שנה: 2015

  • הפרעת סומטיזציה

    אסנת (שם בדוי), בשנות ה-40 לחייה, סבלה במשך שנים ממגוון בעיות בריאותיות. היא סבלה לעתים תכופות מפצעים זיהומיים בעור, דלקות עיניים, מיגרנות וכאבים בחזה. היא התקשתה להירדם בלילות, והייתה מתעוררת עם כאבים במקומות שונים בגוף, שהיו נעלמים רק לקראת הצהרים. אסנת חששה שהכאבים והמיחושים מעידים על מחלות קשות שמקננות בגופה, והקדישה זמן רב לקריאה באינטרנט על הסימפטומים מהם סבלה ועל סימנים מוקדמים לסרטן, ובמיוחד לסרטן השד. היא הייתה פונה לעתים תכופות לרופאת המשפחה שלה, ומבקשת ממנה הפניות לבדיקות שחלקן פולשניות או כרוכות בהקרנות (CT, רנטגן וכו'). הרבתה להתייעץ עם נוירולוגים, גסטרולוגים, רופאי עיניים, קרדיולוגיים, רופאי עור ומטפלים הומאופתיים מתוך תקווה שימצאו דרכים לסייע לה. ברוב המקרים, הרופאים לא מצאו את הגורמים לבעיותיה ולא הצליחו להקל על סבלה. הם המליצו לה לפנות לטיפול פסיכולוגי, הצעות שאסנת הגיבה להן בתערובת של כעס ואכזבה. בעיותיה הבריאותיות התישו אותה ופגעו בתפקודים רבים בחייה. היא השקיעה פחות ופחות בעבודות הבית ונעשתה חסרת סבלנות כלפי בעלה וילדיה. בשנה שקדמה להגעתה לטיפול פוטרה משני מקומות עבודה בשל היעדרויות תכופות וריכוז ירוד. אסנת פנתה לטיפול פסיכולוגי לאחר שבעלה הביע את רצונו להיפרד ממנה. המומה ומבועתת מדבריו, היא שאלה: "איך הוא מסוגל לעזוב את אותי כשאני במצב כה ירוד בחיי".

    הפרעת סומטיזציה סומטיזציה

    הפרעת סומטיזציה מאובחנת כאשר מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

    1. סימפטום או כמה סימפטומים סומטיים (כאלו שלא נמצא להם הסבר אורגני) שפוגעים בחיי היום-יום. למשל כאבי ראש, כאבי גב, נגעים כרוניים בעור ועוד.
    2. עיסוק רב בסימפטומים הללו. ישנן מחשבות רבות על חומרת הסימפטומים, חרדה בנוגע לבריאות או השקעת זמן ואנרגיה בטיפולים בסימפטומים.
    3. על אף שכל אחד מהסימפטומים עשוי לחלוף, המצב הכללי, שבו ישנם סימפטומים מטרידים נמשך לפחות חצי שנה.

    מי סובל מהפרעת סומטיזציה?

    אנשים רבים. באופן כללי, יותר נשים מגברים (בעוד מהיפוכונדריה סובלים יותר גברים מנשים). חלקם סובלים מאלקסיתימיה, שהיא לקות בביטוי רגשות באמצעות מלים. רבים מהם סובלים מקשיים משמעותיים ביחסים בינאישיים, מחרדות ו/או מדיכאון.

    מחקרים עדכניים שנערכו על אנשים שסובלים מהפרעת סומטיזציה מצאו שבקבוצה זו קיים שיעור יחסית גבוה של אנשים שחוו בילדותם טראומות הנוגעות ליחסים ראשוניים עם הורים ומטפלים.

    סומטיזציה וטראומות ילדות

    טראומה הנוגעת ליחסים מוקדמים נוצרת כאשר הנטייה הטבעית של התינוק והילד להתקשר לדמות קרובה (לרוב אם או אב) מסוכלת באופן עקבי. זה קורה כאשר הילד נחשף באופן מתמשך לעוינות, התעלמות, קושי אחר בהיענות לצרכיו או כשהוא נחשף לאלימות פיסית או מינית.

