    חרדה היא אחד ממקורות הסבל השכיחים ביותר בחברה המודרנית, והיא נמצאת בעלייה מתמשכת ותלולה בעשורים האחרונים. אפשר לתמוה על כך שבזמן שהחברה המערבית התגברה על איומים קיומיים רבים (כגון רעב, מגיפות קטלניות ועוד), היא סובלת משיעורים הולכים וגוברים של דיכאון וחרדה. ואולם, מטפלים בגישות פסיכודינאמית סבורים שאין בכך פרדוקס, שכן חרדה (להבדיל מפחד) ממילא אינה נובעת מאיומים מוחשיים, אלא ממתחים פנימיים המתקיימים בתוך מערכות של קשרים ויחסים.

    ממה חרדה נובעת?התמודדות עם חרדה
    חרדה מאותתת על סכנה פנימית או חיצונית. גישות דינאמיות שונות מצביעות על סוגים שונים של סכנות. ואולם, כולן סבורות שגורם החרדה לרוב אינו מודע, אלא הוא מוסווה היטב (מלבד בפסיכוזות) ע"י מנגנוני הגנה נפשיים. תפקידם של מנגנונים אלו לשלוט בחרדה כדי לאפשר חיים תקינים. ואולם, כאשר מנגנונים אלו נוקשים או פריכים מדי, התוצאה היא שבמקום לשלוט בחרדה ולהשאירה כחומר רקע, היא משתלטת על החיים ומחוללת סבל רב.

    איך אפשר לטפל בחרדה?
    הגישות הדינמיות מציעות טיפול בשיחות שמתקיימות במסגרת קבועה ויציבה, ויוצרות מרחב בטוח להעלאת חומרים ולחקירתם. העבודה היא על תכנים ותהליכים שנוצרים ומעובדים בטיפול. זהו עיבוד שאינו רק שכלתני, אלא הוא מערב חשיבה ורגש, ולכן עשוי לחולל שינוי פנימי אמיתי. עיבוד של רגשות ומחשבות אינו נעשה רק בטיפול, אלא גם בשיחות עם חברים ובשיקוף עצמי. ואולם הטיפול מציע לעשות זאת במסגרת של יחסים מוגנים בין איש מקצוע שנעזר בידיעותיו ורגישותו, לבין אדם שמעז לבחון את עולמו ולהרחיבו.

  • תסמינים של חרדת נטישה במבוגרים

    חרדת נטישה או פרידה היא מצב מתמשך של חרדה מפני התרחקות מאנשים קרובים (בני זוג, ילדים או הורים) או מייצוגים סמליים שלהם, עד כדי פגיעה משמעותית ברווחה הנפשית, בגמישות וביכולת ליהנות מעצמאות. חרדת נטישה מוכרת בילדים הרבה יותר מאשר במבוגרים, למרות ששכיחותה בקרב מבוגרים דווקא גבוהה יותר. קל יחסית להבחין בילד שמסרב ללכת לבי"ס ולפעילויות חברתיות שכרוכות ביציאה מהבית, מאשר במבוגר שביטויי החרדה שלו אינם כה גלויים.