    טראומה ביחסים קרובים משנה את הנוירופיסיולוגיה (החיווטים העצביים במוח), מה שעלול להוביל לפיתוח מנגנוני התמודדות לקויים, ביניהם הפרעות אישיות, הפרעות חרדה ובכללן הפרעות אכילה ובעיות בריאות. בעיות הבריאות השכיחות ביותר הן סומטיזציה, תסמונת המעי הרגיז ופיברומיאלגיה (פיברומיאלגיה, שנקראת בעברית דאבת, היא תסמונת שמאופיינת בכאבים בלתי מוסברים, מפושטים ומתמשכים, עייפות וחולשה, רגישות יתר במקומות רבים בגוף ולפעמים פגיעות בזיכרון ובפעילות המעיים).

    לסיכום, הפרעת סומטיזציה היא ביטוי פיסי ומאוד מטריד של מצוקות נפשיות, ובפרט של חרדות, רגשות קשים, זיכרונות טראומטיים (לפעמים מודחקים) ודימויים מופנמים של יחסים בינאישיים מכאיבים. מכיוון שבהפרעת סומטיזציה הסימפטומים מבטאים מצוקה נפשית, הם אינם נענים לטיפולים תרופתיים. לעומת זאת טיפול פסיכולוגי שעוסק בתוכן הנפשי עשוי לסייע לבניית מנגנוני התמודדות מוצלחים ולהקלה משמעותית על תסמינים גופניים ונפשיים.

     

    שאלון מקוצר לאבחון הפרעת סומטיזציה:

    בשבוע האחרון, עד כמה סבלת מכל אחת מהבעיות הבאות?

    כלל לא  מעט    במידה
    כלשהי
    הרבה    הרבה
    מאוד
     1  בעיות בבטן או אי סדירות של פעילות המעיים  1 2 3 4 5
     2  כאבי גב  1 2 3 4 5
     3  כאבים בידיים ו/או ברגליים  1 2 3 4 5
     4  כאבי ראש  1 2 3 4 5
     5  כאבים בחזה ו/או קשיי נשימה  1 2 3 4 5
    6  סחרחורות  1 2 3 4 5
    7  עייפות וחוסר אנרגיה  1 2 3 4 5
    8  קשיי שינה  1 2 3 4 5

     

    כאשר במשך זמן ממושך, ישנם סימפטומים מטרידים (3 ומעלה) לפחות באחד התחומים לעיל, והרופאים אינם מוצאים להם הסבר אורגני, יתכן שמדובר בהפרעת סומטיזציה.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

  • מחלות פסיכוסומטיות

    המונח "מחלות פסיכוסומטיות" מתייחס למחלות גופניות אמיתיות שמושפעות ממצבים נפשיים. זהו ביטוי מביך, משום שמובלעת בו האשמה כלפי החולה  ("אתה הוא זה שמייצר את המחלה", "הבעיה היא בראש שלך" וכו'), וספק בלתי מוצדק בקיומה של מחלה אמיתית.

    המונח "מחלות פסיכוסומאטיות" לא רק מביך אלא גם מבלבל, וזאת מפני שהמדע מכיר כבר שנים רבות בכך שמחלות פיסיות רבות פורצות או מחריפות בעקבות לחצים נפשיים. סרטן, סוכרת, כאבי גב, פסוריאזיס ומחלות עור אחרות, מחלות לב וכלי דם, הפרעות עיכול ומחלות אוטו-אימוניות רבות מושפעות ממצבים רגשיים. האם השפעות אלו הופכות אותן למחלות מדומות? בשום אופן לא. ואולם, הכרה בהשפעות הרגשיות מאפשרת לנו להציע דרכים נוספות של מניעה וטיפול במחלות אלו, ובעיקר פסיכותרפיה.מחלות פסיכוסומטיות

    סומטיזציה

    מחלות פסיכוסומאטיות יכולות להגיב היטב הן לטיפול רפואי קונבנציונאלי והן לטיפול פסיכולוגי, כאשר התגובות הטובות ביותר הן לשילוב של טיפול רפואי ונפשי. ואולם בהפרעת סומטיזציה נוצרות מחלות גופניות שמבטאות לחץ נפשי ואינן מגיבות היטב לטיפול רפואי רגיל. זוהי הפרעה מאוד שכיחה באוכלוסיה (עד 16%) ומתקיימת בכרבע מהפניות לרופאי משפחה. רופאי משפחה ורופאים מומחים עומדים חסרי אונים מול מחלות שאין להן הסבר אורגני והן לא ניתנות לריפוי בדרכים המוכרות להם.

    מי סובל מסומטיזציה  וממחלות פסיכוסומאטיות?

    מחלות סומטיות רווחות במיוחד בקרב אנשים שסובלים מדיכאון, חרדה ו/או אלקסיתימיה. כמו-כן הן שכיחות מאוד בקרב אנשים שעסוקים בחרדות הנוגעות ליחסים קרובים. כאשר אדם זקוק לקשר קרוב, אך מתקשה לבטוח בתמיכה שיקבל מיקיריו, הוא עלול לפתח נטייה לסומטיזציה.

    מחלות סומטיות ופסיכוסומאטיות גורמות סבל רב שאינו מחויב המציאות. אפשר וכדאי להסתייע בטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה), מפני ש"גוף בריא בנפש בריאה" הוא לא רק קלישאה אלא אופציה אמיתית לחיים.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

  • סומטיזציה

    סומטיזציה היא הופעה מתמשכת של מחלות ומיחושים גופניים שלא נמצא להם הסבר רפואי, ואשר מקורם במצוקה נפשית. המיחושים השכיחים במיוחד הם כאבי בטן והפרעות במערכות העיכול,  כאבי גב, כאבים בגפיים (ידיים, רגליים או שניהם), כאבי ראש, כאבים בחזה וקשיי נשימה, סחרחורות, עייפות וחוסר אנרגיה וקשיי שינה. עם זאת, הסימפטומים יכולים להיות בכל איבר או מופע פיסי אחר.

    האם אנשים עם סומטיזציה "עושים את עצמם" חולים?

    בשום אופן לא. הסימפטומים הגופניים אמיתיים לגמרי, ואינם מדומים. למשל, כאבי הבטן, הראש או הגפיים קיימים במציאות ולא בדמיון. הם גורמים סבל רב לחולה, שמבקש שוב ושוב את עזרתם של רופאים. הבעיה היא שהטיפולים הרפואיים שעוזרים במקרים של מחלות שמקורן אורגני, לא מסייעים להפחתת סומטיזציה. יתר על כן, השימוש המוגבר בטיפולים רפואיים כרוך בעלויות כבדות ובסיכונים וסיבוכים מיותרים.סומטיזציה

    איך אפשר לטפל בסומטיזציה?

    הטיפולים שבאמת עוזרים למחלות סומטיות (שנקראות גם פסיכוסומאטיות) הם טיפולים פסיכולוגיים, כלומר פסיכותרפיה. הבעיה היא שחולים רבים מסרבים לפנות לטיפול כזה, מכיוון שהם סבורים שמחלתם היא "רק" גופנית, ומפרשים את ההצעה לטיפול פסיכולוגי כזלזול או התעלמות מסבלם. הם אומרים: "אם יש לי בעיה בגוף, מה יעזור פסיכולוג?" או: "מציעים לי טיפול פסיכולוגי כי לא מאמינים שהמחלות שלי אמיתיות". אלו הן מחשבות קשות שמובילות לבדידות, זרות, ותחושה שאיש אינו מאמין ואינו מבין את חווית הסבל. ואולם בפסיכותרפיה, המטפל והמטופל יודעים היטב שהמחלות אמיתיות. הנחת המוצא היא שהמטופל סובל ממצוקה נפשית שהוא אינו יודע להביעה בדרכים אפקטיביות (למשל במלים או במוסיקה) ולכן היא פורצת ומתבטאת בגוף. טיפול מוצלח יוביל לפיתוח דרכי הבעה מועילות ובריאות, שישחררו את הצורך במערכת כריזה של סימפטומים פיסיים ויאפשרו חיים בריאים ומלאים יותר.

    תשובות לשאלות נוספות על סימפטומים ללחץ נפשי:

  • מצוקה נפשית

    מצוקה נפשית היא מונח כללי שמתייחס לסבל שמקורו פנימי. בשונה מכאב פיסי, שלרוב אנחנו  יודעים למקם אותו (כואבת הרגל, יש לחץ באוזן וכו'), מצוקה נפשית לעתים קרובות חסרת מיקום וחסרת שם. לרוב, אנחנו לא יודעים איזה "איבר" באמת כואב ולמה.