    להלן רשימה של התנהגויות ותופעות שאופייניות לחרדת נטישה במבוגרים

    1. חש יותר בטוח בבית, עם אנשים קרובים
    2. חווה קושי להימצא מחוץ לבית למשך שעות רבות
    3. נושא משהו בתיק שמקנה תחושת ביטחון
    4. חווה לחץ קיצוני כאשר עוזב את הבית לזמן ארוך
    5. סובל מסיוטי לילה על בפרידה מאדם קרוב
    6. חווה לחץ קיצוני לפני נסיעה שכרוכה בעזיבת אדם קרוב
    7. מאוד מוטרד כאשר משהו פוגע בשגרה
    8. דואג באשר לעוצמת או אינטנסיביות של יחסים עם אנשים קרובים
    9. חווה סימפטומים גופניים לפני יציאה לעבודה או לפעולות שגרתיות אחרות
    10. מדבר הרבה כדי לשמור על קשר קרוב עם אנשים
    11. כשנפרד מאנשים קרובים, מתעניין לאן הם הולכים
    12. חווה קושי לישון לבד בלילה
    13. נרדם טוב יותר כאשר יכול לשמוע קולות של אנשים קרובים או של טלוויזיה או רדיו
    14. מאוד נלחץ כאשר חושב על הימצאות הרחק מאנשים קרובים
    15. סובל מסיוטי לילה על פרידה מהבית
    16. מרבה לדאוג שמא משהו רע יקרה לאנשים קרובים
    17. מאוד נלחץ משינויים בשגרה אם הם מפריעים לקשר עם אנשים קרובים
    18. מרבה לדאוג באשר לאפשרות שאנשים קרובים יעזבו
    19. ישן טוב יותר באורות דלוקים בבית או בחדר האמבטיה
    20. מנסה להימנע מלהיות בבית לבד בזמן שאנשים קרובים נמצאים מחוץ לבית
    21. סובל מהתקפי חרדה (פאניקה) כאשר חושב לעזוב אנשים קרובים או כשחושב על כך שהם יעזבו
    22. חרד מפני מצב בו לא יוכל לדבר בטלפון באופן שגרתי עם אנשים קרובים
    23. פוחד שלא יוכל להתמודד עם מצבים במידה ואנשים קרובים יעזבו
    24. סובל מהתקפי חרדה (פאניקה) כשנמצא בנפרד מאנשים קרובים
    25. מרבה לדאוג באשר לאירועים אפשריים שיפרידו בינו לבין אנשים קרובים
    26. אנשים קרובים מעירים על כך שמדבר הרבה
    27. חושש שמא היחסים עם אחרים כה הדוקים עד שהם יפגעו באותם אנשים

    (הרשימה מתוך שאלון לאבחון חרדת נטישה , Manicavasagar, Silove, Wagner & Drobny, 2003)

    ככל שמעורבות יותר תופעות מסוג זה, ועוצמתן פוגעת בתחומי חיים נרחבים (יחסים, עבודה, לימודים, ניהול בית, שינה וכו'), כך נראה שנדרשת עזרה בהתמודדות עם החרדה והשלכותיה. מאחר ובמבוגרים, להבדיל מילדים, טיפולים התנהגותיים (CBT) לא הוכחו כמועילים למצבים של חרדת נטישה, מומלץ להיעזר בפסיכותרפיה דינאמית, שניגשת לרבדים עמוקים יותר של העולם הפנימי (להסבר על גורמים וטיפול בחרדת נטישה במבוגרים לחץ כאן).

  • חרדת נטישה אצל מבוגרים

    מבוגרים עם הפרעת חרדת נטישה עסוקים באופן מוגזם בילדיהם ו/או בני זוגם וחווים מצוקה משמעותית כאשר הם נמצאים בנפרד מהם. מדובר בתופעה שקיימת בכ-6.6% מהבוגרים. במרבית המקרים (78%) החרדה פורצת לראשונה בבגרות, ובמיעוטם היא נמשכת מילדות. לרשימת תסמינים מוכרים לחץ כאן.

    השפעות חרדת נטישה על החיים
    כל הפרעות החרדה (ובכללן התקפי פאניקה, חרדה כללית, OCD ועוד) פוגעות בתפקוד. ואולם, בחרדת נטישה הפגיעה התפקודית בולטת במיוחד, וניכרת בתחומים נרחבים וביניהם בעבודה, בניהול הבית, בפנאי חברתי ופרטי וביחסים קרובים. בהפרעה זו שיעור גבוה במיוחד של קשיים קיצוניים בעבודה ובלימודים.התמכרות לאהבה

    מהם הגורמים לחרדת נטישה אצל מבוגרים?
    כמו במרבית מצוקות הנפש, גם זו מתפתחת מתוך מפגש בין גורמי סיכון תורשתיים וסביבתיים.