    יש גם דמיון בין מצוקה נפשית לכאב פיסי. ראשית, שניהם עשויים להתבטא בגוף: בחוסר שינה, עייפות, נגעים בעור, מחלות אוטו-אימוניות, קשיי עיכול, כאבי ראש, בטן או גפיים וכו'. שנית, בשניהם האיבר הכואב לא בהכרח מצביע על מקור הסבל. לפעמים איבר אחד כואב בשל הקרנה ממקום אחר או בשל פגיעה במערכת אחרת.

     מאיפה מגיעה מצוקה נפשית?התמודדות עם לחץ

    מצוקה נפשית לעתים קרובות נחווית ככאב ללא שם וללא סיבה הגיונית. גם כאשר ישנה בעיה נראית לעין, פתרונה לא תמיד מקל על המצוקה. למה? מכיוון שהגורם לסבל טמון באזורים שהידע שלנו עליהם חלקי בלבד. למשל, אנחנו יודעים משהו על חוסר הסבלנות כלפי בן או בת הזוג, על התקפי הזעם, חרדות שפוקדות או מצבי רוח, אבל אנחנו לא יודעים על מה חוסר הסבלנות מחפה, מה מעורר חרדה, למה מצב הרוח ירוד למרות שלפי כל אמת מידה החיים מתנהלים כשורה ועוד.

     איך מטפלים במצוקה נפשית?

    פסיכותרפיה (שנקראת גם טיפול נפשי, טיפול פסיכולוגי או טיפול רגשי) היא טיפול באמצעות שיחות. המטפל והמטופל משוחחים על כל מה שעולה, לרוב מצד המטופל. באופן שעשוי להפתיע הן את המטפל והן את המטופל, התהליך פותח מרחב לנפש, ומאפשר הן הקלה על המצוקה והן מימוש אפשרויות להנאה, ליחסים מספקים ולביטוי עצמי בתחומי חיים שונים.

     

  • גישות בטיפול פסיכולוגי

    ישנם בשוק הטיפולים הפסיכולוגיים כמה סוגים נפוצים של טיפול פרטני. כל אחד מהם מכוון למטרות אחרות ומציע תהליך שונה:

    • פסיכותרפיה פסיכודינאמית – זהו הסוג הנפוץ והמוכר ביותר. הטיפול מתקיים פעם או פעמיים בשבוע. המטופל מעלה מחשבות, מביע רגשות, מספר על אירועים או זיכרונות. הטיפול מתנהל כשיחה, שבה המטפל והמטופל מתבוננים בתכנים שעולים במטרה להכיר טוב יותר את ההתרחשויות הנפשיות ולהביא לשינוי פסיכולוגי מיטיב. בפסיכותרפיה פסיכודינמית העבודה אינה מוגבלת למחשבות גלויות אלא פונה גם לרבדים פחות נגישים של הנפש, ולכן מביאים להגדלת המודעות העצמית ומרחב ההתנסויות. טיפול כזה ניתן ע"י פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים או פסיכיאטרים שסיימו בי"ס לפסיכותרפיה.גישות טיפול בפסיכולוגיה
    • פסיכותרפיה אינטנסיבית– כנ"ל, אך הטיפול מתקיים 3-4 פעמים בשבוע. לרוב בעל כוח רב יותר בהנעת תהליכים ושינויים פנימיים.
    • פסיכואנליזה – מתקיימת לפחות ארבע פעמים בשבוע, לרוב כאשר המטופל שוכב על ספה ואינו רואה את המטפל שיושב מאחוריו. ההבדל מפסיכותרפיה הוא שדרך העבודה מאפשרת להגיע לרבדים עמוקים יותר של הנפש ודרך כך לשינוי עמוק יותר בתודעה ובאישיות. טיפול זה ניתן ע"י  פסיכואנליטיקאים בלבד. כלומר פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטריים שלומדים או שסיימו את לימודיהם במכון מוכר לפסיכואנליזה.
    • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT– זוהי פסיכותרפיה (ראה לעיל) ממוקדת בבעיה גלויה וצרה. העבודה היא על התנהגויות ותפיסות גלויות, והמטרה היא לשנות אותן. למשל להתגבר על חרדת טיסה. זהו טיפול קצר יחסית, אך הוא אינו מתאים כאשר הבעיה עמוקה יותר.
    • טיפול בהבעה (ביצירה) – למשל טיפול בתנועה, במוסיקה, באומנות וכו'. מתאים לאנשים שמעדיפים לעבוד בדרכים לא מילוליות. ניתן ע"י בוגרי תוכניות לטיפול בהבעה. אם פונים לתחום זה של טיפול, כדאי לתת עדיפות לבוגרי תוכניות מוכרות לפסיכותרפיה.