    גורמי סיכון תורשתיים שזוהו הם רגישות לפחמן דו-חמצני (CO2) והפרעה בוויסות הורמון בשם אוקסיטוצין. רגישות ל- CO2 נמצאה גם באנשים הסובלים מהתקפי חרדה (פאניקה), שלעתים קרובות מתקיימים במקביל לחרדת נטישה.  אוקסיטוצין הוא "הורמון קשר", שתורם להעמקת הקירבה בין הורים לצאצאיהם ובין בני זוג, ולהתנהגויות פרו-חברתיות כגון נדיבות והוגנות.

    גורמי סיכון סביבתיים שזוהו הם טראומה ואובדן קודם. נמצא כי מבוגרים רבים שסובלים מחרדת נטישה סובלים במקביל גם מהפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), ולכן מניחים שטראומות מגבירות סיכון לחרדת נטישה. גורם סיכון אחר הוא היסטוריה של אובדן הורה או מטפל קרוב אחר. נראה כי לאחר אובדן הורה בשל מוות, גירושין או שינויים דרמטיים בהורה, מתחזקת הנטייה לפתח פחד למות (שמתבטא בהתקפי חרדה) וחרדה מפני מותם של אנשים קרובים אחרים. גורם סביבתי נוסף שזוהה הוא הגנת יתר של הורה, ובעיקר של האם, שהקשתה על יצירת עצמאות ונפרדות.

    איך מטפלים בחרדת נטישה?
    בפסיכותרפיה דינאמית מתייחסים לחרדת נטישה כביטוי לפגיעה בדימויי עצמי ובתפיסות של יחסים קרובים. היסודות שמאפשרים נפרדות בתוך קשר נפגעו במידה כזו, שנוצרה תפיסה קטסטרופאלית ומפוצלת. זוהי תפיסה שאוחזת בפונקציות ההישרדותיות של יחסים, ולכן היא אינה מאפשרת גמישות ונפרדות.  הטיפול מכוון לבנייה עדינה והדרגתית של יכולת לשאת דימויים מורכבים וגמישים יותר של העצמי, הזולת והיחסים בין עצמי לזולת.

  • חרדת בחינות

    חרדת בחינות מתבטאת במתח מוגזם במצבי הערכת ביצועים. מבחן מטבעו מייצר מתח, שניתן להפחיתו באמצעות התרכזות בשאלות ופתרונן ובאמצעות מחשבות מרגיעות. ואולם, כשהמתח גובר, תשומת הלב מוסטת מהמבחן לעצמי. במצב זה משתלטת תחושה של חוסר מסוגלות, חוסר אונים, ביקורת עצמית וציפייה לעונש ולדחייה עקב ביצוע כושל.

    מה יש בחרדת בחינות?
    נהוג להבחין בין שני מרכיבים מרכזיים:

    • מרכיב קוגניטיבי, שעיקרו דאגה לתוצאות אפשריות של ביצוע ירוד.
    • מרכיב רגשי ש"מודיע" למוח על מצב חירום, ואחראי לגיוסן של המערכות הפיסיולוגיות הנדרשות במצבים אלו. מרכיב זה מתבטא בשלשולים, הזעה, אובדן תיאבון, קשיי שינה כאבים וכו'. במקרים קשים הסימפטומים הגופניים מתחילים ימים ואף שבועות לפני המבחן, וגורמים לעייפות כרונית ולירידה מדאיגה במשקל. ישנם מקרים של התקפי פאניקה  בסמוך למבחן או במהלכו.חרדת בחינות

    האם חרדת הבחינות פוגעת בהישגים במבחן?
    בוודאי. כשהחרדה גבוהה קשה להתרכז בשאלות, להבינן ולשלוף מהזיכרון את המידע הרלוונטי. לכן בדר"כ אנשים שסובלים מחרדת בחינות אינם מגיעים להישגים שמשקפים את ידיעותיהם. מאוד שכיח לראות סטודנט התמודד היטב עם שאלות קשות, ואילו במבחן מוצא עצמו "משותק" גם מול השאלות הפשוטות ביותר.

    טיפול בחרדת בחינות
    כאשר החרדה מופיעה אך ורק במבחנים, אפשר להיעזר בטיפול קצר מועד וממוקד. ואולם, לרוב מדובר בחרדה שמתבטאת בתחומי חיים נרחבים. זאת מכיוון שהבסיס לחרדת בחינות הוא דימוי עצמי פגיע. טיפול נפשי דינאמי מתייחס לחרדת הבחינות לא כבעיה אלא כסימפטום. סימפטום זה יפחת ואף ייעלם ככל שיתאפשר מגע עם אזורי הנפש המעורבים בו.

    חשוב לציין כי לרוב, תוכניות לשיפור מיומנויות למידה לא מביאות להקלה בחרדת הבחינות. לעומת זאת טיפול פסיכולוגי דינאמי או התנהגותי נמצא מועיל, והשפעתו עמידה לאורך זמן ומוכללת לשאר תחומי החיים.

  • חרדות אחרי לידה

    הפרעות חרדה נפוצות בהריון ואחרי הלידה יותר מאשר בשלבים אחרים בחיים. הן ראויות לתשומת לב מיוחדת בשל פגיעתן באם, בהתפתחות התינוק והילד, ובקשר בין האם לילדה.

    הפרעות החרדה הנפוצות ביותר בהריון ואחרי הלידה הן התקפי חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעת חרדה מוכללת (GAD).

    התקפי חרדה (פאניקה)
    התקפי פאניקה פתאומיים, חוזרים ובלתי צפויים המלווים בדאגות מפני ההתקפים הבאים. הסימפטומים כוללים כאבים בחזה, נשימות קצרות, דופק מהיר, סחרחורות, פחד למות ועוד (להבנת התפתחות ההתקף לחץ כאן ולפירוט הסימפטומים לחץ כאן). כמחצית מהסובלים מהתקפי חרדה מפתחים גם דיכאון. שיעור התקפי החרדה נוטה לרדת בתקופת ההיריון, ולעלות אחרי לידה. לעתים קרובות התקפי חרדה מקושרים לתקופת גמילה מהנקה, אך קשר זה עדיין לא מובן דיו.

    הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) 
    מופיעה כמחשבות פולשניות שמעוררות חרדה, והתנהגויות טקסיות שנועדו להפחית אותה. להפרעה זו בסיס נוירביולוגי חזק יחסית. בהריון ואחרי הלידה, המחשבות הטורדניות נוגעות לפחד להזיק לתינוק בכוונה או בטעות. האֵם מודעת לכך שמחשבותיה אינן רציונאליות ואינן רצויות לה, ובפועל היא אינה תוקפת ואינה מסכנת את תינוקה (מקרים של רצח תינוקות וילדים נובעים מהפרעה אחרת של פסיכוזה או דיכאון פסיכוטי לאחר לידה). עם זאת היא סובלת מהמחשבות ומהנסיונות להרגיען.

    הפרעה פוסט-טראומטית (PTSD) 
    חרדה שמתעוררת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי מסכן חיים. ההפרעה מתבטאת בחוסר אונים, פחד עז, אימה, זכרונות פולשניים של האירוע, עוררות יתר (כולל קשיי שינה), קושי להתרכז, עצבנות, ועוד. לידה קשה ומסובכת, ובעיקר כזו שהצריכה התערבות רפואית מיוחדת, מגבירה סיכון לפריצת הפרעה פוסט-טראומטית. בחודשים ובשנים שלאחר הלידה ההפרעה עלולה להתבטא בהימנעות מהתינוק שמחייה את טראומת הלידה, בקשיים בתפקוד המיני (כי המין מקושר גם הוא ללידה), הימנעות מהריונות נוספים או תכנון לידה בניתוח קיסרי, הפסקת הריונות, התרחקות מאימהות ותינוקות אחרים ועוד. סיכון מיוחד להפרעה זו ישנו בנשים בעלות היסטוריה של דיכאון או חרדה, כאלו שחוו טראומות קודמות ללידה, לפעמים של ניצול והתעללות מינית, כאלו שחוו לידה קשה וסיבוכים לאחר הלידה, ולידת תינוקות פגים או פגועים.