    לסיכום, בעשורים האחרונים נפתח מגוון עשיר של סוגי טיפול נפשי. מגוון זה מאפשר הנגשה של הטיפול הפסיכולוגי לאוכלוסיות נרחבות יותר, והוא מאפשר לכל אדם לבחור את אופן הביטוי המתאים ביותר עבורו.

  • טיפול קצר מועד

    אנשים רבים שמתעניינים בטיפול פסיכולוגי נרתעים מהתדמית שדבקה בו כתהליך ארוך שנמשך שנים וכ"חפירה" אינסופית. האמת היא שטיפול פסיכולוגי יכול להיות קצר או ארוך, וזאת בהתאם למטרות, לצרכים ולנסיבות.

    טיפול ארוך נדרש כאשר הבעיות מהן המטופל סובל נוגעות למבנה האישיות ולתפיסות מגובשות, או כאשר הוא מעוניין בתהליך מעמיק של התבוננות ושינוי פנימי. הוא מתאים מאוד לאנשים שיש בהם סקרנות והם מבקשים לדעת את עצמם. תהליך מסוג זה לא ניתן לקיים בזמן קצר, אלא בתוך מסע ממושך וסבלני.טיפול קצר מועד

    טיפול קצר מועד, לעומת זאת, אפשרי כאשר הבעיה ממוקדת, כשהמטופל אינו מעוניין בחקירה מעמיקה של עולמו, וכשאין יומרה לשינוי פנימי מעמיק.

    חשוב לציין שטיפול קצר אינו מסתכם במפגש או שניים, אלא נמשך לרוב מספר חודשים שבהם מקיימים פגישה או שתיים מדי שבוע. זאת מפני שגם אם הבעיה ממוקדת, לרוב אין לה פתרון קסם. טיפול פסיכולוגי קצר אינו מוותר על בירור והבנה של מה שמטריד, כדי שאפשר יהיה לנסח ולהאיר משהו באופן מועיל.

  • טיפול פסיכולוגי מוזל

    אפשר להגיע לטיפול פסיכולוגי מוזל בשתי דרכים עיקריות: דרך חברות הביטוח, כולל קופות חולים וביטוחים פרטיים או קבוצתיים, או בפנייה ישירה למטפל עצמאי. סטודנטים יכולים לפנות לשירותים הפסיכולוגיים של המוסד בו הם לומדים, שרובם מציעים טיפולים במחירים מוזלים לתקופה מוגבלת.

    לטיפול דרך חברות הביטוח לרבות קופות החולים ישנו יתרון כשמדובר בטיפול קצר מועד, מכיוון שהן מסבסדות כמות מוגבלת
    טיפול פסיכולוגי מוזלשל מפגשים. ואולם, לטיפול דרך חברות הביטוח שלושה חסרונות שכדאי לקחת בחשבון:

    1. אם תרצו להמשיך את הטיפול מעבר לכמות המפגשים שהביטוח מסבסד סביר שתתבקשו לשלם מחיר מלא, שלעתים קרובות עומד על 350-450 ש"ח לפגישה.
    2. חברות הביטוח מגבילות את הטיפול למטפלים שנמצאים ברשימותיהם. מדובר תמיד במטפלים מוסמכים, אך חברות הביטוח לא מתעניינות בכל היבט שמעבר לרישוי המקצועי.
    3. טיפול דרך חברות הביטוח נרשם ומדווח לחברת הביטוח. הדיווח אינו על תוכן השיחות ועל הבעיות שנדונות בו, אך מי שמעוניין שעצם הגעתו לטיפול תישמר בדיסקרטיות, רצוי לו לבחור במטפל עצמאי.

    היתרונות של פנייה למטפל עצמאי ברורים: היצע המטפלים גדול, אין הגבלה על משך ותדירות המפגשים, ומובטחת דיסקרטיות מלאה.

    בפנייה למטפל פרטי אפשר לשאול על מחיר הטיפול ולהתעניין באפשרות לטיפול מוזל. מטפלים רבים נותנים שירות מוזל לסטודנטים ולאנשים שמכל סיבה שהיא מחפשים טיפול איכותי שלא יהווה עבורם נטל כלכלי גדול מדי.