    חרדה מוכללת (GAD)
    מאופיינת בתקופה של 6 חודשים לפחות של דאגות אינטנסיביות, בצרוף סימפטומים נוספים כגון קשיים בריכוז, מתח שרירים, עייפות, עצבנות ועוד. נפוצה בהריון ואחרי הלידה יותר מאשר בשלבי חיים אחרים. חשוב להבחין בין דאגות רגילות שמטרידות את רוב האימהות לבין הפרעת חרדה. בהפרעת חרדה הדאגות אינטנסיביות במיוחד, מתייחסות לתחומי חיים רבים, פוגעות בתפקוד ואינן נקשרות לטריגר מסוים. הסיכון להפרעה זו עולה ככל שיש היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעות נפשיות.

    כל הפרעות החרדה המתוארות לעיל (ואחרות שאינן מתוארות) עלולות להוביל לדיכאון בהריון ואחרי הלידה, לפגיעה בתפקוד האימהי, ולפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, המוטורית והחברתית בינקות ובילדות. לכן חשוב ביותר לאבחן את מצבי החרדה ובמידת הצורך לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

    לקריאה נוספת על דיכאון וחרדה אחרי לידה

  • חרדות בהריון

    חרדות בהריון ולאחר לידה, בדומה לחרדות במצבי חיים אחרים יכולות להופיע בצורות שונות, שהשכיחות ביניהן הן חרדה מוכללת (GAD), מחשבות טורדניות (OCD), הפרעה פוסט-טראומטית והתקפי חרדה (פאניקה). הריון, לידה והורות לתינוק הם מצבים שבאופן טבעי מעוררים פחדים ודאגות. חשוב להבחין בין דאגות שגרתיות אלו לבין הפרעות חרדה, שהן קיצוניות ואינטנסיביות יותר ומשבשות את תפקוד האֵם במעגלי חייה השונים.

    צריך לטפל בחרדות בהריון?
    בכל שלבי החיים חשוב וכדאי לטפל בחרדות ששכיחותן ועוצמתן מוגזמות. בהיריון ולאחר הלידה חשיבות הטיפול קריטית במיוחד, בשל השפעתן על העובר, התינוק, האֵם והקשר בין האֵם לתינוקה.

    איך החרדות בהריון משפיעות?חרדות בהיריון
    כפי הנראה, חרדות בהריון משפיעות על העובר והתינוק בשתי דרכים עיקריות:

    1. השפעה ישירה דרך מנגנונים ביולוגיים– חרדות האֵם ההרה נקשרות לפגיעה בזרימת הדם לעובר ובתזונתו. בנוסף החרדה מעוררת שחרור הורמון דחק בשם קורטיזול, ששיעור קטן ממנו (10%-20%) מגיע לעובר. תהליכים אלו משפיעים על קצב הגדילה של העובר, פעלתנותו, משקלו בלידה, התפתחות מערכת העצבים המרכזית שלו והתפתחות מוחו.
    2. השפעה עקיפה דרך האם– חרדות ודיכאון בהריון הם אחד מגורמי הסיכון המרכזיים להתפתחות דיכאון וחרדה אחרי לידה. דיכאון וחרדה אחרי לידה עלולים לפגוע בבריאות האם, בתפקודה האימהי ובקשר בינה לבין תינוקה.

    השילוב בין ההשפעה הישירה (הביולוגית) וההשפעה העקיפה (התפקוד האימהי) עלול לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, ההתנהגותית והחברתית של התינוק והילד. לכן חשוב ביותר לזהות חרדה בהריון ולטפל בה באמצעים תרופתיים (ישנן תרופות שניתן ליטול בהיריון), פסיכולוגיים או משולבים.

    לקריאה על דיכאון אחרי לידה

  • לא מצליח להירדם בלילה

    אנשים רבים סובלים בתקופות מסוימות מנדודי שינה, שמתבטאים בקושי להירדם ולשמור על שינה רציפה. כשהקושי נובע מדאגות, קונפליקטים, חרדות ומצבי רוח, רצוי להיעזר בטיפול פסיכולוגי שמכוון לשיפור הרווחה הנפשית.