  • למי מתאים טיפול נפשי

    טיפול נפשי או בשמו הלועזי פסיכותרפיה, מתאים למגוון רחב של אנשים ומצבים. עם זאת, ישנם קריטריונים בסיסיים שיכולים להצביע על מידת התאמה:

    • תלונה כלשהי – קושי שהפרט מתמודד עימו בתקופת הפנייה, ולעתים קרובות גם שנים רבות לפניה. למשל: אני לא מצליחה לבנות יחסים זוגיים טובים; בתקופה האחרונה שום דבר לא טוב לי ; רוב הזמן אני במתח; יש לי פחדים שמשתלטים לי על החיים וכו'. התלונה יכולה להיות כללית או ספציפית, ולהתייחס למסגרת אחת (כמו עבודה) או למסגרות רבות. יצויין כי ישנם אנשים שלא מגיעים לטיפול מתוך מצוקה, אלא מתוך רצון להתפתח מבחינה אישית ומקצועית. עם זאת, מאחר וטיפול הוא תהליך שתובע משאבים רבים (כספיים, נפשיים ומשאבי זמן), מרבית האנשים מגיעים אליו כדי לשפר תחומים כלשהם בחייהם.אלקסיתימיה
    • אחריות על הבעיה – הבנה שהבעיה אינה רק תוצאה של גורמים חיצוניים. למשל היחסים הזוגיים המעורערים אינם רק באשמת בן או בת הזוג, ומאוד סביר שגם לפרט יש בכך חלק כלשהו. הבנה זו מתבססת לעתים קרובות על כך שהאדם מבחין בדפוסים חוזרים ונשנים בחייו. למשל: רוב מערכות היחסים שלו מאופיינות במאבקי כוח. או: הוא אינו מצליח לחוות רגשות כלפי אנשים. כשמבחינים בדפוס זוהי נקודת מוצא טובה לטיפול.
    • סקרנות – רצון להכיר ולדעת עוד על עצמי ועל עולמי. בטיפול נפשי, אחת החוויות המרכזיות היא הרחבת העצמי. הרחבה זו נקראת מודעות עצמית או הכרת עצמי, ואחת מתוצאותיה היא הגדלה אפשרויות החשיבה והפעולה.

    כל טיפול טוב מוביל לשינוי שהפרט משיג בעמדותיו, ביחסיו ובחוויותיו. למשל, אישה שיחסיה עם בעלה היו תלותיים מגלה אפשרויות ליחסים עצמאיים ומאוזנים יותר. אב שיחסיו עם ילדיו מלחיצים מוצא עצמו מרפה ומפתח עימם קשר חופשי ופתוח יותר. צעיר שמתלבט בנוגע ללימודיו, מגבש הבנה טובה יותר על בחירותיו.

  • טיפול נפשי או טיפול תרופתי?

    מטופלים רבים שואלים מה עדיף. להיכנס לטיפול נפשי שתוצאותיו אינן מובטחות מראש או לפנות לטיפול תרופתי שתוצאותיו קרובות וגלויות יותר?

    כל הטיפולים התרופתיים מתבססים על כך שמצוקות רבות נקשרות לתהליכים כימיים במוח. למשל דיכאון וחרדה קשורים בין השאר לרמות נמוכות של סרוטונין. היתרון בטיפולים אלו נוגע לכך שהשפעתם מהירה יחסית (לרוב בתוך שבועות אחדים) וגלויה לעין.  לדוגמה, אדם שסובל מדיכאון ואינו מצליח ליהנות מדבר, עשוי בתוך כחודש לחוות שיפור משמעותי. יתר על כן, מרבית התרופות המוצעות כיום אינן ממכרות, אינן משנות את האישיות ואינן פוגעות בחיוניות כפי שתרופות פסיכיאטריות פגעו בעבר. אמנם לעתים קרובות יש להן תופעות לוואי, אך במקרה זה מנסים תרופה דומה אחרת עד שמגיעים לפתרון המיטבי.