    בנוסף, אפשר להיעזר גם בטכניקות פשוטות יחסית. להלן ריכוז של כמה שיטות שמשמשות בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בנדודי שינה (אינסומניה), וניתנים ליישום עצמי*:


    טיפול בהיגיינת שינה
    חיזוק התנהגויות שמסייעות לשינה ודיכוי התנהגויות הפוגעות בשינה:

    • אל תנסו להירדם בכוחטיפול בחרדות ופחדים
    • הימנעו מחומרים מעוררים (קפאין, ניקוטין), בעיקר משעות אחר הצהרים ואילך
    • הגבילו שתיית אלכוהול
    • קבעו לוח זמנים שגרתי של 7 שעות שינה ללילה
    • הימנעו מנמנום במשך היום
    • עסקו בפעילות גופנית לפחות 6 שעות לפני השינה
    • שמרו על חדר שינה חשוך ושקט


    טיפול הקשרי

    מבוסס על עקרונות ההתניה, שהיא יצירת זיקה בין תנאים סביבתיים לשינה:

    1. היכנסו למיטה רק כשאתם עייפים
    2. השתמשו במיטה למטרות שינה ויחסי מין בלבד
    3. הימנעו מעשיית הפעולות הבאות במיטה: קריאה, צפייה בטלוויזיה, דיבור בטלפון, תכנון פעולות או הרהורים.
    4. אם אינכם מצליחים לישון בתוך 10-20 דקות, קומו מהמיטה ועזבו את חדר השינה
    5. חזרו למיטה רק כשתחושו שוב עייפים
    6. כוונו את ההשכמה לשעה קבועה מדי יום
    7. אל תשתמשו באופציית ה"נודניק" בשעון המעורר
    8. אל תנמנמו במהלך היום

    טיפול בהגבלת שינה

    מבוסס על מחקרים המוכיחים כי השינה מווסתת ע"י תהליכים מחזוריים ומייצבים. הטיפול מגביר את יציבות הדחף לשינה ע"י חיזוק המקצב הצירקדיאני (מעגל השינה(:

    • הגבילו זמן עירות במיטה. הגבילו את משך היקיצה
    • שמרו על משך זמן קבוע ליקיצה, ללא קשר לכמות השעות שישנתם בלילה
    • אם לאחר 10 לילות זמן השינה נמוך מ-85% מזמן שהותכם במיטה, הפחיתו את השהות במיטה ברבע עד חצי שעה
    • הגדילו את משך השהות במיטה ברבע עד חצי שעה כאשר זמן השינה עולה על 85% מזמן השהות במיטה

    הרפייהחוסר שינה כרוני

    הרעיון: שרירים מתוחים ועוררות מחשבתית אינם טובים לשינה. הירגעות מפחיתה עוררות ומאפשרת שנת לילה
    שימוש בטכניקות הכוללות הרפיית שרירים הדרגתית ופרוגרסיבית, דמיון מודרך, נשימות קצובות

    טיפול קוגניטיבי 

    זיהוי, אתגור ושינוי אמונות ועמדות הפוגעות בשינה:

    • אתגרו אמונות ופחדים הפוגעים בשינה. למשל: אמונות המגזימות בכמות השעות הנחוצות לשינה, דאגה מחוסר שליטה בשינה, חשש מהחמצת הזדמנויות לשינה
    • כתבו מחשבות ביומן במקום להשאירן כהרהורים
    • תכננו ניסויים התנהגותיים לבדיקת אמונותיכם בנוגע לשינה

    * הרשימה הטכנית מתורגמת מתוך המקור הרשום מטה. יצויין כי הכותבת אינה מטפלת בשיטות הללו, ומציעה טיפול דינאמי. טיפול זה מתייחס לנפש כמכלול שאינו מיוצג אך ורק בסימפטומים. עם זאת, אפשר וכדאי לשלב טיפול פסיכולוגי עם טכניקות מהמגוון המוצע לעיל.

     

     

    * מקור:
    Buysse, D.J (2013). Insomnia.
    JAMA: Journal of the American Medical Association, 309(7), 706-716.

Back to top button
דילוג לתוכן