    ואולם, הטיפול התרופתי מוגבל משתי בחינות מרכזיות:טיפול בהיפוכונדריה

    1. הוא לא מטפל בשורשי הבעיה אלא בסימפטומים, וליתר דיוק בתהליכים הכימיים שנקשרים לסימפטומים. בהנחה שהבעיה נובעת ממקורות שאינם רק כימיים, התרופות אינן מציעות פיתרון מספק.
    2. רק לחלק מהבעיות ניתן לתת מענה תרופתי. אפשר להציע טיפול תרופתי לדיכאון, חרדה ולמצבים פסיכוטיים (במצבים פסיכוטיים הטיפול התרופתי הוא בגדר הכרח). אך אין כיום טיפול תרופתי למשברים, התלבטויות, למרבית הבעיות שמקורן אישיותי, להפרעות אכילה ולשורה ארוכה של בעיות נוספות.

    פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים אינם מוסמכים לרשום תרופות. היחידים שמוסמכים לעשות זאת הם רופאים פסיכיאטריים ורופאי משפחה. ואולם, שימו לב לכך שבכל מרכז לבריאות הנפש ישנם לא רק רופאים אלא גם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים.

    ההנחה היא שמעבר למכנה המשותף הידוע של עודף או חוסר בהורמון כזה או אחר, יש לכל אדם סיפור חיים אותו הוא חווה באופן מיוחד לו. להיבטים אלו פונה הטיפול הנפשי. לפעמים בשילוב עם טיפול תרופתי ולרוב ללא עזרה תרופתית.

  • מה זה טיפול נפשי

    האם אתם סובלים ממערכות יחסים לקויות? מחרדות, דיכאון או מצבי רוח? מירידה באיכות החיים? ממשברים, התלבטויות או תחושה עמומה שאינכם מממשים את יכולותיכם? המשותף לכל אלו ולמצבים רבים אחרים הוא מצוקה נפשית, שעבורה מוצע טיפול נפשי.

    כשאדם סובל מבעיות פיסיות, הוא לרוב נעזר באיש מקצוע (רופא, אופטומטריסט וכו') לסילוק הבעיות ולשיפור איכות חייו. באופן זהה לחלוטין, כשאדם סובל מקושי חברתי-נפשי, הוא יכול להיעזר בטיפול נפשי.

    ישנם אנשים הסבורים שטיפול נפשי מיועד "רק לפסיכים" או שהוא כל כך יקר, שרק עשירים יכולים להרשות אותו לעצמם. האמת היא לא בזה ולא בזה. רוב הפונים לטיפול נפשי הם אנשים נורמטיביים שמתמודדים עם קשיי החיים. גם המיתוס לפיו טיפול הוא לוקסוס לעשירים רחוק מהמציאות. ראשית, ישנם מטפלים שגובים מחירים גמישים, מתוך הרצון להנגיש את התהליך למי שנזקק לו. שנית, דווקא הימנעות מטיפול היא שכרוכה לעתים קרובות בעלויות כלכליות גבוהות.

    מה עושים בטיפול נפשי?מהו טיפול נפשי

    כל סוגי הטיפול הנפשי (פסיכותרפיה) מבוססים על שיחות. ההבדלים בין סוגים שונים של טיפולים נוגע לתיאוריות המשמשות אותם ולפתרונות המוצעים. למשל, טיפול דינאמי פונה להיבטים לא מודעים של הנפש, בעוד שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מגביל את עצמו לחשיבה המודעת. ואולם אלו גם אלו נעזרים בשיחות. אתם נפגשים עם המטפל לשיחה קצובה בזמן וסדירה, במקום מיוחד המיועד לכך, ומדברים עימו על הבעיה שמעסיקה אתכם ועל כל מה שעולה בדעתכם.

    תוכלו לומר: בשביל זה יש משפחה וחברים. נכון. גם משפחה וחברים הם מקורות תמיכה חשובים. אך ישנם הבדלים מאוד משמעותיים בין שיחה עם חבר לשיחה טיפולית. בקצרה, המטפל אינו מכיר את ההורים שלכם / הבוס בעבודה / בן הזוג או הילדים בבית. הוא אינו בא עם דעות מוקדמות ואינו מתיימר לדעת מה טוב עבורכם. יש לו ידע תיאורטי וניסיון מקצועי שמכוונים את הקשבתו לכם. הוא מחויב לעזרה לכם. מחויב להשתמש בכישוריו, ידיעותיו ורגישותו כדי לצאת איתכם למסע מיוחד במינו. מסע לתוך עצמכם, שבמהלכו תסללו את דרככם ופתרונותיכם שלכם לבעיות ולשאלות שמעסיקות אתכם.

Back to top button
דילוג לתוכן